פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס) - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 31/10/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

זאבת (לופוס) היא מחלה אוטואימונית המלווה בהתקפים של דלקת במערכות שונות בגוף, כולל פרקים, עור, כליות, תאי דם, לב וריאות. חומרת הדלקת משתנה בהתאם למספר ומגוון הנוגדנים בגוף וכן לאיברים שנפגעו.

קיימים ארבעה סוגים של זאבת – זאבת אדמנתית מערכתית (עשויה לפגוע בכל חלק בגוף), זאבת עורית (פוגעת רק בעור), זאבת כתוצאה משימוש בתרופות (מתפרצת לאחר שימוש בתרופות מסוימות ולרוב נעלמת עם הפסקת נטילתן) וזאבת של הילוד (מחלה נדירה הפוגעת בתינוקות בעת הלידה). 

מבין ארבעת הסוגים הללו, הסוג השכיח והקשה ביותר הוא זאבת אדמנתית מערכתית.

כ-90 אחוזים מהלוקים בזאבת אדמנתית מערכתית הינן נשים. הסיבה לכך איננה ידועה.

 

תסמינים של זאבת:

תסמיני הזאבת עשויים להתפתח בצורה איטית או להופיע באופן פתאומי, הם עשויים להיות קלים עד חמורים וכן זמניים או קבועים. 

חומרת המחלה ותסמיניה שונים מחולה לחולה. התסמינים משתנים בהתאם למערכת שנפגעה עקב המחלה.

תסמיני הזאבת עשויים לכלול:

  • מערכת העור - פריחה בפנים המכסה את אזור הלחיים וגשר האף, פריחה או פצעים בעור המחמירים עקב היחשפות לשמש.
  • מערכת שלד שריר - דלקת מפרקים, תסמונת ריינו (אצבעות כחולות או לבנות עקב חשיפה לקור או מתח רב).
  • מערכת העצבים - ליקויים בתפקוד העצבים או המוח, חרדה, דיכאון, ליקויים בזיכרון, עייפות ועוד.
  • מערכת הדם - ספירת דם נמוכה (ירידה בתאי הדם האדומים, אנמיה) מיעוט טסיות או ספירה נמוכה של תאי דם לבנים ועוד.
  • מערכת העיכול - ליקויים בתפקוד הכבד, ירידה או עלייה במשקל, פצעים בפה ועוד.
  • נשירת שיער.
  • חום גבוה.
  • קוצר נשימה.
  • כאבים בחזה.
  • יובש בעיניים.

במקרה של דלקת הנוצרת כתוצאה מזאבת עלולים להופיע סיבוכים במערכות שונות כגון: כליות, מערכת עצבים מרכזית, ריאות, לב וכלי דם, זיהומים שונים, סרטן, מוות של רקמות עצם, סיבוכים בהריון ועוד.

 

גורמים לזאבת:

בדומה למחלות אוטואימוניות רבות, הסיבה להתפרצות מחלת הזאבת אינה ידועה. 

ההנחה הרווחת כיום היא כי קיים שילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים. 

עם זאת, מרבית הרופאים טוענים כי הנטייה לחלות במחלה יכולה להיות תורשתית, אך התפתחות המחלה תהיה רק במגע עם גורמים סביבתיים המעוררים אותה (כדוגמת תרופות או הידבקות בנגיפים).

גורמי סיכון להתפתחות מחלת הזאבת כוללים: מין (נשים יותר מאשר גברים), חשיפה מרובה לשמש, שימוש ארוך טווח תרופות מסוימות והידבקות בנגיף אפשטיין- באר.

 

אבחנה של זאבת:

ישנו קושי רב באבחון זאבת שכן ישנו מגוון רחב של תסמינים המשתנים בחומרתם והתפתחותם בין החולים. בנוסף, רבים מתסמיני המחלה זהים למחלות אחרות ולכן בדיקות מסוימות מתבצעות רק כשהתסמינים ברורים. על מנת לאבחן זאבת קבע הקולג' האמריקאי לריאומטולוגיה 11 קריטריונים. חולים שמופיעים אצלם 4 מתוך 11 הקריטריונים בו זמנית, או בנפרד זה אחר זה, מאובחנים כחולי זאבת.

הקריטריונים כוללים:

  • פריחה בפנים המכסה את גשר האף ומתפשטת ללחיים (בצורת פרפר).
  • פריחה דיסקואידית- פריחה אדומה ומתקלפת.
  • פריחה המופיעה לאחר חשיפה לשמש.
  • פצעים בפה (שבדרך כלל אינם כואבים).
  • כאב או נפיחות בשני מפרקים או יותר.
  • נפיחות בקרומים מסביב לריאות או ללב.
  • מחלת כליות.
  • הפרעה נוירולוגית (פרכוסים, פסיכוזות).
  • ספירת דם נמוכה- ירידה בתאי הדם האדומים, מיעוט טסיות או ספירה נמוכה של תאי דם לבנים.
  • תוצאות חיוביות בבדיקת ANA (בדיקה למחלות אוטואימוניות).
  • תוצאות חיוביות בבדיקות נוספות שעשויות להצביע על מחלה אוטואימונית (בדיקת נוגדנים נגד DNA, בדיקת נוגדנים נגד שריר חלק, בדיקת נוגדי קרישת דם ובדיקת עגבת).

 

בדיקות שכיחות המתבצעות לצורך אבחון זאבת כוללות: ספירת דם, שקיעת דם, תפקודי כליות, תפקודי כבד, בדיקות שתן, בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים, צילום חזה, א.ק.ג ובדיקה לעגבת.


טיפול קונבנציונאלי בזאבת:

הטיפול הקונבנציונאלי בזאבת משתנה בהתאם לתסמיני החולה וחומרת מצבו.

תרופות שכיחות לטיפול לאחר אבחנה ראשונית של זאבת כוללות:

  • תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID) - תרופות אלו משמשות לטיפול בדלקות קלות ובמקרים הדורשים הפחתת כאבים ודילול דם. דוגמא לתרופות מסוג זה: Naproxen (Naxyn, Point) או Celecoxib (Celcox, Celebra)
  • קורטיקוסטרואידים - סטרואידים כגון Prednisone ניתנים במרבית המקרים. המינון ואופי הנטילה נקבע על פי חומרת המחלה ועל פי האיברים הפגועים.
  • תרופות מדכאות מערכת חיסון - כגון Cyclophosphamide (Cytoxan)Ciclosporin (Deximune, Sandimmun)Tacrolimus (Prograf)  ו-Azathioprine (Azopi, Imuran).
  • תרופות נוגדות מלריה - לא קיים קשר בין מלריה לזאבת, אך נראה כי תרופות נוגדות מלריה כגון Hydroxychloroquine (Plaquenil) מפחיתות את התגברות המחלה וכן מונעות התפרצות חוזרת שלה.

 

טיפול טבעי בזאבת

 

הטיפול הטבעי בזאבת מכוון להקלת התסמינים ולשיפור איכות חייו של המטופל.

מבחינה תזונתית, חשוב להימנע מכל מזון החשוד כאלרגני. 

תזונה זו כוללת הוצאת מזונות העלולים לעודד תגובה אלרגית כגון: חיטה, חלב פרה ומוצריו, תירס, סויה, פירות הדר, אגוזים, בוטנים, עגבניות, קפה, שוקולד ועוד.

במקרים רבים, גם אם הגורם האלרגני אינו מזון, מומלץ לצרוך תזונה היפואלרגנית. דרך נוספת לבדיקת רגישות למזונות היא עריכת דיאטת אלימינציה*.

מבחינת תוספי תזונה, שני תוספים אשר יתאימו לטיפול בזאבת הם DHEA אשר נמצא יעיל בשיפור תסמיני הזאבת ואומגה 3 (תוסף המכיל חומצות שומן חיוניות אשר משמש כנוֹגד דַלקת ומאזן תגובות חיסוניות).

מבחינת צמחי מרפא, ניתן להשתמש בצמחי מרפא המאזנים את מערכת החיסון. לעומת זאת, מלבד שימוש קצר טווח בעת זיהומים אקוטיים, רצוי להימנע משימוש בצמחי מרפא הממריצים את מערכת החיסון. בנוסף, ניתן להשתמש בצמחי מרפא על מנת להקל על תסמינים פרטניים.

עקב האופי הקשה ואיכות החיים הירודה המתלווה למחלת הזאבת, רצוי לסייע למטופלים גם מבחינה נפשית על ידי שיחות, המלצה להשתתפות בקבוצות תמיכה חברתיות ומשפחתיות המסייעות להתמודדות הנפשית עם המחלה ושימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד'). 

כמו כן, מומלץ להמליץ על ביצוע פעילות גופנית קבועה ומתונה אשר משפרת את התחושה הכללית, שוֹמרת על תקינות מערכות הגוף, תורמת לעלייה במצב הרוח (מעלה רמות של אנדורפין- הורמון המשרה תחושת רגיעה), מסייעת להגברת זרימת דם ומשחררת מתחים ולחצים.

 

*דיאטת אלימינציה- רצוי להתחיל דיאטה זו על ידי מתן תפריט מצומצם הכולל אורז ומספר מצומצם של ירקות מבושלים. לאחר מספר ימים יש להתחיל להשיב אל התפריט מזונות שונים. רצוי להשיב בכל פעם מזון אחד בלבד ולצרוך אותו ברציפות במשך יומיים שלושה על מנת לבחון את תגובת הגוף אליו. לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד, אלא הצטברות של מספר מזונות אשר שילובם הוא היוצר את התגובה האלרגית. במקרה כזה יש להמליץ על תזונה היפואלרגנית (הימנעות ממוצרי מזון החשודים כאלרגנים).

מזונות אלרגניים שכיחים כוללים: חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד.

 

תזונה לטיפול בזאבת:

זאבת הינה מחלה אוטואימונית אשר הגורמים לה אינם ברורים לגמרי.

המטרות העיקריות של הטיפול התזונתי בזאבת דומות לטיפול התזונתי במחלות אוטואימוניות וכוללות הפחתת עומס על המערכת החיסונית, שיפור איכות החיים של המטופל ושיפור תפקוד של מערכות הגוף. להשגת מטרות אלו מומלץ להגביר צריכת  למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות. למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול בזאבת:

מלבד טיפול בצמחי מרפא מאזני חיסון כגון  למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בזאבת:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לטיפול בזאבת:

מפאת המורכבות ושונות הטיפול בין מטופל למטופל,  למידע השלם למנויים

 

שילוב של צמחי מרפא ותרופות לטיפול בזאבת:

אחד הטיפולים התרופתיים הנפוצים לזאבת הוא מתן של סטרואידים לדיכוי פעילות עודפת של מערכת החיסון.  למידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול בזאבת:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בזאבת והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש בזאבת:
חולי הזאבת סובלים מתסמינים שונים לגמרי האחד מהשני, עקב היווצרות נוגדנים שונים לחלוטין בגופם - כ 140 נוגדנים שונים זוהו כמקושרים למחלה זו. לכן, על מנת לאבחן אותה מבחינה הוליסטית, עלינו להתבונן לא על "מחלת הזאבת" אלא להסיט אותה הצידה – ולאבחן על פי התופעות הנצפות.
ראשית נתחיל במערכת החיסון שכושלת, כתסמין בפני עצמו:
מדוע הגוף עשוי לתת פקודה לתקוף את עצמו? 
מדוע הגוף בוחר באופן עצמאי, ליצור יש-מאין, נוגדנים נגד עצמו?
לכך יש שתי סיבות עיקריות:  למידע השלם למנויים

 

מחקרים על זאבת ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בזאבת.  למידע השלם למנויים

 


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם