- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
הבריאות הנפשית בגִיל המעבר | הגישות לטיפול ברפלוקס | ההשפעה של פיקנוגנול | הטיפול בכבד שוּמני
הבריאות הנפשית בגיל המעבר:
טיפול במוזיקה,
תה זעפרן ואושר,
התועלת של אומגה 3,
וההשפעה של פעילות גופנית.
גישות תזונתיות לטיפול ברפלוקס:
צום לסירוגין להקלה,
התערבות תזונתית,
הטיפול התזונתי,
ותזונה צמחונית.
ההשפעה הבריאותית של פיקנוגנול:
שיפור תהליך השיקום לאחר שבץ,
טיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה,
שיפור צפיפות השיער,
ופיקנוגנול ול-ארגינין לשיפור התפקוד המיני בגברים.
הטיפול בכבד שומני:
דיאטה ים-תיכונית ותוסף תזונה,
השילוב המיטבי של פרוביוטיקה,
הגבלה קלורית וזמן האכילה,
והתועלת של צום.
הבריאות הנפשית בגִיל המעבר
במחקר אקראי מבוקר שנערך בקוריאה נבדקה ההשפעה של טיפול במוזיקה על המצב הפסיכולוגי בקרב נשים בתקופת גיל המעבר.
במחקר נכללו 40 נשים בגיל 45 עד 60 הסובלות מתסמיני גיל המעבר.
המשתתפות חולקו אקראית לקבלת טיפול במוזיקה או לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). כל טיפול כלל 8 מפגשים שבועיים, שעה כל מפגש. במהלך תקופת המחקר המשתתפות המשיכו את הטיפול הקודם שלהן הכולל פסיכותרפיה, טיפול הורמונלי, טיפול בנוגדי דיכאון או חרדה או טיפול גניקולוגי.
יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות מדדים שונים של תסמיני גיל המעבר, בריאות כללית וחרדה.
נמצא כי הטיפול במוזיקה היה מלווה בשיפור גדול יותר במדד להערכת תסמיני גיל המעבר (MRS) בהשוואה לקבוצת הביקורת, כולל שיפור בציון הכללי (שיפור של 9.2 לעומת 3.5 נקודות) ובציון התסמינים הפסיכולוגיים (שיפור של 6.5 לעומת 0.9 נקודות).
בנוסף, רק בקבוצת הטיפול במוזיקה נמצא שיפור בציון ההיבט הפסיכולוגי במדד איכות החיים.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על התועלת של הטיפול במוזיקה לשיפור תסמינים פסיכולוגיים ורגשיים בקרב נשים בתקופת גיל המעבר, כבסיס לטיפול שאינו תרופתי המיועד לשיפור איכות החיים.
Kim S, Kim SM, Hwang H, Kim MK, Kim HJ, Park S, Han DH. The effects of music therapy on the psychological status of women with perimenopause syndrome. Menopause. 2023 Oct 1;30(10):1045-1052.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37643387/
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תה זעפרן (Crocus sativus) על רמת האושר בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 72 נשים לאחר גיל המעבר אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות.
הנשים בקבוצת ההתערבות צרכו כוס תה אחת ליום שהוכנה מ-30 גרם פרחי זעפרן מיובשים במשך 6 שבועות. קבוצת ההתערבות צרכה כוס אחת של מים חמים עם סוכר.
רמת האושר הוערכה באמצעות המדד Oxford Happiness Questionnaire הכולל 29 היגדים עם ציון כולל של 29 עד 116, כאשר ציון גבוה יותר מבטא רמת אושר גבוהה יותר.
נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה מובהקת ברמת האושר מציון ממוצע של 42.93 ל-61.58, כאשר בקבוצת הביקורת רמת האושר נותרה דומה (43.11 בתחילת המחקר ו-42.75 בסיומו).
החוקרים מסכמים כי צריכה יומית של תה זעפרן הייתה מלווה בירידה בתסמינים של דיכאון ובשיפור מובהק ברמת האושר בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
Delam H, Keshtkaran Z, Shokrpour N, Eidi A, Bazrafshan MR. The effect of Crocus sativus L. (saffron) herbal tea on happiness in postmenopausal women: a randomized controlled trial. BMC Complement Med Ther. 2023 Jun 1;23(1):176.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37264347/
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של אומגה 3 בקרב נשים לאחר גיל המעבר, בדגש על תסמינים וזומוטוריים, איכות השינה ודיכאון.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של אומגה 3 במינון 500 עד 1,800 מ"ג ליום בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו או שמן אחר (סויה, חמניות, זית).
משך ההתערבות נע בין 4 ל-16 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות המבוססות על מחקרים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית על הבריאות הנפשית בקרב נשים בתקופת גיל המעבר.
בסקירה נכללו 9 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות בהם הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית מסוגים שונים בהשוואה לקבוצת ביקורת.
הפעילות הגופנית השכיחה ביותר הייתה התעמלות אירובית ואימוני התנגדות, ובנוסף נבדקה ההשפעה של התערבויות נוספות כגון יוגה, חיזוק רצפת האגן והתעמלות במים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
גישות תזונתיות לטיפול ברפלוקס
במחקר קליני הוערכה ההשפעה קצרת הטווח של צום לסירוגין על תסמינים של רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD).
במחקר נכללו 25 מטופלים אשר עברו ניטור רציף של רמת החומציות במהלך 96 שעות (4 ימים), ללא טיפול בסותרי חומצה.
ביומיים הראשונים המשתתפים התבקשו לשמור על התזונה הרגילה שלהם וביומיים לאחר מכן לעבור לחלון אכילה של 8 שעות ו-16 שעות צום.
מבין כלל המשתתפים, היענות חלקית/מלאה להתערבות נצפתה בקרב 21 משתתפים (84%), כאשר היענות מלאה להתערבות נצפתה בקרב 9 משתתפים (36%).
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים התערבותיים הוערכה היעילות של התערבות תזונתית לטיפול ברפלוקס קיבתי-ושטי (GERD).
בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של 16 התערבויות שונות אשר קובצו ל-5 קבוצות: דיאטות דלות בפחמימות (3 מחקרים), דיאטות עתירות שומן (2 מחקרים), מהירות האכילה (3 מחקרים), דיאטה דלת FODMAP (2 מחקרים) והתערבויות אחרות (12 מחקרים).
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה הוערכו העדויות בהתייחס להשפעה של גורמים תזונתיים על ההתפתחות של רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) ועל חומרת התסמינים.
בחלקה הראשון של הסקירה מפורטת הפתופיזיולוגיה של GERD והגורמים התזונתיים המעורבים. ישנן עדויות לכך שתזונה עתירת שומן וכן צריכת אלכוהול, שוקולד ומשקאות מוגזים עלולה להחמיר את התסמינים כתוצאה מהחלשות מסתם הוושט ועלייה בחשיפה לחומציות. לעומת זאת, תזונה הכוללת צריכה גבוהה של פירות ודגנים מלאים, כגון הדיאטה הים-תיכונית, עשויה לתרום לשיפור בתסמינים. בנוסף, הניהול של GERD כולל התאמת גודל, תזמון והרכב הארוחה, כאשר הפחתת גודל המנה, צמצום הצריכה של סוכרים פשוטים והימנעות מאכילה בשעות מאוחרות עשויה להיות יעילה.
בחלקה השני של הסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של מזונות פונקציונליים והמנגנונים אשר עשויים לסייע בהפחתת התסמינים:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך באיטליה נבדק הקשר בין הרגלי תזונה ואורח חיים ובין רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD).
המחקר נערך באמצעות סקר אינטרנטי וכלל 1,146 משיבים.
מבין כלל המשיבים 63% דיווחו על תזונה הכוללת מזון מהחי ו-37% דיווחו על תזונה צמחונית.
השכיחות של GERD הייתה 11% בקרב המשתתפים שאינם צמחוניים ו-6% בקרב המשתתפים הצמחוניים.
לאחר תקנון לגורמי אורח חיים נוספים החוקרים מראים כי קרא עוד.
ההשפעה הבריאותית של פיקנוגנול
במחקר פיילוט אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של פיקנוגנול על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מטופלים לאחר שבץ.
במחקר נכללו 38 מטופלים אשר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד או בשילוב פיקנוגנול במינון 150 מ"ג ליום החל מ-4 שבועות לאחר השבץ ולמשך 6 חודשים.
החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת ההתערבות לא דווח על השפעות שליליות והסבילות לתוסף הייתה טובה מאוד.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר הוערכה היעילות של תוסף פיקנוגנול לטיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה (RLS).
במחקר נכללו 45 משתתפים אשר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי או פיקנוגנול במינון 150 מ"ג ליום למשך 4 שבועות.
החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת ההתערבות לא דווח על השפעות שליליות או בעיות הקשורות לסבילות של התוסף וההיענות להתערבות הייתה מיטבית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בסין נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף פיקנוגנול על צפיפות השיער ומדדים של בריאות הקרקפת בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 63 נשים בנות 54 בממוצע. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת פיקנוגנול במינון 50 מ"ג 3 פעמים ביום, או פלסבו, למשך 6 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה התועלת של פיקנוגנול לטיפול בגברים הסובלים מהפרעה בתפקודי הזקפה.
בסקירה נכללו 3 מחקרים בהם 184 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 37 ל-51 הסובלים מהפרעה בחומרה קלה עד בינונית בתפקודי הזקפה.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו כמוסות המכילות פיקנוגנול במינון יומי של 60 עד 80 מ"ג בשילוב ל-ארגינין. משך ההתערבות נע בין 1 ל-6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
הטיפול בכבד שוּמני
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה בשילוב התערבות תזונתית לטיפול במבוגרים עם עודף משקל או שמנות הסובלים ממחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 68 משתתפים עם BMI מעל 25 ואבחנה של NAFLD אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר למשך 3 חודשים.
במהלך תקופת המחקר כל המשתתפים צרכו דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית של כ-40% מסך הדרישה הקלורית. בנוסף, המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף תזונה המכיל ויטמין E, גלוטתיון, סילימרין, ויטמין B12, מתיונין, ציסטאין ופוספוליפידים מסויה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך מהו השילוב המיטבי של סוגי פרוביוטיקה לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
בניתוח נכללו 35 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 2,212 מטופלים עם NAFLD.
בהתבסס על ניתוח כולל של הממצאים החוקרים מציעים כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בסין נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה לעומת הגבלה קלורית בלבד על תכולת השומן בכבד ועל גורמי סיכון מטבוליים בקרב מטופלים עם שמנות ומחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 88 משתתפים בני 32 בממוצע ו-BMI ממוצע של 32.2.
כל המשתתפים הונחו לשמור על דיאטה הכוללת 1,500-1,800 קלוריות לגברים ו-1,200-1,500 קלוריות לנשים למשך 12 חודשים. בנוסף, מחצית מהמשתתפים התבקשו להגביל את זמן האכילה בין השעות 8 ל-16.
לאחר 6 חודשים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים בהתייחס להשפעה של דיאטות צום מסוגים שונים על כבד שומני תוך בחינת מנגנוני הפעולה המעורבים.
במסגרת הסקירה מוצגות אסטרטגיות שונות של צום, כולל מגוון סוגים של צום לסירוגין, צום דתי, צום ממושך ודיאטת צום. בהמשך, מתוארות ההשפעות המטבוליות של צום והממצאים המחקריים לגבי ההשפעה על כבד שומני.
בחלקה השני של הסקירה מפורטים בהרחבה המנגנונים המעורבים בהשפעה המטבולית המיטיבה של צום, כולל השפעה על הצטברות השומן בכבד ועל אנזימי הכבד; רקמת השומן ואדיפוקינים; הפיכה של שומן לבן לשומן חום; תהליכי אוטופאגיה; גורמי גדילה פיברובלסטים; פעילות האנזים ארגינאז; השעון הביולוגי; אוכלוסיית חיידקי המעי; פרופיל השומנים; הרכב הגוף; תהליכי דלקת.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
