עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ינואר 2024 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 17/01/2024

 

הטיפול הטבעי במִיגרנה | הרכב התזונה ושמירה על בריאות | תזונה ומחלות מעִי דלקתיות

 

הטיפול הטבעי במיגרנה:

פעילות גופנית להפחתת התדירות של מיגרנה,

דיאטה קטוגנית לטיפול במיגרנה,

כורכומין להקלה על מיגרנה,

התרומה של מיינדפולנס לטיפול במיגרנה וכאבי ראש,

היעילות של דיקור קרקפת לטיפול במיגרנה.

 

חשיבות הרכב התזונה לשמירה על הבריאות:

ההשפעה המזיקה של סוכר על הבריאות,

הקשר בין הרכב התזונה והסיכון לתמותה,

הקשר בין צריכת חלבון מהחי והסיכון לתמותה,

האם להרכב השומנים בתזונה השפעה על המאזן הגליקמי?

ההשפעה המיטיבה של דגנים מלאים בקרב ילדים,

דיאטה ים-תיכונית ואיכות החיים בקרב ילדים.

 

תזונה ומחלות מעי דלקתיות:

המלצות לטיפול התזונתי במחלות מעי דלקתיות,

הטיפול התזונתי במחלות מעי דלקתיות,

תזונה עשירה במזונות לא מעובדים קשורה בסיכון מופחת לקרוהן,

והצריכה של ויטמין K בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות.

 

הטיפול הטבעי במִיגרנה

 

פעילות גופנית להפחתת התדירות של מִיגרנה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה היעילות של פעילות גופנית לטיפול במיגרנה.

במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שלושה פרוטוקולים של פעילות גופנית: פעילות אירובית בעצימות בינונית, פעילות אירובית בעצימות גבוהה ואימוני כוח/התנגדות. בנוסף, נכללו מחקרים בהם נבדקה היעילות של טיפול תרופתי (טופירמאט, אמיטריפטילין) לעומת פעילות גופנית.

בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם סה"כ 1,195 משתתפים בני 35 בממוצע, עם שיעור נשים גבוה יותר. בהתבסס על נתונים אלה נערכו 27 השוואות ישירות ו-8 השוואות עקיפות.

בניתוח כולל של הנתונים החוקרים דירגו את ההתערבויות בהתאם למידת היעילות שלהן בהפחתת תדירות המיגרנה.

 

החוקרים מסכמים כי אימוני כוח/התנגדות ופעילות אירובית בעצימות גבוהה נמצאו יעילים במידה הרבה ביותר להפחתת התדירות של מיגרנה, עם יתרון משמעותי ביחס לטיפול התרופתי המקובל.

Woldeamanuel YW, Oliveira ABD. What is the efficacy of aerobic exercise versus strength training in the treatment of migraine? A systematic review and network meta-analysis of clinical trials. J Headache Pain. 2022 Oct 13;23(1):134.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36229774/

 

 

דיאטה קטוֹגנית לטיפול במִיגרנה

במחקר פיילוט רטרוספקטיבי הוערכה היעילות של דיאטה קטוגנית לטיפול במיגרנה, בדגש על הפחתת חומרת העייפות. החוקרים מציינים כי השכיחות של עייפות פתולוגית בקרב הסובלים ממיגרנה הינה כ-60%, אולם ההתייחסות לכך בטיפול הקליני הינה מוגבלת. מעבר לכך, עייפות עשויה להוות טריגר למיגרנה ומטופלים הסובלים מעייפות מאופיינים בתדירות גבוהה יותר של התקפי מיגרנה

המחקר נערך במסגרת הטיפול במרפאה נוירולוגית באיטליה וניתן באופן מניעתי למטופלים שאובחנו עם מיגרנה כרונית או מיגרנה אפיזודית בתדירות גבוהה.

במחקר נכללו 76 משתתפים אשר קיבלו דיאטה קטוגנית, כאשר בהתאם ל-BMI המשתתפים קיבלו שלושה פרוטוקולים שונים של הדיאטה:

  • 2:1 KD – פרוטוקול למטופלים עם BMI בטווח הנורמה הכולל 1,600-2,300 קלוריות ליום.
  • דיאטת אינדקס גליקמי נמוך (LGID) – פרוטוקול למטופלים עם BMI 25-30 הכולל 1,300-1,500 קלוריות ליום.
  • דיאטה דלה מאוד בקלוריות (VLCKD) – פרוטוקול למטופלים עם BMI מעל 30 הכולל 600-800 קלוריות ליום.

בכל הפרוטוקולים כמות הפחמימות הייתה קבועה (30 גרם ליום) וכמות החלבון (לפחות 75 גרם ליום ולא יותר מ-2 גרם לק"ג) והשומן נקבעה בהתאם לפרוטוקול ולמדדים האנתרופומטריים, מסת השומן ורמת הפעילות הגופנית. 

משך הדיאטה היה לפחות 3 חודשים ולא יותר מ-6 חודשים.

מדדי המטרה העיקריים היו חומרת העייפות (FSS), תדירות המיגרנה (ימים בחודש) ועוצמתה, מידת המגבלה התפקודית כתוצאה ממיגרנה (MIDAS) ומידת ההשפעה של כאבי הראש על איכות החיים (HIT-6).

לאחר 3 חודשים נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס חל שיפור מובהק בכל המדדים שנבדקו, כאשר בכל הפרוטוקולים של דיאטה קטוגנית זוהה שיפור מובהק. בנוסף, נמצא קשר מובהק בין ירידה בחומרת העייפות ובין השיפור במדדים של מגבלה תפקודית ואיכות החיים.

החוקרים מסכמים כי פרוטוקולים שונים של דיאטה קטוגנית נמצאו יעילים להפחתת עייפות והתקפי מיגרנה ומציעים כי הירידה בחומרת העייפות עשויה להסביר את השיפור בתדירות ובחומרת המיגרנה וכן את השיפור במדדים של מגבלה תפקודית ואיכות החיים. יש להמשיך ולבחון את התועלת של דיאטה קטוגנית במחקרים מבוקרים עם מספר משתתפים גדול יותר. 

Tereshko Y, Dal Bello S, Di Lorenzo C, Pittino A, Filippi F, Belgrado E, Lettieri C, Merlino G, Gigli GL, Valente M. The Effect of Three Different Ketogenic Diet Protocols on Migraine and Fatigue in Chronic and High-Frequency Episodic Migraine: A Pilot Study. Nutrients. 2023 Oct 11;15(20):4334.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37892410/

 

 

כוּרכומין להקלה על מִיגרנה

במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תוסף ננו-כורכומין בקרב מטופלים הסובלים ממיגרנה.

החוקרים מסבירים כי אדיפוקינים משמשים כמתווכים של דלקת וכאב ובכך תורמים לפתוגנזה של מיגרנה, כאשר לכורכומין השפעה על אדיפוקינים דרך מספר מנגנונים.

במחקר נכללו 44 משתתפים הסובלים ממיגרנה אפיזודית אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף ננו-כורכומין במינון 80 מ:ג ליום או פלסבו למשך חודשיים.

החוקרים בחנו את השְֹפעת ההתערבות על הביטוי הגנטי והרמה בדם של לפטין ואדיפונקטין ועל התדירות, החומרה ומשך כאבי הראש.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

התרומה של מיינדפוּלנס לטיפול במִיגרנה וכְאבי ראש

במחקר אקראי מבוקר הוערכה התרומה של מיינדפולנס למטופלים הסובלים ממיגרנה כרונית או מכאבי ראש על רקע שימוש יתר בתרופות.

המחקר נערך במרכז רפואי לכאבי ראש באיטליה וכלל 177 מטופלים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות.

קבוצה אחת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד שכלל גמילה משימוש יתר בתרופות, ייעוץ בנושאי שימוש בתרופות ושמירה על אורח חיים בריא, וטיפול מניעתי מותאם אישית.   

הקבוצה השניה קיבלה, בנוסף לטיפול הסטנדרטי, תכנית מיינדפולנס שכללה 6 מפגשים קבוצתיים ותרגול יומי אישי של 7-10 דקות.

מדד המטרה העיקרי היה ירידה של מעל ל-50% בתדירות כאבי הראש לאחר 12 חודשים בהשוואה לנתוני הבסיס, ובנוסף נבדקו מדדים של שימוש בתרופות, איכות החיים, מוגבלות, דיכאון וחרדה ועוד.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

היעילות של דיקור קרקפת לטיפול במִיגרנה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של דיקור קרקפת לטיפול במיגרנה.

בסקירה נכללו 8 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 874 משתתפים אשר סובלים ממיגרנה.

במחקרים אלה המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו דיקור קרקפת בלבד או בשילוב טיפול דיקור נוסף והמשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו דיקור סטנדרטי שלא כולל דיקור קרקפת, טיפול תרופתי או עירור חשמלי. כל המשתתפים קיבלו בין 5 ל-18 טיפולים במהלך תקופת המחקר.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

חשיבות הרכב התזונה לשמירה על הבריאות

 

ההשפעה המזיקה של סוכר על הבריאות

בסקירה של מטה-אנליזות בחנו החוקרים את העדויות ממחקרים מבוקרים ותצפיתיים העוסקות בקשר בין צריכת סוכר ובריאות.

בסקירה נכללו 73 מטה-אנליזות המבוססות על סה"כ 8,601 מאמרים שונים. במטה-אנליזות אלה נחקרו 83 תוצאות בריאותיות, מהן 74 תוצאות נבדקו במחקרים תצפיתיים ו-9 תוצאות נבדקו במחקרים מבוקרים.

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין הרכב התזונה והסיכון לתמותה

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בארה"ב נבדק הקשר ארוך הטווח בין צריכה של דיאטה דלת פחמימות או דיאטה דלת שומן ובין הסיכון לתמותה.

החוקרים מציינים כי במחקרים קליניים דיאטות אלה נמצאו בעלות השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית ועל המשקל, אולם אין מספיק עדויות לגבי התועלת לאורך זמן.

במחקר נכללו 371,159 משתתפים בגיל 50-71 מאזורים שונים בארה"ב. בהתאם לנתוני התזונה שנאספו חושבה מידת ההתאמה לדיאטה דלת פחמימות ולדיאטה דלת שומן.

ספציפית, לכל משתתף חושבו שני ציונים כללים בין 0 ל-30 כאשר ציון גבוה יותר מבטא התאמה גבוהה יותר לעקרונות הכללים של דיאטה דלת פחמימות / שומן. בנוסף, לכל דיאטה חושבו שני ציונים נוספים של דיאטה בריאה ושל דיאטה לא בריאה בהתאם לסוג הפחמימות, השומנים והחלבונים בדיאטה.

במהלך תקופת מעקב חציונית של 23.5 שנים, 165,698 מהמשתתפים נפטרו.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

הקשר בין צריכת חלבון מהחי והסיכון לתמותה

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת חלבון מהחי ובין הסיכון לתמותה. החוקרים מסבירים כי מחקרים אקולוגיים הראו שעלייה בצריכת חלבון מהחי קשורה בעלייה בתוחלת החיים, אולם רק מחקרים בודדים בחנו את הקשר בין מקור החלבון ובין הסיכון לתמותה ברמה האינדיבידואלית.

כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול (EPIC), במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 25,540 משתתפים בגיל 35-65 מהאוכלוסייה הכללית בגרְמניה.

בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים החוקרים סיווגו את צריכת החלבון למקורות מהחי או למקורות מהצומח. הם בדקו במודלים סטטיסטיים את הקשר בין החלפה של רכיבים תזונתיים והסיכון לתמותה מכל גורם, מגורמים קרדיווסקולריים ומסרטן.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

האם להרכב השומנים בתזונה השפעה על המאזן הגליקמי?

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של הרכב השומנים בתזונה על פעילות האינסולין והרגישות לגלוקוז כמדדים לסוכרת סוג 2.

במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה של החלפת לפחות 5% מסך הצריכה הקלורית שמקורה בשומן רווי בשומן חד או רב בלתי רווי.

בסקירה נכללו 30 מחקרים, מהם 20 מחקרים מוצלבים, בהם סה"כ 1,586 משתתפים. הגיל הממוצע היה 42, ה-BMI הממוצע היה 26.8 והרמה הממוצעת של גלוקוז בצום הייתה 92 מ"ג/דצ"ל. משך ההתערבות החציוני היה 5 שבועות.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה המיטיבה של דגנים מלאים בקרב ילדים

במחקר אקראי מוצלב שנערך בדנמרק נבדקה ההשפעה של דגנים מלאים לעומת דגנים מלוטשים על מדדים קרדיו-מטבוליים ועל פעילות מערכת העיכול בקרב ילדים.

החוקרים מסבירים כי בקרב מבוגרים צריכת דגנים מלאים נמצאה קשורה בסיכון קרדיו-מטבולי מופחת, בעיקר כתוצאה מהשפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי.

במחקר נכללו 55 ילדים בריאים בגיל 8 עד 13 אשר צרכו בסדר אקראי מוצרי דגנים מלאים או מוצרי דגנים מלוטשים ללא הגבלה קלורית, כל תנאי למשך 8 שבועות (ללא הפרדה בין התנאים). המוצרים כללו מזונות מקובלים בתזונה של ילדים בדנמרק כגון דגני בוקר, לחמים, קרקרים, פסטה, דגנים ואורז.

החוקרים בחנו את השינוי במדדים האנתרופומטריים, הרכב הגוף ולחץ הדם ואספו בדיקות דם ודגימות צואה להערכת ההשפעה על מדדי הסוכר, פרופיל השומנים וחיידקי המעי. בנוסף, המשתתפים התבקשו לדווח על תסמינים במערכת העיכול ומאפייני היציאות.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

דיאטה ים-תיכוֹנית ואיכות החיים בקרב ילדים

במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין איכות חיים בריאותית בקרב ילדים.

במחקר נכללו 1,371 ילדים בגיל 8 עד 10 מכמה בתי ספר יסודיים אחריהם נערך מעקב במשך תקופה חציונית של 15 חודשים.

איכות חיים בריאותית הוערכה באמצעות שאלון שכלל 10 פריטים העוסקים בתפיסת הבריאות ותחושת הרווחה (KIDSCREEN-10) עם ציון כולל של 25.4 עד 83.8, כאשר ציון גבוה מ-53.1 הוגדר כאיכות חיים בריאותית גבוהה. 

בנוסף, הילדים מילאו שאלון תזונה שכלל 16 פריטים (KidMed index) ולכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית עם ציון כולל של 4- ועד 12+, כאשר ציון נמוך מ-4 מבטא התאמה נמוכה וציון גבוה מ-8 מבטא התאמה גבוהה.

בניתוח נתוני הבסיס נמצא כי קרא עוד.

 

תזונה ומחלות מעִי דלקתיות

 

המלצות לטיפול התזונתי במחלות מעִי דלקתיות

במסמך שפורסם מטעם החברה האירופית לתזונה קלינית ומטבוליזם (ESPEN) מוצגות ההמלצות המעודכנות לטיפול התזונתי במחלות מעי דלקתיות (IBD).

מסמך זה מהווה עדכון למסמך שפורסם בשנת 2017 בהתאם לעדויות החדשות שנאספו, וכולל פרק נוסף המתייחס לטיפול באמצעות השפעה על המיקרוביום כאסטרטגיה חדשה לטיפול ב-IBD.

ההמלצות גובשו על ידי צוות מומחים מקצועי ומיועדות לאנשי מקצוע בבתי חולים או במרפאות חוץ אשר מטפלים בחולי IBD.

החוקרים מפרטים 71 המלצות בהתייחס להיבטים כללים של הטיפול בחולי IBD וכן בהתייחס להיבטים ספציפיים של הטיפול במצבים של מחלה פעילה או של מחלה בנסיגה.

קרא עוד.

 

 

הטיפול התזונתי במחלות מעִי דלקתיות

להלן שתי סקירות העוסקות בקשר בין תזונה ובין מחלות מעי דלקתיות.

בסקירה מוצגות הגישות התזונתיות לטיפול במחלות מעי דלקתיות (IBD) והשפעותיהן בקרב חולי קרוהן וקוליטיס.

במסגרת הסקירה מפורטת ההשפעה של הזנה אנטרלית מלאה, הזנה אנטרלית חלקית עם או בלי דיאטת אלימינציה, וכן גישות תזונתיות נוספות כולל דיאטה עם הגבלת סוגי פחמימות (Specific Carbohydrate Diet – SCD), דיאטה דלת FODMAP ודיאטה ים-תיכונית.

  • דיאטת SCD מדגישה צריכה של מזונות מלאים כולל פירות, רוב הירקות, בשר, דגים, גבינות קשות ויוגורט שעבר התססה ממושכת והימנעות ממזונות מעובדים, דגנים, ירקות עמילניים, קפה ואלכוהול. מספר מחקרים קרא עוד.
  • דיאטה דלת FODMAP מדגישה צריכה של ירקות ופירות ספציפיים, מוצרי חלב דלי לקטוז ודגנים נטולי גלוטן. מחקרים שונים מציעים כי קרא עוד.
  • דיאטה ים תיכונית מדגישה צריכה של מזונות מלאים כולל פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, דגים, אגוזים ושמן זית. מחקרים שונים הראוקרא עוד.

 

בסקירה מסכמים החוקרים את העדויות לגבי הקשר בין התזונה ומחלות מעי דלקתיות (IBD) ואת ההשפעה של מגוון התערבויות תזונתיות.

במסגרת הסקירה ישנה התייחסות לכמה היבטים עיקריים:

  • ראשית, מפורטות העדויות ממחקרים קליניים ופרה-קליניים לגבי הקשר בין מזונות אולטרה-מעובדים ותוספי מזון ובין התפתחות IBD תוך בחינת המנגנונים המעורבים. באופן כללי מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך קרא עוד.
  • לאחר מכן מוצגת ההשפעה של דיאטות אלימינציה והגבלה שונות על התוצאות הקליניות, כולל דיאטת דלת FODMAP, נטולת לקטוז, נטולת גלוטן, נטולת קרגינן (תוסף מזון המופק מאצות) ודלת מיקרו-חלקיקים (הימנעות ממזונות המכילים מיקרו-חלקיקים כגון אבקת סוכר ומוצרי חלב מעובדים). דיאטות אלה נמצאו קרא עוד.
  • בחלקה השלישי של הסקירה מוצגת ההשפעה של דפוסי תזונה כגון דיאטה ים-תיכונית, הגבלת סוג הפחמימות, קטוגנית, מבוססת על הצומח ונוגדת דלקת. התערבויות אלה נמצאו קרא עוד.

 

 

תזונה עשירה במזונות לא מעובדים קשורה בסיכון מופחת לקרוֹהן

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין מידת העיבוד של המזון ובין הסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות.

כחלק ממחקר עוקבה גדול שנערך באירופה (EPIC), במחקר זה נכללו הנתונים של 413,590 משתתפים מ-8 מדינות באירופה.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 13.2 שנים תועדו 179 מקרים חדשים של קרוהן ו-431 מקרי קוליטיס.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

הצריכה של וִיטמין K בקרב מטופלים עם מחלות מעִי דלקתיות

במחקר חתך הוערכה הצריכה של ויטמין K בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות (IBD).

החוקרים מסבירים כי מטופלים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לדלדול עצם, כאשר צריכה נמוכה של ויטמין D וויטמין K הינה גורם הפיך שעשוי להשפיע על בריאות העצם.

במחקר נכללו 193 מטופלים, מהם 89 חולי קרוהן ו-104 חולי קוליטיס, וכן קבוצת ביקורת של 199 משתתפים בריאים.

החוקרים בחנו את הצריכה התזונתית של ויטמין D וויטמין K ביחס לקצובה היומית המומלצת (RDA).

נמצא כי קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם