מה בין תזונה, הורמונים והשמנה ?

 

מה נבדק?

שלושה מחקרים אשר עוסקים, מהיבטים שונים, בקשר בין תזונה, פעילות הורמונלית והשמנה. 

 

מחקר 1 - 
במחקר הראשון מוצגת סקירה העוסקת בתפקיד של ההורמון אדיפונקטין בהתפתחות מחלות קרדיו-מטבוליות ובאופן בו ניתן להשפיע על ריכוזו בדם באמצעות התערבויות תזונתיות.

אדיפונקטין הינו הורמון המופרש באופן בלעדי על ידי תאי השומן (אדיפוציטים), אשר משפיע באמצעות הפעלת 3 קולטנים. רמות נמוכות שלו קשורות בעלייה בשומן הבטני ובהתפתחות הפרעות מטבוליות.

מחקרים שונים מצביעים על כך שריכוזי אדיפונקטין נמוכים קשורים בהשמנה בטנית ובהתפתחות של סוכרת סוג 2, מחלת לב כלילית, יתר לחץ דם והיפרטרופיה של חדר שמאל בלב, ולעומת זאת ריכוזי אדיפונקטין גבוהים קשורים בירידה בסיכון למחלת לב כלילית ובשיפור התמיינות תאי השומן ופעילות כלי הדם.

מכאן, ניכר כי לאדיפונקטין תפקיד חשוב בצמצום הפרעות הקשורות בהשמנה וכי הוא עשוי לתרום למניעה ולטיפול במחלות קרדיווסקולריות.

מחקרים תזונתיים מצאו כי הגבלה קלורית, צריכת אלכוהול מתונה והקפדה על תזונה ים-תיכונית וכן צריכה של אומגה 3 עשויים להעלות את ריכוז האדיפונקטין.

במחקרים עדכניים נמצא כי נטילת תוסף שום מיושן וכן צריכת פיסטוקים היו יעילים להעלאת ריכוז אדיפונקטין בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית.

החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך כיצד ניתן לשפר את ריכוז אדיפונקטין באמצעות התערבויות תזונתיות כחלק מאסטרטגיית המניעה והטיפול במחלות קרדיווסקולריות.

 

מחקר 2 - 
המחקר השני עוסק בהורמון אדרופין ומציע כיצד צריכת פחמימות גורמת להשמנה. מחקר זה מבוסס על נתונים משני מחקרים אקראיים מבוקרים ומטרתו להעריך את ההשפעה של ירידה במשקל ושיפור הרגישות לאינסולין על ריכוזי ההורמון אדרופין (באנגלית: adropin ) בדם ואת הקשר בין ריכוז האדרופין בדם לבין הצריכה של רכיבי התזונה העיקריים.

בנוסף מציגים החוקרים נתונים ממטה-אנליזה להערכת ערכי הנורמה של אדרופין בצום. החוקרים מציינים כי במחקרים פרה-קליניים אדרופין נמצא קשור לוויסות המטבוליזם של שומנים ולהפרעות מטבוליות, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבהיר את השפּעת האדרופין על התפקוד המטבולי בבני אדם.

מהממצאים עולה כי ירידה במשקל אינה קשורה באופן ישיר בריכוז האדרופין, אולם בקרב משתתפים עם רמות אדרופין גבוהות, ירידה במשקל הייתה מלווה בירידה בריכוז האדרופין.

עוד נמצא כי משתתפים עם רמות אדרופין נמוכות היו בעלי נטייה גבוהה יותר לצריכת פחמימות וכן לרמות שומנים גבוהות בדם. כלומר, לדפוס התזונה עשויה להיות השפעה על רמת האדרופין כאשר תזונה עתירת פחמימות קשורה בריכוז אדרופין נמוך יותר וכתוצאה מכך עלולה לגרום להפרעה במטבוליזם של שומנים. מהנתונים עולה כי ריכוז האדרופין השכיח בדם הינו עד 5 ננוגרם/מ"ל (ממוצע 3.30, חציון 2.73 ננוגרם/מ"ל). 

 

מחקר 3 - 
המחקר השלישי מראה כי לסוג השומן יש השפעה על הפעילות ההורמונלית במוח. המחקר, שנערך בחיות מעבדה, נועד לבחון את ההשערה לפיה ההשפעה המיטיבה של חומצות שומן רב בלתי רוויות על השמנה והתנהגויות האכילה תלויה בפעילות ההורמונלית בהיפותלמוס.

בסדרת ניסויים הם מראים כי תזונה עתירת שומן רווי פוגעת בוויסות התנהגויות האכילה ואילו החלפת השומן הרווי בשומן רב בלתי רווי, כגון שמן דגים, תורמת לשמירה על אכילה מאוזנת. כלומר, לסוג השומן בתזונה השפעה על הסיכון להשמנה ועל התפתחות הפרעות מטבוליות. 

 

קרא עוד על השמנת יתר

קרא עוד על דיאטה ים תיכונית

 

מקור

•  The Role of Adiponectin in Cardiometabolic Diseases: Effects of Nutritional Interventions.
Lopez-Jaramillo P.
J Nutr. 2016 Feb;146(2):422S-426S. doi: 10.3945/jn.114.202432. Epub 2016 Jan 13.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26764331
•  Inverse association between carbohydrate consumption and plasma adropin concentrations in humans.
Stevens JR, et al.
Obesity (Silver Spring). 2016 Aug;24(8):1731-40. doi: 10.1002/oby.21557.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27460714
•  Effects of an High-Fat Diet Enriched in Lard or in Fish Oil on the Hypothalamic Amp-Activated Protein Kinase and Inflammatory Mediators.
Viggiano E, et al.
Front Cell Neurosci. 2016 Jun 9;10:150. doi: 10.3389/fncel.2016.00150. eCollection 2016.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27375435