- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ההשפעה הבריאותית של קפה:
הקשר בין צריכת קפה, יתר לחץ דם ותמותה קרדיווסקולרית,
השפעה מיטיבה לצריכת קפה מתונה על רקמת השומן,
הקשר בין צריכת תה וקפה והסיכון לגאוט,
קפאין לשיפור ביצועי הריצה,
והקשר בין צריכת קפה ומבנה המוח.
שיפור הבריאות המטבולית:
כיצד אכילה מאוחרת עלולה להגביר סיכון להשמנה?
ההשפעה של העדר פעילות גופנית על האיזון הגליקמי,
ההשפעה הגליקמית של תפוחי אדמה לעומת שעועית,
ומשקה קומבוצ'ה למיתון התגובה הגליקמית.
אורח חיים וסרטן קולורקטלי:
אורח חיים בריא קשור בסיכון מופחת לסרטן קולורקטלי,
האם יש קשר בין דיאטה דלת פחמימות והסיכון לסרטן קולורקטלי?
הקשר בין פרוביוטיקה והסיכון לגידולים קולורקטליים,
והחשיבות של צריכת סיבים בקרב חולי סרטן מעי לאחר ניתוח.
ויטמין D וסרקופניה:
תוסף חלבון וויטמין D לקשישים עם סרקופניה,
והאם ויטמין D עשוי לתרום למניעת סרקופניה?
ההשפעה הבריאותית של קפה
במחקר עוקבה שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת קפה ותה ירוק ובין הסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם.
במחקר נכללו 18,609 משתתפים בגיל 40 עד 79 אשר בתחילת המחקר מילאו שאלונים לגבי אורח החיים, התזונה וההיסטוריה הבריאותית ועברו בדיקה רפואית.
המשתתפים סווגו לארבע קבוצות בהתאם לרמת לחץ הדם: רמה מיטבית, רמה גבוהה בטווח הנורמה, יתר לחץ דם דרגה 1 ויתר לחץ דם דרגה 2 ו-3.
במהלך תקופת מעקב של כ-19 שנה תועדו 842 מקרי תמותה על רקע גורמים קרדיווסקולריים.
נמצא כי צריכת קפה הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולרית רק בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם בדרגה 2 ו-3, כאשר צריכה של עד 2 כוסות קפה ליום לא הייתה קשורה בסיכון לתמותה ואילו צריכה של 2 ומעלה כוסות ליום הייתה קשורה בסיכון כפול לתמותה בהשוואה להעדר צריכה.
לא נמצא קשר בין צריכת תה ירוק ובין הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית בקרב כל קבוצות לחץ הדם.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של קפה הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה על רקע קרדיווסקולרי רק בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם חמור, ללא קשר מובהק בהתייחס לצריכה של תה ירוק.
Teramoto M, Yamagishi K, Muraki I, Tamakoshi A, Iso H. Coffee and Green Tea Consumption and Cardiovascular Disease Mortality Among People With and Without Hypertension. J Am Heart Assoc. 2023 Jan 17;12(2):e026477.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36542728/
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין השינוי לאורך זמן בצריכת קפה וקפאין ובין השינוי ברקמת השומן, בדגש על שומן בטני.
המחקר נערך במסגרת מחקר אקראי מבוקר העוסק בהשְֹפעת הדיאטה הים-תיכונית, וכלל 1,483 משתתפים המאובחנים עם התסמונת המטבולית.
צריכת הקפה הוערכה באמצעות שאלוני תזונה ורקמת השומן נמדדה באמצעות DEXA בתחילת המחקר, לאחר 6 ו-12 חודשים ולאחר 3 שנים.
נמצא כי עלייה בצריכת קפה עם קפאין מרמה נמוכה של עד 3 כוסות בחודש לרמה מתונה של 1-7 כוסות בשבוע הייתה קשורה בירידה מובהקת ברמת השומן הכללית וברמת השומן הבטני.
לא נמצאה השפעה מובהקת לעלייה בצריכת הקפה לרמה גבוהה של יותר מכוס ביום, או לשינויים בצריכה של קפה נטול קפאין.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על תועלת אפשרית לצריכת קפה מתונה כחלק מאסטרטגיית ניהול המשקל בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית.
Henn M, Babio N, Romaguera D, Vázquez-Ruiz Z, Konieczna J, Vioque J, Torres-Collado L, Razquin C, Buil-Cosiales P, Fitó M, Schröder H, Hu FB, Abete I, Zulet MÁ, Fernández-Villa T, Martín V, Estruch R, Vidal J, Paz-Graniel I, Martínez JA, Salas-Salvadó J, Martínez-González MA, Ruiz-Canela M. Increase from low to moderate, but not high, caffeinated coffee consumption is associated with favorable changes in body fat. Clin Nutr. 2023 Apr;42(4):477-485.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36870243/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת תה וקפה ובין הסיכון להתפתחות גאוט.
במחקר נכללו הנתונים של 447,658 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של גאוט.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-13 שנה תועדו 3,053 מקרי גאוט.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של קפאין על הסיבולת וביצועי הריצה.
החוקרים מציינים כי השימוש בקפאין לשיפור הביצועים נפוץ בעיקר בספורט אירובי בשל העדויות שהראו שיפור בסיבולת. ברוב המחקרים ההשפעה נבדקה במצבים של רכיבה על אופניים בתנאים מבוקרים, כאשר העדויות לגבי ההשפעה האקוטית על ביצועי ריצה הינן מוגבלות.
בסקירה נכללו 21 מחקרים אקראיים מוצלבים בהם סה"כ 254 משתתפים, בעיקר גברים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של קפאין במינון 3-9 מ"ג/ק"ג לעומת פלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בגרְמניה נבדק הקשר בין צריכת קפה ובין מדדים של מבנה המוח הקשורים בפגיעה בתפקוד העצבי.
מחקרים קודמים מצאו קשר בין צריכה שגרתית של קפה ובין שכיחות נמוכה יותר של מחלות נוירו-דגנרטיביות, אולם לא ידוע האם קיים קשר בין קפה ובין שינויים במבנה המוח.
כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, במחקר זה נכללו 2,316 משתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
שיפור הבריאות המטבולית
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה המטבולית של אכילה מאוחרת, במטרה להבין מהם המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים בהשפעה של תזמון האכילה על מאזן האנרגיה.
החוקרים מציעים שלוש השערות כיצד אכילה מאוחרת עלולה להגביר סיכון להשמנה:
המחקר נערך בסביבה מבוקרת על מנת לנטרל את ההשפעה של משתנים מעבר לזמן האכילה, כולל כמות והרכב המזון, פעילות גופנית, תנוחת הגוף, שינה וחשיפה לאור.
במחקר נכללו 16 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, עם BMI ממוצע של 28.7.
לפני כל תנאי נערך שלב מקדים של 2-3 שבועות לביסוס דפוס קבוע של שינה וערות, כאשר ב-3 הימים האחרונים המשתתפים קיבלו תזונה סטנדרטית בתזמון קבוע.
לאחר מכן, כל משתתף השלים בסדר אקראי שני תנאים של אכילה מוקדמת או מאוחרת, כאשר בתנאי של אכילה מאוחרת כל הארוחות ניתנו בהפרש של 250 דקות (ארוחות סביב השעה 8, 12 ו-16 לעומת 12, 16 ו-20). כל תנאי נערך במשך 6 ימים, כאשר ימי הבדיקה היו ימים 3 ו-6. בין התנאים נערכה הפרדה של 3-12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של העדר פעילות גופנית על האיזון הגליקמי בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו 20 גברים בני 34 בממוצע עם BMI ממוצע של 23.5. כל המשתתפים התבקשו להיות במנוחה למשך 60 יום בתנאים של צריכה קלורית מאוזנת.
במהלך תקופת המחקר בוצעה הפחתה בצריכה הקלורית בהתאם להוצאת האנרגיה הצפויה, ללא שינוי בהרכב המזונות ובתזמון הארוחות.
החוקרים ניטרו את רמת הגלוקוז בדם במשך 5 ימים בתחילת המחקר ובסיומו, ובנוסף נבדקה רמת הגלוקוז בצום וכן פינוי הגלוקוז כמדד לתנגודת לאינסולין.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה עם צפיפות אנרגטית נמוכה הכוללת רמה גבוהה של תפוחי אדמה לעומת שעועית על האיזון הגליקמי בקרב משתתפים תנגודת לאינסולין.
החוקרים מציינים כי בניגוד לתפיסה המקובלת של תפוחי אדמה כמזון פחות בריא, הצפיפות האנרגטית שלהם נמוכה, ולכן משוער כי תהיה להם השפעה גליקמית דומה לזו של שעועית.
במחקר נכללו 36 משתתפים בגיל 18 עד 60 עם BMI בטווח של 25 עד 40, כולם עם תנגודת לאינסולין.
המשתתפים חולקו אקראית לצריכת דיאטה עשירה בתפו"א או בשעועית למשך 8 שבועות. כל הארוחות במהלך תקופת המחקר סופקו למשתתפים וכללו הרכב דומה של 50-55% פחמימות, 30-35% שומן ו-15-20% חלבון, וכן תכולה דומה של סיבים.
החוקרים בחנו את השינוי ברמת הגלוקוז בעקבות הדיאטה, והגדירו השפעה דומה לשתי הדיאטות כהפרש בטווח של עד 20% בין שתי הקבוצות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב שנערך באוסטרליה נבדקה ההשפעה של קומבוצ'ה, בהשוואה לסודה או למשקה לימונדה דיאט, על התגובה הגליקמית לאחר צריכת ארוחה עם אינדקס גליקמי גבוה.
קומבוצ'ה הינה משקה פרוביוטי המופק מהתססה של תה באמצעות פטרייה וידוע בשל הפוטנציאל הבריאותי הרחב, אולם העדויות ממחקרים מבוקרים לגבי ההשפעה של קומבוצ'ה הינן מוגבלות.
במחקר נכללו 11 מבוגרים בריאים בגיל 18 עד 45 עם BMI ורמת גלוקוז בטווח הנורמה.
התגובה הגליקמית הבסיסית הוערכה באמצעות מבחן העמסת סוכר בשלושה מועדים שונים.
בנוסף, במועדים שונים ובסדר אקראי נבדקה ההשפעה של שלושה משקאות, כל אחד נבדק במועד אחד עם הפרדה של לפחות יום בין המשקאות השונים.
בכל התנאים המשתתפים צרכו ארוחה עם אינדקס גליקמי גבוה (אורז, אפונה ורטוב סויה) עם 330 מ"ל משקה סודה, לימונדה דיאט או משקה קומבוצ'ה.
החוקרים ניטרו את רמת הגלוקוז והאינסולין עד 120 דקות לאחר הארוחה.
נמצא כי קרא עוד.
אורח חיים וסרְטן קולורקטלי
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך באירופה (EPIC), במחקר זה נבדק הקשר בין שינויים באורח החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
אורח חיים בריא חושב באמצעות מדד המבוסס על עישון, צריכת אלכוהול, BMI ופעילות גופנית, עם ציון בין 0 ל-16 כאשר ציון גבוה יותר מעיד על אורח חיים בריא יותר.
במחקר נכללו הנתונים של 295,865 משתתפים, כאשר בתקופת מעקב חציונית של 7.8 שנים תועדו 2,799 מקרים של סרטן קולורקטלי.
מדד אורח החיים נבדק בשתי נקודות זמן, הם הפרש חציוני של 5.7 שנים בין המדידות.
נמצא כי קרא עוד.
בהתבסס על מחקר עוקבה שנערך בקרב האוכלוסייה הסינית בסינגפור, במחקר זה נבדק הקשר בין דיאטה דלת פחמימות ובין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
במחקרי עוקבה קודמים שנערכו בארה"ב נמצא קשר בין צריכת פחמימות גבוהה ועומס גליקמי גבוה ובין פרוגנוזה גרועה יותר בקרב חולי סרטן קולורקטלי, אולם לא ידוע האם דיאטה דלת פחמימות קשורה בסיכון מופחת להתפתחות המחלה.
החוקרים בחנו את אחוז הקלוריות שמקורן בפחמימות ביחס לסך הצריכה הקלורית, בנוסף לרמת הצריכה של חלבונים ושל שומנים, כאשר לרמת הצריכה של כל רכיב תזונתי ניתן ציון בין 0 ל-10. כלומר, לכל משתתף ניתן ציון כללי של עד 30 נקודות, כאשר ציון גבוה יותר מבטא צריכה נמוכה יותר של פחמימות וגבוהה יותר של חלבונים ושומנים.
בנוסף, לכל משתתף חושב ציון של דיאטה דלת פחמימות בה הצריכה של חלבונים ושומנים הייתה מבוססת על מזון מהחי או על מזון מהצומח.
במחקר נכללו 61,321 משתתפים בגיל 45-74. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-20 שנה תועדו 2,520 מקרים של סרטן קולורקטלי (1,608 מקרים של סרטן מעי ו-912 מקרים של סרטן פי הטבעת).
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים ומבוקרים נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על הסיכון להתפתחות גידולים קולורקטליים.
במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה של צריכת תוספי פרוביוטיקה, פרהביוטיקה וסינביוטיקה ושל צריכת יוגורט כמזון פרוביוטי בקרב מבוגרים מעל גיל 18 ללא הפרעות בדרכי העיכול.
גידולים קולורקטליים כללו גידולים שפירים, טרום-סרטניים וסרטניים (אדנומה קולורקטלית, פוליפ או סרטן).
בסקירה נכללו 10 מחקרים, מהם 7 מחקרי עוקבה, 2 מחקרי מקרה-ביקורת ומחקר אקראי מבוקר אחד. פרהביוטיקה נבדקה בשני מחקרי עוקבה וכן במחקר מבוקר בהשוואה לפרוביוטיקה, כאשר יוגורט נבדק ב-7 מחקרים, מהם במחקר אחד בהשוואה לפרוביוטיקה ובמחקר אחד בהשוואה למוצרי חלב מותססים באופן כללי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התועלת של אסטרטגיית למידה פעילה בהתייחס לצריכת סיבים בקרב חולי סרטן קולורקטלי לאחר ניתוח הסובלים מהפרעות במערכת העיכול.
החוקרים מציינים כי צריכת סיבים לאחר ניתוח מעי הינה חשובה לשיפור פעילות העיכול אולם נדרשת התאמה תזונתית, שכן צריכה גבוהה של פירות וירקות עלולה מצד אחד להחמיר את התסמינים אך מצד שני גם להפחית עצירות ולשפר את מרקם הצואה.
במסגרת המחקר הוערכה התועלת של אסטרטגיית למידה הכוללת מעורבות פעילה בלמידה, התנסות והערכה עצמית בהתייחס להתאמה התזונתית ולצריכת הסיבים, זאת בניגוד לשיטה המסורתית של קבלת מידע באמצעות עלונים או אתרי אינטרנט.
במחקר נכללו 66 מבוגרים עם סרטן קולורקטלי אשר היו מיועדים לעבור ניתוח. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
פעילות העיכול הוערכה בתחילת המחקר ו-1, 3 ו-6 חודשים לאחר הניתוח, בנוסף לצריכה התזונתית של סיבים.
נמצא כי קרא עוד.
וִיטמין D וסרקופניה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של חלבון מי גבינה, לאוצין וויטמין D בקרב משתתפים עם סרקופניה.
בסקירה נכללו 3 מחקרים:
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים קליניים הוערכו העדויות לגבי התועלת של תיסוף ויטמין D למניעת סרקופניה או לשיפור תפקוד השריר בקרב משתתפים עם סרקופניה.
בסקירה נכללו 18 מחקרים, כאשר ב-6 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של ויטמין D בלבד או בשילוב תוספים נוספים בקרב משתתפים ללא סרקופניה, וב-12 מהמחקרים נבדקה ההשפעה בקרב משתתפים עם סרקופניה. במחקרים אלה ויטמין D ניתן במינונים שונים, כאשר באופן כללי במחקרים בהם ניתן ויטמין D בלבד המינון היה גבוה יותר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ויטמין D על מדדים של סרקופניה בקרב מבוגרים מעל גיל 50.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של ויטמין D בלבד בהשוואה לפלסבו. במחקרים אלה ניתנו מינונים שונים של ויטמין D באופן יומי או תקופתי למשך 10 שבועות עד 3 שנים.
במחקר אחד נכללו משתתפים עם רמת ויטמין D בטווח הנורמה (לפחות 30 ננוגרם/מ"ל), ב-4 מחקרים נכללו משתתפים עם חסר יחסי (20-30 ננוגרם/מ"ל) וב-5 מחקרים נכללו משתתפים עם חסר ויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
