- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
אוֹמגה 3 להפרעה דו קוטבית | וִיטמין D בהריוֹן וילודים | תפקוד קוגניטיבי | תפקוד השריר
אומגה 3 להפרעה דו קוטבית:
שיפור תסמיני דיכאון,
מיתון תסמיני מחלה והאם יש תועלת מניעתית?
ויטמין D בהריון וילודים:
הקשר לתוצאות הלידה, גדילת העובר,
תסמונת מצוקה נשימתית, והסיכון לרעלת הריון.
תפקוד קוגניטיבי באוכלוסייה בריאה:
הקשר לצריכת מוצרי חלב, לכושר הגופני בילדות,
השְֹפעת חמוציות, סולפוראפן וקריאטין.
תפקוד השריר:
כורכומין לכאבי שרירים,
תוסף חלבון וויטמין D לאחר שבץ
ונוגדי חימצון לספורטאים מקצועיים.
אוֹמגה 3 בהפרעה דו-קוטבית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה התועלת של אומגה 3 לטיפול בתסמיני דיכאון בקרב מבוגרים עם הפרעה דו-קוטבית. החוקרים מסבירים כי ממצאים ממטה-אנליזות קודמות אינם עקביים, אולם מכיוון שלאחרונה פורסמו מחקרים נוספים הם מבצעים מטה-אנליזה עדכנית שבה, בנוסף לטיפול הסטנדרטי, נבדקת התועלת של אומגה 3 (EPA, DHA או שניהם) לעומת פלסבו.
בסקירה נכללו שמונה מחקרים בהם 338 משתתפים עם חומרת דיכאון בינונית. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי מעבר להשפעה של הטיפול הסטנדרטי, נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בשיפור תסמיני הדיכאון ובהפחתת הסיכון להפסקת הטיפול מכל סיבה בהשוואה לפלסבו.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התועלת של אומגה 3 כטיפול משלים בהפרעה דו-קוטבית, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים עם מספר משתתפים גדול יותר.
Kishi T, Sakuma K, Okuya M, Ikeda M, Iwata N. Omega-3 fatty acids for treating residual depressive symptoms in adult patients with bipolar disorder: A systematic review and meta-analysis of double-blind randomized, placebo-controlled trials. Bipolar Disord. 2021 Nov;23(7):730-731. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34228881/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 על התפקוד והקשרים המוחיים בקרב מתבגרים עם דיכאון המוגדרים בסיכון להתפתחות הפרעה דו-קוטבית.
במחקר נכללו 39 משתתפים בגיל 9 עד 21 עם אבחנה של הפרעה דיכאון שאינם מטופלים תרופתית להם הורה המאובחן עם הפרעה דו-קוטבית. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף שמן דגים במינון 2,250 מ"ג/יום אומגה 3, או פלסבו, למשך 12 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו כל המשתתפים עברו הדמיה תפקודית של המוח (fMRI) בזמן ביצוע מטלה עם הפרעה רגשית או ניטרלית. החוקרים מציינים כי ההתערבות הייתה מלווה בעלייה של 47% באומגה 3 בכדוריות הדם האדומות.
תוצאות ההדמיה מצביעות על הבדלים בתגובה המוחית בין הקבוצות בהתייחס לקשרים בין קליפת המוח והמערכת הלימבית אשר מעורבת בתגובה הרגשית.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי אומגה 3 הייתה מלווה בשינוי הקשרים המוחיים, כאשר שינוי זה היה קשור בירידה בחומרת תסמיני הדיכאון.
McNamara RK, Li W, Lei D, et al. Fish oil supplementation alters emotion-generated corticolimbic functional connectivity in depressed adolescents at high-risk for bipolar I disorder: A 12-week placebo-controlled fMRI trial. Bipolar Disord. 2022 Mar;24(2):161-170.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34214231/
במחקר אקראי מבוקר נבדק האם שינוי יחס אומגה 6 לאומגה 3 בתזונה עשוי לתרום לייצוב מצב הרוח בקרב משתתפים עם הפרעה דו-קוטבית.
במחקר נכללו 82 משתתפים שמקבלים את הטיפול הרפואי הסטנדרטי אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה התערבות תזונתית הכוללת רמה גבוהה של אומגה 3 (1,500 מ"ג/יום) ונמוכה של אומגה 6 (2% מסך הצריכה הקלורית) וקבוצת הביקורת קיבלה תזונה בה רמת האומגה 6 והאומגה 3 דומה לתזונה האמריקאית הכללית (150 מ"ג/יום אומגה 3 ו-7% מסך הצריכה הקלורית של אומגה 6). משך ההתערבות היה 12 שבועות ולאחר מכן נערך מעקב עד להשלמה של 48 שבועות. השינוי בתסמיני מצב הרוח נמדד פעמיים ביום ורמת אומגה 3 בדם נמדדה לאחר 4, 8 ו-12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה המניעתית של תיסוף אומגה 3 בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית, שכן מחקרים קודמים הצביעו על פוטנציאל לשיפור מצב הרוח.
במחקר נכללו 80 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת אומגה 3 במינון יומי של 1 גרם DHA + 1 גרם EPA, או פלסבו, למשך 52 שבועות. יעילות ההתערבות הוערכה על פי מספר האפיזודות, כולל אשפוז ושינוי בטיפול התרופתי, ובנוסף נבדק הזמן לאפיזודה ראשונה ומידת השינוי במצב הרוח.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
וִיטמין D בהריוֹן ויילודים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים נבדק הקשר בין רמת ויטמין D של האם ובין הסיכון לתוצאות לידה שליליות, כולל משקל לידה נמוך, מקרוזומיה, לידה מוקדמת, תינוק קטן לגיל ההריון ופיגור גדילה תוך-רחמי. בסקירה נכללו 72 מחקרים, מהם 71 נכללו במטה-אנליזה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך בסין נבדק האם עיכוב מוקדם בגדילת העובר תלוי בריכוז ויטמין D בטרימסטר הראשון להריון וב-BMI.
במחקר נכללו הנתונים של 15,651 נשים בהריון עם עובר יחיד. המשתתפות סווגו לשתי קבוצות בהתאם לריכוז ויטמין D - גבוה או נמוך מ-50 ננומול/ליטר, ובוצעה השוואה בין נשים עם BMI לפני ההריון בטווח הנורמה לעומת נשים עם עודף משקל או שמנות. עיכוב מוקדם בגדילת העובר הוגדר כאורך ביחס לגיל נמוך מאחוזון 20.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין ריכוז ויטמין D של התינוק ובין תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד (NRDS).
בסקירה נכללו 9 מחקרי מקרה-ביקורת בהם 653 יילודים עם NRDS וקבוצת השוואה של 501 ללא NRDS, כולם נולדו לפני שבוע 37 להריון.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין ריכוז ויטמין D בהריון ובין הסיכון להתפתחות רעלת הריון.
בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם 25,530 נשים בהריון, מהם 11 מחקרי מקרה-ביקורת, 8 מחקרי עוקבה ו-3 מחקרי חתך. במחקרים אלה נבדק הקשר בין ריכוז ויטמין D עד לשבוע 24 להריון ובין התפתחות רעלת הריון. ריכוז תקין של ויטמין D הוגדר כגבוה מ-30 ננוגרם/מ"ל, חסר יחסי כריכוז של 20-30 ננוגרם/מ"ל וחסר כריכוז נמוך מ-20 ננוגרם/מ"ל.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי הסיכוי להתפתחות רעלת הריון היה גבוה: קרא עוד.
תפקוד קוגניטיבי באוכלוסייה בריאה
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב והשינוי בתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. במחקר נכללו הנתונים של 4,668 משתתפים בגיל 55-75 אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת תקופת המעקב. הערכה קוגניטיבית נערכה בתחילת המעקב ולאחר שנתיים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך באוסטרליה נבדק הקשר בין פרופיל הכושר הגופני והמשקל בתקופת הילדות ובין התפקוד הקוגניטיבי בגיל הביניים. במחקר נכללו הנתונים של 1,244 משתתפים אשר בשנת 1985 היו בגיל 7-15 ועברו הערכה של הכושר הגופני, כולל סיבולת לב-ריאה, חוזק השריר וסיבולת השרי, וכן מדידה אנתרופומטרית. הערכה קוגניטיבית בוצעה בשנים 2017-2019 כאשר המשתתפים היו בגיל 39-50 (44 בממוצע).
בהשוואה למשתתפים עם קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת חמוציות (Vaccinium macrocarpon) על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים בריאים.
במחקר נכללו 60 משתתפים בגיל 50 עד 80 אשר חולקו אקראית לצריכת אבקת חמוציות מיובשות בהקפאה במינון 4.5 גרם פעמיים ביום, או פלסבו, למשך 12 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו הוערך התפקוד הקוגניטיבי ובנוסף בוצעה הדמיה של הפעילות העצבית ונלקחו בדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של סולפוראפן (רכיב צמחי המצוי בעיקר בירקות מצליבים וידוע בשל פעילותו נוגדת הסרטן) על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 144 משתתפים בריאים בגיל 60-80 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף סולפוראפן או פלסבו למשך 12 שבועות. התוסף הכיל 30 מ"ג גלוקורפאנין, שהינה הצורה הלא פעילה אשר הופכת במעי לסולפוראפן. בתחילת המחקר ובסיומו נבדק התפקוד הקוגניטיבי, מצב הרוח ומספר סמנים ביולוגיים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי קריאטין על הזיכרון בקרב משתתפים בריאים. החוקרים מסבירים כי לקריאטין תפקיד באספקת האנרגיה במוח, כאשר ישנן עדויות לכך שנטילת תוספים מעלה את רמת מאגרי הקריאטין במוח ובכך עשויה לתמוך בתפקודי הזיכרון.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של קריאטין על הזיכרון בהשוואה לפלסבו. ב-7 מהמחקרים ניתן מינון יומי של 20 גרם ובמחקרים האחרים מינונים נמוכים יותר. משך ההתערבות נע בין 5 ימים ל-24 שבועות. במטה-אנליזה נכללו 8 מהמחקרים עם סה"כ 225 משתתפים, כולל ילדים, צעירים וקשישים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
תפקוד השריר
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על מאפיינים של כאבי שרירים מאוחרים בקרב משתתפים המבצעים פעילות גופנית. בסקירה נכללו 10 מחקרים, בהם 316 משתתפים אשר קיבלו תוספי כורכומין במינון 150 עד 5,000 מ"ג/יום באופן אקוטי ועד למשך של 56 יום.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה על מידת הנזק לשריר, כאב, מדדי דלקת, חוזק השריר וגמישות המפרקים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך ביפן, נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה המכיל חלבון מי גבינה וויטמין D על מסת ואיכות שרירי השלד בקרב משתתפים לאחר שבץ.
במחקר נכללו 50 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה את התוסף בצורת ג'לי המכיל 10 גרם חלבון מי גבינה ו-20 מק"ג ויטמין D (100 קלוריות), או ג'לי בלבד פעמיים ביום למשך 16 שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה היעילות של נוגדי חמצון להגנה על השריר בקרב ספורטאים מקצועיים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של אימון גופני לא מאומץ על הנזק לשריר, כפי שמתבטא בעלייה ברמת האנזים CK, ואת ההשפעה המגינה של תיסוף ויטמין E וויטמין C.
במחקר נכללו 15 ספורטאים מקצועיים אשר קיבלו בסדר אקראי מינון יומי של 1,000 יחב"ל ויטמין E טבעי + 1,000 מ"ג ויטמין C או פלסבו, כל אחד למשך 6 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים. בסיום כל תקופת התערבות המשתתפים ביצעו אימון ריצה במשך 40 דקות ודגימות דם נלקחו לפני הריצה ו-24 שעות אחריה.
נמצא כי קרא עוד.
