- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
שמירה על הבריאות החיסונית:
תפקיד האבץ במניעת מחלות זיהומיות בקרב ילדים,
משקה פרוביוטיקה להפחתת תסמיני הצטננות,
מהי התועלת של תוספי תזונה המיועדים לשיפור הפעילות החיסונית?
ותפקיד חיידקי המעי בתגובה לחיסונים.
התערבויות אורח חיים לירידה במשקל:
ההשפעה של סוג הפחמימות על הירידה בשומן הבטני,
ההשפעה של פעילות גופנית והגבלה קלורית על השומן הבטני,
היעילות של תוכניות התערבות מבוססות אינטרנט לירידה במשקל,
תכנית אינטרנטית לשיפור איכות התזונה.
המלצות לצריכת אומגה 3 כאסטרטגיה למניעת לידה מוקדמת,
תוסף DHA במינון גבוה למניעת לידה מוקדמת,
וההשפעה של אומגה 3 על הסיכון ללידה מוקדמת.
ההשפעה של תוספים צמחיים על לחץ הדם:
מיץ רימונים להורדת לחץ הדם,
ההשפעה של קצח על לחץ הדם,
ההשפעה של תוסף רוטין בקרב חולי סוכרת סוג 2,
תמצית שום מיושן לטיפול ביתר לחץ דם,
וההשפעה של מיצוי קליפת אורן על לחץ הדם.
שמירה על הבריאות החיסונית
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בטאיוואן נבדק התפקיד של אבץ במניעת מחלות זיהומיות בקרב ילדים.
מחקרים קודמים הראו כי לאבץ תפקיד מרכזי בשמירה על פעילות מערכת החיסון ובמניעת מחלות זיהומיות בקרב ילדים מאוכלוסיות הסובלות מחסרים תזונתיים, אולם לא ידוע האם לאבץ תפקיד דומה גם בקרב ילדים מאוכלוסיות עם רמת תזונה טובה ושכיחות נמוכה של חסר באבץ.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין רמת האבץ ופעילות מערכת החיסון המולדת (בהתאם לפעילות קולטנים מסוג TLR) ובין התפתחות מחלות זיהומיות בקרב ילדים עם רמת תזונה טובה.
במחקר נכללו 921 תינוקות לאחר הלידה, כאשר בגיל 1, 2, 3 ו-5 שנים נאספו דגימות דם מ-748, 590, 502 ו-276 מהמשתתפים, בהתאמה.
החוקרים בחנו את רמת האבץ ואת מדדי הדלקת TNF-α, IL-6 ו-IL-10 לאחר עירור של הפעילות החיסונית וכן את מספר המקרים של מחלות זיהומיות.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי גם ללא חסר משמעותי באבץ, רמת אבץ נמוכה עלולה לפגוע בפעילות החיסונית ולהעלות את הסיכון למחלות זיהומיות בקרב ילדים עם רמת תזונה טובה. לפיכך, החוקרים מעודדים להקפיד על תזונה עשירה באבץ וכן להמשיך ולבחון את ההשפעה של תיסוף על הפעילות החיסונית ומהי רמת האבץ המיטבית למניעת מחלות זיהומיות.
Liao SL, Hua MC, Tsai MH, Su KW, Lin C, Yao TC, Chen LC, Yeh KW, Huang JL, Lai SH. Association between Serum Zinc and Toll-like-Receptor- Related Innate Immunity and Infectious Diseases in Well-Nourished Children with a Low Prevalence of Zinc Deficiency: A Prospective Cohort Study. Nutrients. 2022 Dec 19;14(24):5395.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36558553/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של משקה פרוביוטיקה על תסמינים של הצטננות בתקופת החורף בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 200 משתתפים בגיל 20-64 אשר חולקו אקראית לנטילת משקה יוגורט פרוביוטי המכיל לפחות 1 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus paragasseri למנה, או משקה פלסבו, פעם ביום במשך 12 שבועות.
המשתתפים התבקשו לדווח באופן יומי על תסמיני הצטננות ובנוסף נבדקו סמנים של פעילות חיסונית ושל עקה חמצונית ברוק ובדם.
נמצא כי משתתפים שצרכו את משקה הפרוביוטיקה דיווחו על פחות ימים במצטבר בהם סבלו מתסמינים שונים של הצטננות (כגון נזלת, אף סתום, עייפות, חום) בהשוואה לקבוצת הפלסבו. ממצאים אלה נתמכו על ידי סמנים של פעילות חיסונית ושל עקה חמצונית.
החוקרים מסכמים כי נטילת פרוביוטיקה תרמה להפחתת תסמיני הצטננות ולשיפור הפעילות החיסונית בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר נערך ומומן על ידי חברת Megmilk Snow Brand המייצרת מוצרי חלב.
Kobatake E, Iwama Y, Arai T, Shioya N, Kise M, Kabuki T. Intake of Lactobacillus paragasseri SBT2055 improves subjective symptoms of common cold during winter season in healthy adults: A randomized, double-blind, placebo-controlled parallel-group comparative study. Front Nutr. 2022 Dec 8;9:1063584.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36570128/
בסקירה שיטתית הוערכה התועלת של תוספי תזונה המיועדים לשיפור הפעילות החיסונית.
מטרת החוקרים הייתה להעריך האם השימוש בתוסף עשוי לתרום לשמירה ולהגנה על הבריאות החיסונית בקרב משתתפים בריאים, והאם נטילה מניעתית עשויה לתרום במצבי לחץ ולהוביל לשיקום מהיר יותר של המצב הבריאותי.
בסקירה נכללו 39 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה בקרב ילדים, מבוגרים וקשישים שנחשפו למצב לחץ כגון טיסה, פעילות גופנית עצימה, לימודים אקדמיים וחשיפה למזג אוויר חורפי.
במחקרים אלה נבדקו 8 רכיבים תזונתיים מתוך 27 רכיבים שזוהו כשכיחים בתוספים מסחריים, כולל אכינצאה (Echinacea), סמבוק (Sambucus nigra), שום (Allium sativum), ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, ויטמין E ואבץ.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בממצאים העוסקים בהשפעה של ביוטיקה על התגובה החיסונית לאחר קבלת חיסון בקרב מבוגרים.
ביוטיקה מתייחסת לנטילה של פרה-ביוטיקה (סיבים), פרוביוטיקה (חיידקים), סינביוטיקה (שילוב של סיבים וחיידקים פרוביוטיים) או פוסטביוטיקה (מטבוליטים המיוצרים על ידי חיידקי המעי).
החוקרים מסבירים כי צעירים עם פגיעה בפעילות החיסונית או קשישים עלולים לסבול מתגובה שלילית לחיסונים, כאשר מחקרים פרה-קליניים הדגימו כי לאוכלוסיית חיידקי המעי עשויה להיות השפעה על התגובה החיסונית.
לפיכך, שינויים בהרכב ובפעילות חיידקי המעי באמצעות ביוטיקה עשויים להוביל לשיפור התגובה החיסונית ולהגביר את יעילות החיסון.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי התגובה לחיסונים והשְֹפעת הגיל ומנגנונים אפשריים בהם ביוטיקה עשויה להשפיע על הפעילות החיסונית.
בהמשך מפורטים הממצאים הקליניים מ-39 מחקרים בהם נבדקה התגובה לחיסונים, מהם 22 מחקרים שבחנו את ההשפעה של פרוביוטיקה, 7 מחקרים שבחנו את ההשפעה של פרה-ביוטיקה, 6 מחקרים שבחנו את ההשפעה של סינביוטיקה, ו-4 מחקרים שבחנו את ההשפעה של פוסטביוטיקה.
נמצא כי קרא עוד.
התערבויות אורח חיים לירידה במשקל
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של איכות הפחמימות בדיאטה על השומן הבטני בקרב משתתפים עם שמנות.
במחקר זה החוקרים מציעים מדד חדש לאיכות הפחמימות, “cellularity”, אשר מתייחס למבנה המזון ולהשפעה שלו על תהליכי הפירוק, על ההרכב התזונתי, על פעילות חיידקי המעי ועל הזמינות הביולוגית והספיגה של פחמימות באופן בלתי תלוי באינדקס גליקמי.
החוקרים בחנו את ההשפעה של שלוש דיאטות בעלות הרכב קלורי דומה על נפח רקמת השומן הבטני ועל המדדים האנתרופומטריים לאחר 6 ו-12 חודשים.
במחקר נכללו 193 משתתפים עם שמנות ו/או השמנה בטנית, מהם 78 משתתפים השלימו 6 חודשי התערבות ו-57 משתתפים השלימו 12 חודשי התערבות.
באופן כללי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית והגבלה קלורית על השמנה בטנית בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות.
בסקירה נכללו 40 מחקרים בהם 2,190 משתתפים, כאשר ב-26 מחקרים נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית וב-15 מחקרים נבדקה ההשפעה של הגבלה קלורית. משך ההתערבות נע בין 4 שבועות לשנתיים במחקרים שבדקו פעילות גופנית ובין 12 שבועות לשנה במחקרים שבדקו הגבלה קלורית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של תכנית התערבות מבוססות אינטרנט לירידה במשקל.
בסקירה נכללו 97 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של התערבות מבוססת אינטרנט על הירידה במשקל בקרב מבוגרים מעל גיל 18 עם עודף משקל או שמנות.
ההתערבות נערכה דרך מחשב ב-72 מהמחקרים ודרך אפליקציות בטלפון ב-25 מהמחקרים.
משך ההתערבות נע בין 2 ל-24 חודשים ושיעור המשתתפים שהשלימו את המחקר נע בין 16.4% ל-100%.
במחקרים אלה נערכו מגוון התערבויות, למשל מחקר מ-2020 כלל 105 משתתפים שחולקו לקבלת תכנית ממוחשבת אינטראקטיבית בת 9 חלקים או לקבוצת ביקורת שהייתה ברשימת המתנה. מחקר אחר מ-2019 כלל 276 משתתפים שחולקו ל-3 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה תכנית דרך הטלפון שהתבססה על צפייה בשיעורים, ניטור עצמי וקבלת משוב באפליקציה ושקילה חודשית; הקבוצה השנייה השתתפה במפגשים קבוצתיים ובניטור עצמי וקבלת משוב בכתב; הקבוצה השלישית ביצעה ניטור עצמי וקבלת משוב בכתב ושקילה חודשית.
החוקרים ביצעו ניתוח איכותני של כלל המחקרים וכן מטה-אנליזה שכללה 51 מהמחקרים.
במסגרת הניתוח האיכותני, החוקרים הגדירו 21 היבטים שונים של ההתערבות שנבדקו, כגון ניטור עצמי של ההתנהגות (76 מחקרים), תמיכה חברתית (66 מחקרים), ניטור עצמי בהתייחס לתוצאה (63 מחקרים), הצבת מטרות (53 מחקרים) ומידע לגבי תוצאות בריאותיות (53 מחקרים), ובחנו את הקשר בין תוצאות המחקר והיבטים אלה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תכנית התערבות אינטרנטית על איכות התזונה ועל הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות.
במחקר נכללו 153 משתתפים, הגיל הממוצע היה 49 וה-BMI הממוצע היה 30.7.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות שקיבלו תכנית התערבות אינטרנטית בת 12 שבועות. קבוצת ההתערבות קיבלה תכנית אינטראקטיבית לירידה במשקל בה ניתן דגש על הצפיפות האנרגטית של התזונה, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה תכנית דומה שאינה אינטראקטיבית.
השְֹפעת ההתערבות נבדקה בסיום תקופת התערבות של 12 שבועות עם מעקב לאחר 6 ו-12 חודשים.
לכל משתתף חושב ציון המבטא את איכות התזונה (HEI-NVS) ובנוסף נבדקו הקשרים בין ציון איכות התזונה ובין השינוי בגורמים תזונתיים, אנתרופומטריים וקרדיו-מטבוליים.
בקבוצת ההתערבות נמצא קרא עוד.
אוֹמגה 3 למניעת לידָה מוקדמת
בנייר עמדה מטעם ISSFAL (ארגון בינלאומי לחקר שומנים) פורסמו המלצות לצריכת אומגה 3 בהריון במטרה לצמצם את הסיכון ללידה מוקדמת.
במסגרת הסקירה מסכמים החוקרים את העדויות הקיימות בהתייחס להשפעה של אומגה 3 בהריון על הסיכון ללידה מוקדמת ותוצאות נוספות של הלידה. הם בוחנים את המינון המיטבי של אומגה 3, היחס בין DHA ו-EPA, תזמון התיסוף וההשפעה של רמת הבסיס על יעילות התיסוף.
ההמלצות מבוססות על הממצאים מסקירת קוקרן שפורסמה בשנת 2018 בשילוב הממצאים ממחקרים שפורסמו בשנים לאחר מכן (סה"כ 80 מחקרים אקראיים מבוקרים).
בסקירת קוקרן נכללו 70 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 19,927 נשים, כאשר כמחצית מהמחקרים נערכו בקרב נשים עם גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכון לתוצאות שליליות של ההיריון והלידה. רוב המחקרים נערכו במדינות עם רמת הכנסה בינונית עד גבוהה ובקרב נשים בהריון עם עובר יחיד. במחקרים אלה ניתן מינון שנע בין 200 ל-2,700 מ"ג ליום של DHA + EPA, בעיקר במחצית השניה של ההיריון.
החוקרים מציינים כי כיום תוספים להריון מכילים אומגה 3 במינון נמוך, אולם בתקופה שרוב המחקרים נערכו לא ניתן תיסוף אומגה 3 באופן שגרתי.
מניתוח כולל של העדויות קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של DHA במינון גבוה להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת, תוך בחינת מידת ההיענות של המשתתפים להתערבות.
החוקרים מסבירים כי ברוב המחקרים נבדקים ההבדלים בין המשתתפים שחולקו לקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת ללא התייחסות למידה בה המשתתפים נטלו בפועל את התוסף. לפיכך, הם מציעים כי יש לבחון את היעילות של אומגה 3 בהתייחס למידת ההיענות להתערבות.
במחקר נכללו 1,100 נשים בהריון עם עובר יחיד בשבוע 12 עד 20 להריון.
כל המשתתפות קיבלו כמוסת DHA במינון 200 מ"ג ליום ובנוסף חולקו אקראית לנטילת 800 מ"ג ליום DHA (שמקורו באצות) או פלסבו (שמן תירס וסויה).
ריכוז ה-DHA בכדוריות הדם האדומות נמדד בתחילת המחקר ולאחר הלידה. היענות להתערבות הוגדרה כריכוז DHA לאחר הלידה גבוה מ-8%.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי שנערך באוסטרליה, נחקרו המאפיינים שיכולים לסייע באיתור הנשים שתהיה להן תועלת מהוספת אומגה 3 במינון גבוה במהלך ההיריון, כדי להפחית את הסיכון ללידה מוקדמת.
החוקרים מציינים כי תיסוף אומגה 3 נמצא יעיל להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת, בעיקר בקרב נשים עם רמת אומגה 3 נמוכה.
במחקר נכללו 5,305 נשים בהריון עם עובר יחיד אשר גויסו למחקר לפני שבוע 20 להריון.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף אומגה 3 במינון 900 מ"ג ליום (800 מ"ג DHA ו-100 מ"ג EPA) או לתוסף שמן צמחי עד שבוע 34 להריון.
מדדי המטרה העיקריים היו לידה מוקדמת מאוד לפני שבוע 34 להריון ולידה מוקדמת לפני שבוע 37 להריון, והחוקרים בחנו את הקשר בין נטילת אומגה 3 ולידה מוקדמת תוך הערכת ההשפעה של מגוון גורמים ביולוגיים, קליניים ודמוגרפיים של האם.
נמצא כי קרא עוד.
ההשפעה של תוספים צמחיים על לחַץ הדם
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של מיץ רימונים על לחץ הדם.
בסקירה נכללו 14 מחקרים קליניים בהם 573 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מיץ רימונים בלבד.
להלן הממצאים העיקריים מניתוח כולל של הנתונים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של קצח (Nigella sativa) להורדת לחץ הדם.
בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם 1,527 משתתפים בריאים או משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל יתר לחץ דם, שמנות, יתר כולסטרול, תסמונת מטבולית, שחלות פוליציסטיות ועוד.
במחקרים אלה נעשה שימוש באבקת קצח במינון 0.5 עד 3 גרם ליום או בשמן קצח במינון 0.1 עד 4.2 גרם ליום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-16 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף רוטין על לחץ הדם, מדדים של עקה חמצונית ואיכות החיים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
רוטין הינו פלבונואיד שמקורו במגוון צמחים, כגון כוסמת, תה ירוק, פירות הדר, תפוחים וענבים, לו פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת אשר עשויה לתרום להורדת לחץ הדם.
במחקר נכללו 50 משתתפים בגיל 18 עד 60 עם אבחנה של סוכרת סוג 2 במשך 2 עד 15 שנים.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1 גרם ליום תוסף רוטין (Solgar) או פלסבו למשך 3 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תמצית שום מיושן בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם בדרגה 1 המקבלים טיפול תרופתי.
ראשית בוצע שלב מקדים של שבועיים שבו כל המשתתפים קיבלו פלסבו ונערך ניטור של לחץ הדם.
לאחר מכן המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף שום מיושן או פלסבו, טבליה אחת ליום לפני ארוחת הבוקר למשך 12 שבועות. כל טבליה הכילה 250 מ"ג תמצית שום מיושן מתוכה 0.25 מ"ג מהחומר הפעיל SAC (s-allyl-cysteine).
מתוך 89 משתתפים שהחלו את השלב המקדים, בניתוח הסופי נכללו 39 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-38 משתתפים בקבוצת הפלסבו.
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של מיצוי קליפת אורן (Pinus massoniana) עשיר בפוֹליפנוֹלים על לחץ הדם בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 62 משתתפים בריאים בגיל 55-75 אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף המשווק תחת השם המסחרי RecoveR8, או פלסבו, למשך 12 שבועות.
התוסף הינו משקה של 50 מ"ל המכיל 1,322 מ"ג מיצוי קליפת אורן ומספק 432 מ"ג פוֹליפנוֹלים, לעומת 32 מ"ג פוֹליפנוֹלים במשקה הפלסבו.
בהשוואה לנתוני הבסיס, נטילת התוסף הייתה מלווה בירידה מובהקת של 3.29 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. עם זאת, השְֹפעת התוסף הייתה מובהקת רק בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי בסיסי גבוה מ-120 מ"מ כספית (ירידה של 6.49 מ"מ כספית), אך לא בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי בטווח הנורמה.
בשתי הקבוצות לא נמצאו שינויים משמעותיים בלחץ הדם הדיאסטולי.
בניתוח הנתונים רק של משתתפים עם לחץ דם סיסטולי מעט גבוה שאינם נוטלים טיפול תרופתי נמצא כי קרא עוד.
