פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

פסוריאזיס (ספחת) - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 03/10/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

פסוריאזיס או ספחת היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בהתקפים.

בקרב החולים תאי העור (קראטנוציטים) מיוצרים בקצב מוגבר (עד פי 1000 מהרגיל).

במצב נורמאלי מתפתחים תאי העור ונעים מהשכבה התחתונה (בסיסית) של העור ועד לשכבה העליונה (קרנית) בפרק זמן של כ- 28 ימים. אצל חולי פסוריאזיס תהליך יצירת התאים מוגבר ונמשך כ- 3-4 ימים. כתוצאה, התאים העליונים ביותר לא מספיקים למות ולנשור ונוצרת שכבה כסופה לבנה דמויית קשקשת.

פסוריאזיס אינה מחלה מדבקת ולרוב מתבטאת בהתפרצויות והפוגות אשר חומרת והתפתחותן משתנות מאדם לאדם.

 

קיימות צורות שונות של פסוריאזיס:

 

פסוריאזיס וולגאריס (רובדי) - הצורה השכיחה ביותר המתבטאת בנגעים עבים ואדומים שעליהם קשקשת כסופה. צורה זו מופיעה לרוב במפרקים, קרקפת, ברכיים וציפורניים.

פסוריאזיס הפוכה (אינברסה) - צורה זו מופיעה באיזורים פנימיים וקפלים בעור (בית שחי, מתחת לשדיים, מפשעה, טבור) ובדרך כלל מושפּעת מהזעה או חיכוך.

פסוריאזיס טיפתית (גוטטה) - צורה בה מופיעים במהירות נגעים נקודתיים אדומים וקטנים היוצרים פצעים בולטים על פני העור וקשקשת.

פסוריאזיס ארטריטיס - פסוריאזיס המלווה בדלקת מפרקים.

פסוריאזיס פוסטורל -  צורה נדירה של המחלה בה העור נעשה אדום ועליו מופיעות שלפוחיות המכילות מוגלה. לרוב צורה זו מתבטאת בכפות הידיים והרגליים. לעתים מתלווים תסמינים של גירוד, חום גבוה וצמרמורות.

פסוריאזיס אריתרודרמיה - צורה נדירה של המחלה העלולה לגרום לסכנת חיים. צורה זו מתבטאת בהתפרצות פתאומית של אודם בשטחי עור נרחבים העלולה לגרום לאיבוד של חומרים דרך העור ולעלייה בטמפרטורת הגוף. צורה זו עלולה להיווצר עקב כוויות שמש או שימוש בתרופות סטרואידיאליות.

 

תסמינים של פסוריאזיס:

פסוריאזיס מתבטאת בנגעים אדומים בגדלים וצורות שונות המכוסים בשכבה קשקשתית כסופה.

לעתים מתלווים גרד או כאב באיזור הנגוע ובמקרים מסוימים עלולות להתפתח גם שלפוחיות.

נגעים של פסוריאזיס מופיעים בדרך כלל בקרקפת, מרפקים, ברכיים וגב, אך יכולים להופיע גם בגבות, מתחת לציפורניים, בבתי השחי ובמפשעה.

 

גורמים לפסוריאזיס:

כיום הגישה הרווחת היא שפסוריאזיס נוצרת עקב ליקויים בגנים מסויימים בשילוב גורמים סביבתיים.

נמצא כי אצל חולי פסוריאזיס ישנה תגובת יתר של מערכת החיסון אשר גורמת לשחרור חומרים חלבוניים (ציטוקינים) אשר מאיצים את קצב ייצור תאי העור (קראטנוציטים) וגורמים לצמיחת כלי דם קטנים אשר מספקים דם וחומרי מזון באיזורים הנגועים.

תגובת היתר החיסונית משויכת פעמים רבות לגורמים נפשיים כגון טראומות, סטרס מתמשך או דיכאון.

קיימים מספר גורמים נוספים אשר עלולים להביא להתפרצות של פסוריאזיס או להגדיל את הסיכון לחלות בה:

  • זיהומים חיידקיים (כגון סטרפטוקוקוס) או פטרייתיים (כגון קנדידה).
  • מזג אוויר קר (לרוב תסמיני המחלה מחריפים בחורף ומוקלים בקיץ בעת חשיפה לשמש).
  • שימוש בתרופות כגון ליתיום, תרופות להורדת לחץ דם מסוג חוסמי בטא, סטרואידים ועוד.
  • עיכול לקוי של חלבונים אשר גורם ליצירת תרכובות רעילות (פוליאמינים) המאיצות את קצב חלוקת תאי העור.
  • תפקודי כבד לקויים הפוגמים ביכולותו להיפטר מרעלים.
  • עישון.
  • צריכת אלכוהול מופרזת.
  • פלורת מעיים לא מאוזנת.
  • אלרגיה למזונות מסוימים.
  • פגיעות עוריות כגון כוויות שמש, חתכים, עקיצות וכד'.

 

אבחנה של פסוריאזיס:

אבחנה של פסוריאזיס נעשית על פי התסמינים האופיניים והסתכלות על העור.

במרבית המקרים גם נלקחת דגימה של העור (ביופסיה) לבדיקה תחת מיקרוסקופ על מנת לאבחן בין הסוגים השונים של המחלה ולשלול מחלות דומות נוספות (כגון סבוריאה).

חומרת המחלה נקבעת לפי אחוז שטח העור הפגוע ומוגדרת כקלה (פגיעה בפחות מ- 5% משטח העור), בינונית (פגיעה בין 5%-10% משטח העור) או חמורה (פגיעה מעל 10% משטח העור).

מדדים נוספים הקובעים את חומרת המחלה כוללים גם את מדד ה- PASI (Psoriasis Area and Severity Index) המעריך את שטח הגוף המעורב בשילוב חומרת הקשקשת, האודם ועובי הרבדים בנקודות הנעות בין 0 (אין מחלה כלל) לבין 72 (פסוריאזיס חמורה) ומדד ה- DLQI (Dermatology Life Quality Index) המורכב משאלון הבודק את הפגיעה באיכות חייו של המטופל.

בנוסף למדדים אלו נקבעת חומרתה של המחלה גם על ידי תגובת המטופל לטיפולים קודמים.

 

טיפול קונבנציונאלי בפסוריאזיס:

פסוריאזיס אינה ניתנת לריפוי והטיפול הקונבנציונאלי מתמקד בהקלה על התסמינים. 

הטיפול תלוי בחומרת המחלה והתפתחותה וכולל 3 סוגים של טיפול:

טיפול מקומי - 

טיפול הנעשה באמצעות משחות וקרמים המיועדים למריחה מקומית על הנגעים והקשקשת:

  • סטרואידים – סטרואידים מפחיתים את התגובה הדלקתית ומאטים את ייצור תאי העור. המשחות הסטרואידיות עלולות לגרום להידקקות וניוון של העור ולהתרגלות העור לתכשיר. לכן, השימוש בהן הינו לטווח קצר ותחת מעקב רפואי. דוגמא לתרופות המשתייכות לקבוצה זו:Betamethasone (Betacorten, Betnovate)Clobetasol (Dermovate) ו-Fluocinolone (Dermalar)
  • חומצה סליצילית - תכשירים המכילים חומצה סליצילית כגון Salicylic Acid (Salikaren) משמשים להסרת הקשקשת. החומצה הסליצילית שוברת את הקרטין (החלבון היוצר את השכבה החיצונית של העור) וגורמת לקילופו.
  • עיטרן (TAR)- - תכשירים המופקים מעצים, נפט או פחם (היעיל ביותר) כגון Coal Tar (Alphosyl) המאטים את קצב חלוקת תאי העור. כיום משלבים את מריחתם ביחד עם טיפול פוטותרפי (מפורט בהמשך).
  • ויטמין D - משחות כגון Calcitriol (Racaltrol, Calcijex) או Calcipotriol (Daivonex) המכילות נגזרות של ויטמין D אשר משפיע על משק הסידן התוך תאי וגורם לוויסות קצב התמיינות תאי העור. משחות אלו מוגבלות למריחה בשל ההשפעה על משק הסידן ובדרך כל ניתנות ביחד עם פוטותרפיה או סטרואידים.

 

טיפול בפוטותרפיה - 

טיפול המתבצע באמצעות מכשיר הפולט קרני אור אולטרא סגולות המדמות את קרני השמש:

  • UBV - חשיפת העור לקרניים מסוג UBV מסייעת בעיכוב התגובה הדלקתית ומאטה את קצה התחלקות תאי העור. בדרך כלל מבצעים את הטיפול בשילוב משחות המכילות עיטרן או אנתרלן.
  • PUVA - חשיפת העור לקרניים מסוג UBA מסייעת בעיכוב התגובה הדלקתית ומאטה את קצב התחלקות תאי העור. הטיפול נעשה בשילוב מריחה או נטילה דרך הפה של תרופה בשם פסורלן המגבירה את רגישות העור לקרני העור.
  • קלימטותרפיה - טיפול פוטותרפי בים המלח. הטיפול נעשה באמצעות שהייה ורחצה בים המלח המבוקרים על ידי רופא עור. תנאי האקלים באזור זה מאפשרים חשיפה לקרני אור בלתי מזיקות ושהייה בתוך המים מיטיבה עם העור בשל כמויות המינרלים המשפיעות על התהליכים הדלקתיים.

 

טיפול מערכתי - 

טיפול המיועד למקרים חמורים ומפושטים הנעשה באמצעות נטילת תרופות דרך הפה או זריקות תת עוריות:

  • רטינואידים - תרופות מסוג זה מבוססות על נגזרות של ויטמין A ומסייעות להפחתת ייצור תאי עור. תרופות אלו עלולות לפגוע בתפקודי הכבד ולכן ניתנות לזמן מוגבל ותחת מעקב של בדיקות דם. תרופות רטיאונידיות מותאמות למצבים בינוניים עד קשים של פסוריאזיס. תרופה מקבוצה זו המשמשת לטיפול בפסוריאזיס הינה Acitretin (Neotigason).
  • מתוטרקסאט (Methotrexate) - תרופות מסוג זה מעכבות את פעילות האנזים המפרק את החומצה הפולית. תוצר פירוק של החומצה הפולית משמש תפקיד עיקרי בחלוקת תאים ויצירת החומר הגנטי שבהם (DNA) ולכן ישנה האטה בצמיחה והתרבות תאי העור. בנוסף, מתוטרוקסאט מדכא את פעילות מערכת החיסון. בשל תופעות הלוואי הקשות של תרופות מסוג זה (כגון דיכוי יצירת תאי דם במח העצם) קיימת הגבלה בנטילתם והן מותוות רק במקרים קשים של פסוריאזיס שאינה מגיבה לטיפולים אחרים.
  • ציקלוספורין - תרופות מסוג זה כגון Cyclosporin (Sandimmune, Deximune) גורמות לדיכוי המערכת החיסונית ובכך מאטות את קצב ייצור תאי העור.
  • תרופות ביולוגיות - כיום קיימות תרופות חדשות אשר פועלות באופן ספציפי על תאי מערכת החיסון המשתתפים בתהליך הדלקתי בפסוריאזיס. קבוצה אחת מפחיתה את פעילותם של תאים לימפוציטים מסוג T האחראים על הפרשת חלבונים (ציטוקינים) מעודדי דלקת המשפיעים על התפתחות הרבדים העוריים בפסוריאזיס לדוגמא Alefacept (Amevive) והקבוצה השנייה נוגדת פעילות של חלבון ספציפי TNFa (Tumor Necrosis Factor alpha) המשפיע על התהליך הדלקתי בפסוריאזיס לדוגמא Infliximab (Remicade) ו- Adalimumab (Humira).

 

טיפול טבעי בפסוריאזיס

 

מטרת הטיפול הטבעי בפסוריאזיס אינה לרפא את המחלה אם כי לשפר את איכות חייו של המטופל ואף למנוע נטילת תרופות אשר גורמות לתופעות לוואי קשות.

הטיפול הינו רב תחומי וכולל דגשים תזונתיים לצד שימוש בצמחי מרפא ובתוספי תזונה:

תזונה – סילוק של מזונות אשר עלולים לגרום לרגישות ולתגובה חיסונית מוגברת (כגון ביצים, פירות הדר, מוצרי סויה, בוטנים, תירס ועוד) וסילוק של מזונות המקדמים את התגובה הדלקתית (כגון סוכר, קמח לבן, חלב, שומנים רווים ושומנים מטוגנים).

באם קיים חשד לאי סבילות או רגישות למזון אשר עלולים לגרום לאקנה מומלץ לבצע דיאטת אלמינציה (הימנעות ממזון מסוים ולאחר מכן החזרתו לתפריט) שבעזרתה ניתן לזהות את המזון האלרגני.

בנוסף, חשוב להקפיד על צריכת סיבים תזונתיים המסייעים לסילוק רעלים שונים מן המעיים.

לעתים גם יהיה צורך בחיזוק אוכלוסיית חיידקי המעיים על ידי שימוש בתוסף פרוביוטיקה המכיל חיידקים ידידותיים.

טיפול מקומי – טיפול מקומי בנגעים בעזרת קרמים או משחות המכילים ויטמינים (כגון ויטמין E) וצמחי מרפא נוגדי דלקת, נוגדי גרד ומאחי רקמות.

הפחתת לחץ / סטרס - לסטרס תפקיד מכריע בהתפתחות ובהחמרה של פסוריאזיס ולכן ניתן דגש בטיפול לשיטות להפחתת סטרס הכוללות פעילות גופנית, מדיטציה, יוגה, טיפולי מגע וכד'. בנוסף, ניתן לשלב צמחי מרפא אדפטוגניים אשר מסייעים לגוף להתמודד עם הסטרס.

סילוק רעילות – לפי גישות שונות ברפואה המסורתית פסוריאזיס הוא תוצאה של הצטברות רעלים או טיפול לא יעיל בהם. במהלך ההיסטוריה השתמשו בדיאטות ניקוי שונות ובצמחי מרפא מתמירים (Alteratives) על מנת להגביר את סילוק הפסולת והרעלים מן הגוף.

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לקרוא על מחקרים קליניים רבים המראים את חשיבות התזונה ואפשרויות הטיפול בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.

 

תזונה לטיפול בפסוריאזיס:

הטיפול התזונתי בפסוריאזיס שם דגש על הפחתת העומס המטאבולי, הפחתת התגובה הדלקתית ושמירה על תקינות ובריאות העור. מומלץ להגביר צריכת מזונות  למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות. למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול בפסוריאזיס:

הטיפול בפסוריאזיס בעזרת צמחי מרפא מתבצע באמצעות פורמולות לנטילה פנימית לצד שימוש במשחות וקרמים לשימוש חיצוני.

 

טיפול פנימי - עיקר הטיפול הצמחי הפנימי נעשה על ידי שימוש בצמחי מרפא מתמירים (Alteratives). צמחי מרפא אלו מסייעים בניקוי רעלים דרך השפעה על כל מערכות הפינוי וההפרשה של הגוף. 

הצמח המרכזי הוא   למידע השלם למנויים

 

טיפול חיצוני – הטיפול החיצוני נעשה בעזרת שימוש במשחות או קרמים המכילים צמחי מרפא נוגדי גרד, נוגדי דלקת ומאחי רקמות. 

צמחי מרפא מסוג זה כוללים   למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בפסוריאזיס:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לדוגמא לטיפול בפסוריאזיס:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בפסוריאזיס בדגש על הגברת פינוי רעלים, בנוזל:

 

30% Centella asiatica
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום 

 

* השימוש בצמח המרפא לפה גדולה (Arctium lappa) עלול במינונים גבוהים לגרום ל   למידע השלם למנויים

 

פורמולה לטיפול בפסוריאזיס בדגש על ניקוי והגברת הפינוי דרך מערכת העיכול, בכמוסות:

 

100mg Smilax spp
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום 

 

ניתן ואף רצוי לשלב חליטות של צמחי מרפא כגון   למידע השלם למנויים

 

פירוט של קרמים צמחיים לטיפול חיצוני ניתן למצוא  למידע השלם למנויים

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בפסוריאזיס:

תרופות מדכאות חיסון -   למידע השלם למנויים

טיפולים פוטותרפיים -  למידע השלם למנויים

שימושים חיצוניים - למידע השלם למנויים

 

שמנים אתריים לטיפול בפסוריאזיס:

בנוסף לשימוש בצמחי מרפא קיים גם שימוש נרחב בשמנים אתריים לטיפול בפסוריאזיס, והוא מכוון לסייע הן במישור הפיסי והן בזה הרגשי.
לטיפול במישור הפיזי השמנים החשובים ביותר הם   למידע השלם למנויים

 

דוגמא לקרם המבוסס על תמציות צמחי מרפא לטיפול בפסוריאזיס:

 

קרם בסיס

40 גרם

   
הפורמולה המלאה זמינה למנויים  
   

 

דוגמא לקרם ארומתרפי לטיפול בפסוריאזיס:

 

קרם טבעי  40 גרם
   
הפורמולה המלאה זמינה למנויים  
   

 

דוגמא לפילינג לטיפול בפסוריאזיס:

 

מלח גס פשוט 100 גרם
   
הפורמולה המלאה זמינה למנויים  
   

 

תוספי תזונה לטיפול בפסוריאזיס:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בפסוריאזיס והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש בפסוריאזיס:

מחלת הפסוריאזיס עוסקת בפער הנוצר בין רצונותיו, צרכיו ורגשותיו של האדם לבין מה שמוחצן ממנו החוצה. כמו כן בשיפוטיות, צורך בהגנה ובאמונה כי אינו ראוי לאהבה.
העור הינו שכבת ההגנה הראשונה שלנו. הוא חוצץ הן פיזית והן רגשית בינינו ובין העולם. ברפואה הסינית הוא משוייך לאלמנט המתכת, העוסק בהגנה בשני אופנים עיקריים: מהחוץ פנימה, ומבפנים החוצה:

למידע השלם למנויים

 

מחקרים על פסוריאזיס ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בפסוריאזיס.  למידע השלם למנויים

 


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם