דלקת מפרקים שגרונית - טיפול טבעי

הגוף, מסיבה לא ברורה, תוקף את הקרום העוטף את המפרקים (סינוביום) וגורם לתהליך דלקתי אשר מביא להרס הסחוס המפרקי ובהדרגה להרס הרקמות הסמוכות (העצמות, הגידים והרצועות).

דלקת מפרקים שגרונית מאופיינת בתבנית סימטרית (לדוגמא שני קרסוליים).

לרוב הדלקת מופיעה בפרקים הקטנים של כפות הידיים והרגליים אך יכולה להיות פגיעה גם במפרקים אחרים כגון כתפיים, מרפקים, ברכיים, צוואר, קרסוליים וכד'.

בנוסף, דלקת מפרקים שגרונית עלולה לגרום לסיבוכים ולפגוע באיברים נוספים כגון הקרום העוטף את הריאות, מעטפת הלב, כלי דם ועוד.

המחלה מאופיינת בהתקפים של דלקת ובתקופות הפוגה בהן התסמינים נחלשים או נעלמים.

קצב התקדמות המחלה וחומרתה שונה מאדם לאדם. 

במקרים רבים המפרקים נהרסים בהדרגה מתעוותים ומשנים את צורתם.

ככל שהמחלה מתקדמת ישנה הגבלה בתנועה, ירידה בתפקודים יומיומיים ואף נכות. 

המחלה פוגעת בכ- 1% מהאוכלוסיה ונפוצה מעל גיל 40. עם זאת, יכולה המחלה להופיע בכל גיל ובשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים.

תסמינים של דלקת מפרקים שגרונית:

תסמינים של דלקת מפרקים שגרונית משתנים מאדם לאדם בעוצמתם וחומרתם.

התסמינים האופיינים למחלה כוללים:

• רגישות, אדמומיות ונפיחות במפרקים.
• עייפות, חולשה כללית והופעת חום.
• כאב ונוקשות במפרקים ובשרירים. הנוקשות נמשכת מעל לשעה ומופיעה לאחר שינה או מנוחה ממושכת.
• תיאבון ירוד (לעתים ירידה במשקל).
• תסמינים במערכות נוספות – הופעת בליטות תת עוריות (קשריות ראומטידיות), יובש בפה ובעיניים, אנמיה, דלקת בכלי דם, דלקת בקרום המצפה את הריאות, דלקת במעטפת הלב וכד'.
• עיוות במפרקים הפגועים – עם התקדמות המחלה מאבדים המפרקים את צורתם המקורית ומתעוותים. לרוב העיוותים גורמים לקשיים בתפקוד ולנכות.

גורמים לדלקת מפרקים שגרונית:

הגורמים לדלקת מפרקים שגרונית אינם ידועים. כיום, הדעה הרווחת היא כי שילוב של גורמים גנטיים ביחד עם גורמים סביבתיים (כגון זיהומים נגיפיים או חידקיים) ואורח חיים לקוי (עישון, תזונה לקויה) עלולים לעודד את התגובה החיסונית של הגוף כנגד הקרום העוטף את המפרקים (סינוביום).

גורמי סיכון לדלקת מפרקים כוללים גיל (ככל שקיימת עלייה בגיל עולה הסיכון ללקות בדלקת), מין (נשים נוטות ללקות בדלקת יותר מאשר גברים) והיסטוריה משפחתית.

בנוסף, נראה כי אלרגיות למזונות ודלקות של מערכת העיכול גם כן מגבירות את הסיכון ללקות במחלה.

אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית:

ההבדלים בתסמינים ובחומרת המחלה בין חולה לחולה מקשים על אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית. כיום קיימות מספר בדיקות המסייעות לאבחנת המחלה.

חשוב לציין כי רק מכלול של תוצאות מכמה בדיקות יכולות לספק אבחנה מלאה וכי כל אחת בנפרד אינה משמשת כמדד מדוייק לאבחנת המחלה. 

• בדיקה פיזיקלית - בדיקה המדגימה הימצאות תסמינים אופיינים למחלה (נפיחות, אודם, נוקשות וכד').
• בדיקות מעבדה - בדיקות המסייעות לזיהוי התהליך הדלקתי.
  • (ESR (Erythrocyte Sedimentation Rate - בדיקה זו מצביעה על הימצאות דלקת באופן כללי ואינה בעלת מדד ספציפי לדלקת מפרקים.בבדיקה זו מודדים במבחנה את זמן שקיעת תאי הדם האדומים. מהירות קצב שקיעת תאי הדם מצביעה על חומרת התהליך הדלקתי.
  • CRP (C-reactive protein) - בדיקה זו גם כן מצביעה על הימצאות דלקת באופן כללי ואינה בעלת מדד ספציפי לדלקת מפרקים. תאי הדלקת מפרישים חומרים אשר מגרים ייצור של חלבון מגיב C בכבד. החלבון מסייע לתאי מערכת החיסון בתהליך ההיצמדות לתאים זרים. בבדיקה נמדדת כמות החלבון אשר רמתה עולה בעת הימצאות דלקת.
  • (RF (Rheumatic Factor - בדיקה זו מצביעה על הימצאות נוגדן ספציפי הנמצא בדמם של מרבית חולי דלקת מפרקים שגרונית. חשוב לציין כי נוגדן זה נמצא גם באנשים אשר אינם סובלים מן המחלה ולכן אינו משמש כמדד יחיד באבחנתה.
  • CCP (Citrullinated peptide) - נוגדן עצמי בעל ספציפיות גבוהה לדלקת מפרקים שגרונית. בדיקה זו משמשת כמדד מוקדם לזיהוי מחלת מפרקים שיגרונית.
  • שאיבת נוזל סינוביאלי - שאיבת הנוזל המצוי במפרק ובדיקתו במעבדה. בדיקת הנוזל מאפשרת שלילת מחלות אחרות כגון דלקת מפרקים זיהומית.
  • ספירת תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון).
  • ספירת תאי דם אדומים - אנמיה (מופיעה בשכיחות גבוהה אצל אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית).
• בדיקות הדמיה - בדיקות הדמייה שונות כגון צילום רנטגן, תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה ממחושבת (CT) ואולטרא סאונד, מסייעות להדגמה של המפרקים. בדיקות ההדמייה מסייעות במעקב אחר חומרת המחלה ונזקיה (היצרות המרווח המפרקי, דילול עצם וכד') בשלבים השונים של המחלה.

בנוסף לכל הבדיקות המופיעות לעיל קבעה האוניברסיטה האמריקאית לראומטולוגיה 7 קריטריונים לאבחנת דלקת מפרקים שגרונית. קיומם של ארבעה מתוך שבעת הקריטריונים הבאים מצביע על הימצאות המחלה:

1. קשיון בוקר הנמשך למעלה משעה.
2. תסמינים אופיינים (נפיחות, כאב) בשלושה מפרקים או יותר.
3. הימצאות דלקת במפרקי כפות הידיים.
4. הופעת דלקת באופן סימטרי (שני קרסוליים, שתי ברכיים וכד').
5. הימצאות קשרירים שגרוניים.
6. מציאת גורם שגרוני (RF) בבדיקות הדם.
7. תוצאות בדיקות הדמייה המצביעות על תסמינים אופיינים לדלקת מפרקים (היצרות, שחיקה, דילול עצם וכד').

טיפול קונבנציונאלי בדלקת מפרקים שגרונית:

דלקת מפרקים שגרונית אינה ניתנת לריפוי, אך טיפול כבר בשלבים המוקדמים של המחלה עשוי לבלום את התהליך הדלקתי הכרוני ובכך להאט או למנוע את התפתחות המחלה ונזקיה.

מטרות הטיפול הקונבנציונאלי בדלקת מפרקים שגרונית כוללות הפחתת כאב, דיכוי התהליך הדלקתי, האטה או עצירה של המחלה ונזקיה ושיפור בתפקוד ואיכות חייו של החולה. 

קיימים מספר אמצעים להשגת מטרות אלו:

• תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID)- תרופות מקבוצה זו כגון (Ibuprofen (Advil, Nurofen או (Naproxen (Naxyn, Narocin, Point או (Diclofenac (Abitren, Voltaren, Cataflam מפחיתות את תחושת הכאב והתגובה הדלקתית במפרק הפגוע. תרופות מסוג זה עלולות לגרום לגירוי של הקיבה ולתופעות לוואי לא נעימות במערכת העיכול. כיום, קיימת קבוצה נוספת מסוג COXIBS המשמשת כנוגדת דלקת סלקטיבית ל- COX2 (מתווך דלקת) בעלת השפעה פחותה על הקיבה. דוגמא לתרופה מקבוצה זו הינה (Etoricoxib (Arcoxia.
• סטרואידים – תרופות מסוג זה ניתנות בנטילה פומית או בהזרקה למפרק הפגוע. הסטרואידים מסייעים להפחתת התגובה הדלקתית ובכך מקלים על הכאב והנפיחות. טיפול מסוג זה נמצא יעיל אך לאורך זמן עלול לגרום נזק ולכן ניתן בעת התלקחות הדלקת וכטיפול מגשר לתרופות משנות מהלך מחלה (DMARDs). דוגמא לתרופות מסוג זה:Triamcinolone (Adcortyl) ו- Methylprednisolone (Solu-Medrol,Depo-Medrol)
• (DMARDs (Disease Modifying Antirheumatic Drugs) - תרופות נוגדות שגרון. בדלקת מפרקים שגרונית תוקפת מערכת החיסון את הסינוביום. תקיפה זו גורמת להיווצרות חומרים אשר מסבים נזק לרקמות המפרק והאיברים הסמוכים. תרופות נוגדות שגרון גורמות לחסימת פעולתם של חומרים אלו. השפּעתן של תרופות אלו מופיעה רק לאחר מספר חודשים אך יעילותן בהאטה או עצירה של התפתחות המחלה ונזקיה רבה. בנוסף, יש ליטול תרופות נוגדות שגרון באופן קבוע שכן הפסקת נטילתן עלולה להשיב את התהליך הדלקתי. דוגמא לתרופות מסוג זה Methotrexate (MTX), Sulfasalazine (Salazopyrine),Hydroxychloroquine (Plaquenil).כיום, קיימות תרופות חדישות יותר, מהונדסות גנטית, המשתייכות לקבוצה זו. תרופות אלו פועלות על חומרים כימיים ספציפיים במערכת החיסון. לדוגמא: Infliximab (Remicade)
• חוסמי חלבון TNF- alpha -  חלבון זה מופרש מתאי מערכת החיסון ומגביר את התגובה הדלקתית. תרופות מסוג זה כגון Infliximab (Remicade) ו- Adalimumab (Humira) חוסמות את פעילותו של חלבון זה וניתנות בהזרקה תת עורית או תוך ורידית. יעילותן של תרופות גבוהה ומהירה יותר מהתרופות הקלאסיות של תרופות נוגדות שגרון אך שילוב שלהן ביחד עם מטוטרסט הוכח כטיפול היעיל ביותר לטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית. 
• ניתוחים - במקרים מסוימים קיים צורך בהליך כירורגי לההחלפת המפרקים במפרקים מלאכותיים העשויים מפולי תלאן ומתכת אל חלד. ניתוחים נוספים כוללים תיקון של גידים ועצמות, הסרה מלאה או חלקית של הסחוס וכד'.
• שימוש בעזרים חיצוניים - במקרים מסוימים נעשה שימוש בעזרים כגון הליכון, קביים או מקל הליכה על מנת להקל את העומס על המפרק הפגוע. בנוסף, קיימים סדים אשר מקבעים את המפרק ובכך מפחיתים את תנועותו ומסייעים בהקלה על הכאב.
• פיזיותרפיה - הטיפול הפיזיותרפי מסייע להפחתת הנוקשות במפרק, שיפור טווח התנועה וחיזוק שרירי המפרק.
• הורדה במשקל - המלצות תזונתיות בנוסף לפעילות גופנית מותאמת ניתנות על מנת למנוע החמרה של המחלה ולהקלת העומס על המפרקים.
• ביצוע פעילות גופנית - פעילות גופנית מתאימה המשולבת בתרגילי גמישות מסייעת בהקלה על נוקשות המפרקים, משפרת את טווח התנועה ומחזקת את השרירים.
• מרחצאות חמים - שהייה במרחצאות חמים המכילות מינרלים (כגון ים המלח או חמת גדר) מסייעת בהקלה על הכאב.
• טיפולים במים (הידרותרפיה) - מסייע בשיפור היכולות התפקודיות. ביצוע פעילות גופנית במים, אשר צפיפותם גבוהה מאוויר, תורמת למאמץ רב יותר של השרירים ובכך לחיזוקם. בנוסף, השהייה במים מקלה על הכאב ומפחיתה את המתח בשרירים והעומס על המפרקים.

טיפול טבעי בדלקת מפרקים שגרונית

הטיפול הטבעי בדלקת מפרקים שגרונית לא נועד לרפא את המחלה אלא להקל על התסמינים ותופעות הלוואי המאפיינים אותה. הטיפול הטבעי כולל בתוכו שילוב של התאמה תזונתית, נטילה של תוספי תזונה פרטניים ושימוש בצמחי מרפא.

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן למצוא ראיות לחשיבות התזונה וליעילות צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול ב-RA.

ידוע כי קיים קשר בין הדיאטה לבין היארעות של דלקת מפרקים שגרונית. ככל הנראה אלרגיות ורגישויות למזון כמו גם צריכה של שומנים רווים (בעיקר מן החי) ממלאות תפקיד מרכזי בהיווצרות הדלקת.

כמו כן, ידוע כי בחברות הניזונות מתפריט "פרימיטיבי" דלקת מפרקים אינה נפוצה כמו בחברות הניזונות מתפריט מערבי מודרני.

מרבית האנשים הלוקים בדלקת מפרקים שגרונית נוטלים תרופות אשר נועדו לשפר את מצבם. לתרופות אלו תופעות לוואי שונות ואחת ממטרות הטיפול הטבעי היא הקלה על תופעות לוואי אלו.

בנוסף, קיימת חשיבות לביצוע תרגילי גמישות המסייעים בשחרור העווית הנוצרת באזור המפרק הפגוע. תרגילי הגמישות משפרים את זרימת הדם למקום ומזרזים את תהליך הריפוי.

ניתן לשחרר את העווית בעזרת תרגילי מתיחות, עיסויים, דיקור, שחייה, יוגה (עדינה), פלדנקרייז וכד'. כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית מתונה וקבועה. 

חשיבות רבה ניתנת גם לשימוש בטכניקות הרפיה (כגון עיסויים, מדיטציה, יוגה, תרגילי נשימות וכד') המסייעות בהורדת מתחים ולחצים ומפחיתות את העווית העלולה להיווצר בגוף בכלל ובאזור המפרקים הפגועים בפרט.

תזונה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית:

תזונה נכונה משמשת תפקיד עיקרי בטיפול הטבעי בדלקת מפרקים שגרונית.

הרכבת התפריט התזונתי מתמקדת בהפחתת צריכת מזונות  למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות. למידע השלם למנויים

צמחי מרפא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית:

מגוון צמחי המרפא העשויים להועיל בתסמינים של דלקת מפרקים שגרונית הוא גדול. 

קיים הבדל בין הטיפול במצב דלקת חריף (אקוטי) לבין טיפול במצב הכרוני. 

במצב החריף כדאי לתת דגש על צמחי מרפא  למידע השלם למנויים

במצב הכרוני הדגש הוא על   למידע השלם למנויים

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול במצב חריף (אקוטי) בדלקת מפרקים שגרונית:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

פורמולות לדוגמא לטיפול חריף (אקוטי) בדלקת מפרקים שגרונית:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

פורמולה לטיפול במצב חריף (אקוטי) של דלקת מפרקים שגרונית, בנוזל:

מינון: 10-15 מ"ל, 3 פעמים ביום

פורמולה לטיפול במצב חריף (אקוטי) של דלקת מפרקים שגרונית, בכמוסות:

מינון: 2-3 כמוסות, 3 פעמים ביום

רצוי ליטול בנוסף לפורמולות גם חליטות  למידע השלם למנויים

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול במצב כרוני בדלקת מפרקים שגרונית:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

פורמולות לדוגמא לטיפול כרוני בדלקת מפרקים שגרונית:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

פורמולה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, בנוזל:

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

פורמולה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, בכמוסות:

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

רצוי ליטול בנוסף לפורמולות גם חליטות של  למידע השלם למנויים

שילוב של צמחי מרפא ותרופות בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית:

מגוון התרופות וצמחי המרפא המשמשים לטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית הינו רחב ביותר.

לכל סוג של תרופה יתאים שילוב אחר של צמחי מרפא.

עקב מורכבות הנושא החלטנו להקדיש לו מאמר נפרד ונרחב.

לקריאה מעמיקה אודות שילוב בין צמחי מרפא ותרופות בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית לחץ כאן.

שמנים אתריים לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית:
הטיפול בעזרת ארומתרפיה בדלקת מפרקים שגרונית מסייע בהקלה על התסמינים השונים שמהם סובל המטופל, בהם כאב, נוקשות ורגישות במפרקים ובשרירים, מתח וחוסר שקט, בעיות עיכול וחוסר ספיגה וכן תמיכה במערכת החיסון בשל המצב הדלקתי הכרוני.

השמנים האתריים העיקריים בהם נבחר לטפל במצב של דלקת מפרקים שגרונית:  למידע השלם למנויים

דוגמא לשמן ארומתרפי לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית במצב אקוטי:

אופן השימוש: למרוח את השמן על למידע השלם למנויים

דוגמא לשמן ארומתרפי לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית במצב כרוני:

אופן השימוש: למרוח את השמן על למידע השלם למנויים

בנוסף, ניתן ליטול שמנים אתריים בנטילה פנימית:

אופן השימוש: יש ליטול למידע השלם למנויים

תוספי תזונה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

היבטים של גוף נפש בדלקת מפרקים שגרונית:

המפרקים מייצגים את הצמתים בחיים ואת מידת הגמישות או הנוקשות שלנו, במעבר בהם.

לכל מפרק יש ייעוד והקשר רגשי משלו, בהתאם לתפקוד הגופני שלו. דלקות מפרקים הן לרוב דלקות סטריליות (שאינן מערבות חיידקים), והן נגרמות על ידי אחד משני גורמים:

חיכוך במפרק (הנגרם עקב יציבה לא נכונה או שחיקה) או תגובה אוטואימונית של מערכת החיסון (המייצרת נוגדנים התוקפים את המפרקים).

מבחינת הרפואה ההוליסטית, את ההקשר הרגשי של הדלקת נפענח לפי   למידע השלם למנויים

הקשר רגשי של דלקות מפרקים נפוצות:

דלקת מפרקים כללית – מעידה על   למידע השלם למנויים

דלקת בחוליות הצוואר – הצוואר מייצג את היכולת ל למידע השלם למנויים

דלקת במפרק הכתף – הכתפיים מייצגות את   למידע השלם למנויים

דלקת במפרק המרפק – המרפק מייצג את היכולת   למידע השלם למנויים

דלקת במפרקי שורש כף היד – בהקשר לכפות הידיים יש חשיבות גדולה להבדיל בין כף יד ימין ושמאל:   למידע השלם למנויים

דלקת במפרקי האצבעות – האצבעות מקושרות ל  למידע השלם למנויים

מפרקי חוליות הגב – מפרקי חוליות הגב אינם נוטים לדלקות ספונטניות, ואם נוצרת בהם דלקת היא לרוב תוצאה משנית של בעיה אחרת. לכל מפרק פרשנות אחרת,   למידע השלם למנויים

מפרק הירך – מייצג את   למידע השלם למנויים

מפרקי הברכיים – המפרק הנפוץ ביותר לדלקות

מבחינה פיזיולוגית הברכיים מאפשרות לנו לצעוד, להתקדם בחיים, להתכופף ולרוץ כחלק מתגובת "הילחם או ברח" של החיים (Fight or Flight). מהבחינה הרגשית,   למידע השלם למנויים

מפרק הקרסול – מייצג את ה  למידע השלם למנויים

מפרקי האצבעות של כפות הרגליים – אצבעות כפות הרגליים מקושרות ל  למידע השלם למנויים

מחקרים על דלקת שגרונית ורפואה טבעית: