- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תוספי תזונה לטיפול בדִיכאון | בריאות העצם | צמחי מרפא לכבד שוּמני | תזונה והלִיקובקטר פילורי
תוספי תזונה לטיפול בדיכאון:
ההשפעה של מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים,
פרוביוטיקה להקלה על תסמיני דיכאון,
ויטמין D למניעה ולטיפול בדיכאון,
והאם יש תועלת לאומגה 3?
צמחי מרפא ותוספי תזונה לבריאות העצם:
ההשפעה של צמחי מרפא,
שמן פרילה לעיכוב פירוק עצם,
ההשפעה של חלב,
והתועלת של מזון מועשר בויטמין D.
צמחי מרפא לטיפול בכבד שומני:
היעילות של תוספי כורכומין,
ההשפעה של זעפרן על אנזימי הכבד,
ודיאטת הרזיה בשילוב רוזמרין.
הקשר בין תזונה והליקובקטר פילורי:
התועלת של תזונה עשירה בנוגדי חמצון,
ההשפעה של תזונה עתירת פחמימות,
וההשפעה על רמת המינרלים בקרב ילדים.
תוספי תזונה לטיפול בדִיכאון
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים לטיפול בהפרעת דיכאון בקרב צעירים.
במחקר נכללו 40 משתתפים בגיל 18 עד 29 עם אבחנה של הפרעת דיכאון. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת מיץ תפוזים עשיר או דל בפלבונואידים (158 לעומת 28 מ"ג ל-100 גרם מיץ, ללא הבדל ברכיבים התזונתיים האחרים). בשתי הקבוצות המשתתפים התבקשו לשתות שלושה בקבוקים ביום (190 מ"ל לבקבוק) למשך 8 שבועות.
נמצא כי השיפור בתסמיני הדיכאון היה גדול יותר בקרב המשתתפים שקיבלו מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים. מעבר לכך, בקבוצת ההתערבות נמצאה עלייה בריכוז ה-BDNF (גורם נוירוטרופי מוחי המעורב בפעילות הנוירונים במוח), וכן בשיפור סמנים של בריאות המעי (zonulin, claudin-5, FABP2). החוקרים מציינים כי שיפור בסמנים של בריאות המעי היה קשור בעלייה בריכוז של חיידקים מהסוג Butyricicoccus pullicaecorum, כאשר ריכוזם היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות.
מסקנת החוקרים היא כי מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים עשוי לתרום להקלה על תסמיני דיכאון בקרב צעירים, כאשר הריכוז של Butyricicoccus pullicaecorum עשוי לשמש כסמן לשיפור קליני באוכלוסייה זאת.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Choi J, Kim JH, Park M, Lee HJ. Effects of Flavonoid-Rich Orange Juice Intervention on Major Depressive Disorder in Young Adults: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2022 Dec 28;15(1):145. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36615801/
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תסמיני דיכאון, חיידקי המעי והפעילות העצבית בקרב משתתפים עם דיכאון.
במסגרת המחקר המטופלים המשיכו את הטיפול הרפואי הסטנדרטי, ובנוסף קיבלו באופן אקראי תוסף פרוביוטיקה (21 מטופלים) או פלסבו (26 מטופלים) למשך 31 יום. החוקרים מציינים כי אין עדויות ברורות לגבי סוג החיידקים המשפיעים על דיכאון ולכן נעשה שימוש בתוסף Vivomixx® המכיל 8 סוגי חיידקים וזמין באופן מסחרי. התוסף ניתן במינון יומי של 900 מיליארד חיידקים.
השְֹפעת הפרוביוטיקה נבדקה בסיום תקופת ההתערבות ולאחר 4 שבועות נוספים של מעקב, כאשר מדד המטרה העיקרי היה מדד המילטון להערכת דיכאון, ובנוסף נבדק השינוי באוכלוסיית חיידקי המעי ובוצעה הדמיה לזיהוי שינויים עצביים.
נמצא כי לאורך זמן חלה ירידה בתסמיני הדיכאון, עם ירידה משמעותית יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו. בנוסף, נטילת פרוביוטיקה תרמה לשימור מגוון חיידקי המעי והעלתה את הריכוז של חיידקים מהסוג Lactobacillus. שינוי זה היה קשור בירידה בתסמיני הדיכאון בקבוצת ההתערבות. בבדיקת ההדמיה נמצא כי נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בעלייה בנפח החומר האפור ובשינויים בעיבוד העצבי.
החוקרים מסכמים כי נטילת פרוביוטיקה כטיפול משלים תרמה להפחתת תסמיני דיכאון כמו גם לשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי ובפעילות המוח, ממצאים אשר מדגישים את התפקיד של ציר המעי-מוח בהפרעת דיכאון ואת הפוטנציאל של הטיפול בפרוביוטיקה.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Schaub AC, Schneider E, Vazquez-Castellanos JF, Schweinfurth N, Kettelhack C, Doll JPK, Yamanbaeva G, Mählmann L, Brand S, Beglinger C, Borgwardt S, Raes J, Schmidt A, Lang UE. Clinical, gut microbial and neural effects of a probiotic add-on therapy in depressed patients: a randomized controlled trial. Transl Psychiatry. 2022 Jun 3;12(1):227.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35654766/
להלן שתי מטא-אנליזות העוסקות בהשפעה של תוספי ויטמין D על דיכאון.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על הסיכון לדיכאון ועל מהלך המחלה.
בניתוח נכללו 29 מחקרים בהם 4,504 משתתפים:
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת ויטמין D הייתה מלווה בירידה מובהקת בציון הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת, ובכך עשויה להיות יעילה להפחתת הסיכון לדיכאון.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 41 מחקרים בהם 53,235 משתתפים, כ-84% מהם נשים. קבוצת ההתערבות קיבלה ויטמין D במינון יומי ממוצע של 400 עד 14,000 יחב"ל למשך 5 ימים עד 5 שנים.
במחקרים אלה רמת הדיכאון נמדדה באמצעות מגוון כלים, ב-10 מחקרים לא דווח על השימוש בתרופות נוגדות דיכאון וב-14 מחקרים נטילת תרופות הייתה מותרת או חלק מפרוטוקול המחקר.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הבטיחות והיעילות של תיסוף אומגה 3 על תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים עם תחלואה קרדיו-מטבולית (כולל סוכרת ומחלות לב).
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 2,575 משתתפים בגיל 39-73. קבוצת ההתערבות קיבלה אומגה 3 במינון 1 עד 3 גרם ליום למשך 10 עד 48 שבועות.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי ברמת הדיכאון בקרב משתתפים שנטלו אומגה 3 לעומת פלסבו, ובנוסף נבדקו ההשפעות השליליות וההיענות לנטילת אומגה 3.
נמצא כי קרא עוד.
צמחי מרפא ותוספי תזונה לבריאות העצם
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של צמחי מרפא שונים על סמנים של שחלוף עצם.
בסקירה נכללו 16 מחקרים (968 משתתפים), מהם 10 מחקרים (603 משתתפים) נכללו במטה-אנליזה. ההתערבויות במחקרים אלה היו שונות במינונים, בצורת הנטילה ובמשך ההתערבות שנעה בין 2 ל-12 חודשים. ב-5 מחקרים ההתערבות הייתה מבוססת על כורכומין (Curcuma longa), ב-3 מחקרים ההתערבות הייתה מבוססת על קצח (Nigella sativa), במחקר אחד נעשה שימוש בפורמולה הסינית QiangGuYin המכילה קינמון (Cinnamomum zeylanicum) וב-7 מחקרים ההתערבות הייתה מבוססת על שמן פשתן (Linum usitatissimum).
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לסמנים ביולוגיים שונים הקשורים בשחלוף העצם, כולל BSAP (Bone Specific Alkaline Phosphatase), CTx (C-terminal Telopeptide type 1 Collagen), DPD (Deoxypyridinoline) ו-OC (Osteocalcin), וכן נמדדה ההשפעה על צפיפות העצם ועל סמנים נוספים שהוגדרו כמדדי מטרה משניים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של שמן זרעי פרילה (Perilla frutescens) על מדדים של בריאות העצם. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות המצביעות על היעילות של אומגה 3 לשיפור צפיפות העצם, ולכן לשמן פרילה שהינו עשיר בחומצה אלפא-לינולאית עשויה להיות השפעה מיטיבה.
במחקר נכללו 52 משתתפים בני 54 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 7 מ"ל ליום שמן פרילה או שמן זית למשך 12 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של חלב על מדדים של בריאות העצם. החוקרים מסבירים כי חלב מכיל רכיבים תזונתיים רבים שהינם חשובים להתפתחות ולשמירה על בריאות העצם. יחד עם זאת, ישנה מחלוקת לגבי ההמלצה לצריכת חלב בהקשר של בריאות העצם, בעיקר בשל התכולה הגבוהה של גלקטוז שנמצא קשור בהאצת תהליכי הזדקנות כתוצאה מהגברת העקה החמצונית ודלקת כרונית.
בניתוח זה נכללו 20 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי חלב בצורת אבקה במינון 40 עד 110 גרם ליום, או בנוזל במינון 237 עד 1000 מ"ל ליום, בנוסף לתזונה הרגילה. ב-13 מחקרים תוסף החלב היה מועשר בויטמין D. קבוצת הביקורת המשיכה בתזונה הרגילה, קיבלה משקה ביקורת (מיץ, מלטודקסטרין, משקה אורז או סויה) או פלסבו. משך ההתערבות היה 1 עד 36 חודשים.
החוקרים מציינים כי צריכת החלבון הבסיסית של המשתתפים הייתה בטווח הנורמה (64 עד 127 גרם ליום), צריכת הסידן הייתה נמוכה יותר באוכלוסייה האסיאתית (267-520 מ"ג ליום) בהשוואה לאוכלוסייה המערבית (572-1,268 מ"ג ליום), וריכוז ויטמין D היה שונה באופן משמעותי בין המחקרים ונע בין 13 ל-59 ננוגרם/מ"ל בממוצע.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של העשרת ויטמין D על סמנים של בריאות העצם.
בסקירה נכללו 40 מחקרים בהם נכללו משתתפים בטווח גיל 2-84 שנים (8 מהמחקרים נערכו בקרב ילדים בלבד). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מזונות המועשרים בויטמין D בלבד (17 מחקרים) או בויטמין D וסידן (23 מחקרים). ברוב המחקרים נעשה שימוש במוצרי חלב מועשרים, או במזונות אחרים כגון מיץ תפוזים, לחם, עוגיות או חטיפים. מינון ויטמין D נע בין 40 ל-28,000 יחב"ל ליום למשך 1 עד 30 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
צמחי מרפא לטיפול בכבד שוּמני
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של כורכומין במצבים של הצטברות שומן בכבד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף כורכומין עם פיפרין בקרב משתתפים עם סטאטוזיס (הצטברות שומן בכבד) בחומרה בינונית עד גבוהה.
במחקר נכללו 60 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף כורכומין או פלסבו למשך 12 שבועות. התוסף כלל מינון יומי של 500 מ"ג כורכומין ו-5 מ"ג פיפרין.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של כורכומין על רמת השומן הכבדי בקרב משתתפים עם שמנות.
במחקר נכללו 37 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף כורכומין או פלסבו למשך 6 שבועות. תוסף הכורכומין היה מבוסס על לציטין וניתן במינון של 200 מ"ג פעמיים ביום.
המשתתפים במחקר היו בני 46 בממוצע, עם תכולת שומן של 12.2%, BMI ממוצע של 38.8 והיקף מותניים ממוצע של 126 ס"מ.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי זעפרן (Crocus sativus) על אנזימי הכבד.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 463 משתתפים בגיל 21 עד 57, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון סוכרת סוג 2, כבד שומני, הפרעת דיכאון וסכיזופרניה. כל המחקרים נערכו באיראן. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של זעפרן לעומת פלסבו במינון של 15 עד 100 מ"ג ליום למשך 4 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של רוזמרין (Rosmarinus officinalis) בשילוב דיאטת הרזיה על פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ואנזימי הכבד בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 110 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבלת 4 גרם ליום אבקת רוזמרין או פלסבו למשך 8 שבועות. בנוסף כל המשתתפים קיבלו המלצות לדיאטת הרזיה ולפעילות גופנית.
נמצא כי קרא עוד.
הקשר בין התזונה והלִיקובקטר פילורי
במחקר מקרה-ביקורת נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של נוגדי חמצון ובין הסיכון להליקובקטר פילורי בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי תזונה הינה אחד מגורמי הסיכון העיקריים להליקובקטר פילורי, כאשר תזונה מאוזנת הכוללת כמות מספקת של רכיבים נוגדי חמצון, כגון ויטמין A, ויטמין E, ויטמין C, אבץ, מגנזיום וסלניום, עשויה להגן מפני הופעת המחלה.
במחקר נכללו הנתונים של 148 משתתפים עם אבחנה חדשה של הליקובקטר פילורי פעיל שאינם מקבלים טיפול, וקבוצת ביקורת של 302 משתתפים ללא זיהום של הליקובקטר פילורי.
בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון של צריכת נוגדי חמצון בתזונה (dietary antioxidant index). בנוסף, נאספו נתונים דמוגרפיים ורמת הפעילות הגופנית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת נבדק הקשר בין צריכת פחמימות, העומס והאינדקס הגליקמי של התזונה ובין הסיכון להליקובקטר פילורי בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו 150 משתתפים עם אבחנה של הליקובקטר פילורי ו-302 משתתפים בריאים, בטווח הגיל 18 עד 55. בהתאם לנתונים שנאספו בשאלוני תזונה, העומס הגליקמי חושב על בסיס האינדקס הגליקמי, כמות הפחמימות ותדירות הצריכה של מזונות ספציפיים.
החוקרים בדקו את הסיכוי לסבול מהליקובקטר פילורי בקרב המשתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר של כל אחד ממדדי התזונה הבאים: תכולת הפחמימות, האינדקס הגליקמי, העומס הגליקמי צריכת לחם וצריכת דגנים מלוטשים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של זיהום הליקובקטר פילורי על רמת המינרלים ויסודות הקורט בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי הימצאות של הליקובקטר פילורי קשורה בהתפתחות דלקת או כיב בקיבה ובהפרעות בפעילות העיכול, וכתוצאה מכך עלולה להוביל לחסרים תזונתיים.
בסקירה נכללו 6 מחקרי חתך. במחקרים אלה נכללו ילדים בגיל 4 עד 18, כאשר אחוז המשתתפים עם זיהום הליקובקטר פילורי נע בין 29.5% ל-72.5%.
מבין המחקרים שנכללו בסקירה, בשלושה מחקרים נבדק הקשר עם רמת האבץ, בשני מחקרים נבדק הקשר עם רמת הנחושת, בשני מחקרים נבדק הקשר עם רמת הסידן, ובשני מחקרים נבדק הקשר עם רמת המגנזיום. לא נמצאו כלל מחקרים בהם נבדקה רמת הזרחן או היוד.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
