מה נבדק?
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התגובה המולקולרית של רקמת השומן הבטנית לצריכה קבועה של ארוחת בוקר, בהשוואה לצום עד השעה 12:00 בצהריים, בקרב משתתפים עם שמנות לעומת משתתפים במשקל תקין. המחקר פורץ דרכו בהיותו קליני ורנדומלי, ונבנה על בסיס נתונים תצפיתיים שהדגימו כי אנשים שצורכים ארוחת בוקר – רזים יותר.
המחקר
במחקר הנוכחי נכללו 49 מבוגרים בגילאי 21-60, 29 מהם במשקל תקין ו-20 עם שמנות. על בסיס קריטריון המשקל – כל קבוצה חולקה אקראית לשתי קבוצות, הקבוצה הראשונה התבקשה לצרוך לפחות 700 קלוריות עד השעה 11:00 ולפחות מחצית מהן בשעתיים הראשונות לאחר הקימה (לא היתה הנחיה מיוחדת לגבי סוג המזון, אך בדרך כלל זו היה ארוחה עתירת פחמימות, כדוגמת קורנפלקס), והקבוצה השנייה התבקשה להמשיך את צום הלילה עד השעה 12:00. מכל המשתתפים נלקחה ביופסיה מרקמת השומן הבטנית התת-עורית בתחילת המחקר ולאחר 6 שבועות להערכת התגובה המולקולרית של תא השומן.
החוקרים בדקו ביטוי וויסות גנטי.
הממצאים:
המסקנות האופרטיביות העולות ממחקר זה הן:
אדם, ללא קשר למשקלו, שיאכל ארוחת בוקר – יהיה כנראה פעיל יותר גופנית באותו יום ואם הוא במשקל תקין יהנה גם מהגברת הרגישות לאינסולין.
אדם שלא אוהב לאכול ארוחת בוקר - שיקח בחשבון שיהיה פחות פעיל גופנית (אם כי הוא כמובן יכול לסתור השפעה זו באופן מודע על ידי הגברת הפעילות במכוון), כאשר אם הוא במשקל תקין, הוא עשוי להינות מיתרונות של מטבוליזם שומנים גבוה יותר.
המסקנות הספציפיות עבור אנשים הסובלים משמנות אינן ברורות מספיק.
מקור
Molecular adaptations of adipose tissue to 6 weeks of morning fasting vs daily breakfast consumption in lean and obese adults.
Gonzalez JT, et al.
J Physiol. 2017 Nov 28. doi: 10.1113/JP275113. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29193093
