פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

הריון - תקופת ההיריון - היבטים רגשיים - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 07/06/2018

בהריון, באופן כללי, נצפה לראות העצמה של כל מה שכבר קיים במבנה הרגשי של האישה;
השינוי המשמעותי בכמויות היחסיות של ההורמונים השונים, השקולים למערכת האיזונים הרגשית העדינה והליבתית ביותר של האישה, יוצר מצב בו האישה משתנה מבחינה רגשית באופן כפוי מבפנים. האיזון הפנימי משתנה, ה"ספינה" הרגשית מיטלטלת, וכך כל פינה חשוכה שהוחזקה עד כה תחת איזון עדין, עשויה להיחשף ולהתחיל להתבטא ביתר שאת.
בבסיסו זהו תהליך בריא ומאפשר מאוד: 
הנטיות הרגשיות הנחשפות ומתבטאות ביתר שאת מהווה הזדמנות מצוינת להבחין ולהתנקות מדפוסים רגשיים מגבילים ומכבידים. זהו למעשה חלק מהתהליך בו הטבע עצמו דואג לכך שהאישה תפנה מקום לעובר החדש; הן ברמה הבסיסית ביותר של היקשרות רגשית, והן ברמת פינוי המקום הרגשי לצרכיה של עוד נשמה ייחודית והשתחררות מדפוסים שעשויים להפריע לצמיחתה המיטבית.
תהליך זה מתחיל בשלב ההתעברות, ונמשך עד האיזון ההורמונלי המחודש, המתחיל להיווצר זמן מה לאחר הלידה ומסתיים בחזרתו לסדירות של המחזור החודשי.
למרבה הצער, דווקא הציפייה האידילית של נשים רבות לחוות הריון "מושלם" ונטול אירועים, בשילוב עם היעדר ההבנה כי אלו התהליכים הצפויים להתרחש – הם אלו שיוצרים לעיתים אכזבה גדולה בהתעוררות הקשיים, וכן מונעים את ההתבוננות הנכונה של האישה על סימפטומים פיזיולוגים ורגשיים, ואת מעברה החלק בתהליכים הרגשיים החשובים הללו.
נושא כאוב נוסף, הינו שגם בחברה קיימת תמונה אידילית של מצבה הרגשי של ההריונית כמאושרת, נינוחה ומקבלת את הקושי בהכלה והבנה מלאה – ולכן לעיתים קרובות כל תלונה ורגשנות של האישה נתפשת כשלילית ולמעשה מושתקת ולא מקבלת מקום. 
מהסיבה הזו קיים ערך רב בעצם מתן האפשרות לאישה להביע את חששותיה, כאביה - וכל נושא רגשי שעולה, על מנת שעצם ההתרוקנות הרגשית בשיחה תאפשר לה לראות את הדברים בבהירות ו"לסגור מעגל" רגשי; כאשר מאפשרים לרגשות מקום, מהעומס הפנימי מתנקה, ומתוך כך נוצר דיאלוג בין האישה ובין עצמה, המאפשר לה לבחון את אמונותיה מול חששותיה, למצוא תשובות לנושאים שמטרידים אותה ולרכוש בחזרה בהירות לגבי העתיד – בכל נושא ונושא מחדש.

תהליכים רגשיים העשויים להתבטא במהלך הריון:
באופן כללי ניתן לומר שקיימות שתי התמודדויות עיקריות;
התמודדות עם כל חוסר בטחון הקיים באופן בסיסי בנפשה של האישה: ביכולותיה, באפשרות הכלכלית לנהל בית, בכך שהדברים מסתדרים לטובתה, בזוגיות וביכולותיו של בן/בת הזוג – וכמובן, באימהותה. 
ציפתן של טראומות ומעגלים פתוחים בחיי האישה, המבקשים להגיע לידי פתרון: במערכות היחסים עם ההורים, בילדות, טראומות מיניות, פגיעות במערכות יחסים, ונקודות תורפה במערכת היחסים הנוכחית.

 אלו יתבטאו ב:

  • כל חשש לגבי הורות, אימהות, זוגיות, הזוגיות שלה, סכנות הנשקפות לילד הגדל בעולם, חששות בריאותיים, כלכליים ועוד.
  • נושאים של ערך עצמי, ייעוד ועיסוק בחיים, הצבת גבולות מול הסביבה ומול בן/בת הזוג.
  • פחד משינוי, אבל ואובדן על החיים המשתנים.
  • התמודדות עם אובדן שליטה, מעצם התהליך הקורה בקרבה באופן לא צפוי ומשתנה
  • כל נושא אחר שהתקיים בחיי האישה לפני ההריון.

בנוסף, לעיתים קרובות תהליך ההיקשרות עצמו – החל מההסכמה להיות אמא, ההסכמה לשינוי, הפרידה מהחיים הקודמים והמעבר להיקשרות וציפייה לתינוק – הינו הדרגתי, וכולל בתחילה חוויית דחייה, של אי רצון בהריון או אי רצון בשינוי. מעבר לכך שגם תהליך זה זקוק למקום ולאפשור, הופעתו היא בפני עצמה סיבה לחרדה, להלקאה עצמית ופחד גדול – מאחר שהאישה עשויה לראות את עצמה כ"אמא רעה" על כך שהיא מרגישה כך.


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם