- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
החומרים מקבוצת הגליקוזידים הנ"ל הנם שכיחים במיוחד בצמחים
ממשפחת המצליבים (Cruciferae) ונמצא כי הם מעצימים את יכולת
ההתנגדות של הצמח לתקיפה ע"י מיקרואורגניזמים שונים.
מבחינת המבנה הכימי, גלוקוזינולטים הם תרכובות אורגניות המכילות גופרית, חנקן וכן קבוצה סוכרית.
מבנה של גלוקוזינולאט
הגלוקוזינולאטים אשר מתקבלים מן המזון אינם בדרך כלל רעליים.
למעשה, דיאטה עשירה בגלוקוזינולאטים עשוייה להועיל למניעה של סרטן.
מבנה של isothiocyanate
דוגמא לכך היא תרכובת בשם Sulforaphane, אשר מצוייה בברוקולי, בעיקר בנבטים (פי 20-50 יותר).
תרכובת זו ממריצה אנזימים בשם Phase 2 detoxification enzymes אשר מנטרלים
תרכובות מסרטנות. בנוסף, תרכובת זו ממריצה מוות תאי.
Sulforaphane
כאשר זרעים של חרדל מבוקעים או נפגעים, אנזים בשם Myrosinase גורם לגלוקוזינולאט Sinigrin לעבור הידרוליזה וליצור תרכובת בשם Allyl isothiocyanate, תרכובת המגרה את הרקמות הריריות.
Sinigrin
מריחה חיצונית של חרדל על בית החזה שימשה היסטורית כדי "לשבור" ליחה.
בלקיחה פנימית, צמחים המכילים גלוקוזינולאטים משמשים לאותה מטרה כמו גם להמרצה של תהליכי עיכול וזרימת דם.
כמו לשאר התרכובות הגופרתיות, לגלוקוזינולאטים יש פעילות נוגדת זיהום.
שמן אתרי של חרדל מכיל אך ורק גלוקוזינולאטים ואסור לבליעה או מריחה.
שאיפה של השמן עלולה לגרום לגירוי של העיניים ודרכי הנשימה.
אבקה של זרעי חרדל היא חומר הגלם הנפוץ לשימושים חיצוניים.
השימוש מוגבל בזמן (עד שבועיים) ובגיל (לא מתחת לגיל 6).
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
