- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע צמחי מרפא ותוספי תזונה למניעה וטיפול בקורונה:
צמחי מרפא למניעה ולטיפול בקורונה,
פרוביוטיקה לטיפול בחולי קורונה,
מתן חד פעמי של ויטמין D במינון גבוה לחולי קורונה,
והקשר בין אומגה 3 והסיכון לתמותה מקורונה.
בהמשך מחקרים על תזונה ודלקת מפרקים שגרונית:
מהי היעילות של דפוסי תזונה אנטי-דלקתיים למטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית?
מהו הקשר בין צריכת דגים והסיכון לדלקת מפרקים שגרונית?
והאם יש קשר בין צריכת אלכוהול וסיכון לדלקת מפרקים שגרונית בקרב נשים?
מחקרים על סוכרת:
סקירה שיטתית על השְֹפעת ג'ימנמה בחולי סוכרת סוג 2,
ההשפעה של תוסף ויטמין E בקרב חולי סוכרת סוג 2,
וההשפעה הקרדיו-מטבולית של שמן קצח בקרב חולי סוכרת סוג 2.
מחקרים על טיפול בתסמינים בקרב נשים בגיל המעבר ואחריו:
ויתניה משכרת להקלה על תסמיני גיל המעבר,
הפוטנציאל של בירה להקלה על תסמיני גיל המעבר,
ואספרגוס הודי לשיפור תפקוד השריר בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
ולסיכום שלוש סקירות מקיפות על ההשפעות הבריאותיות של שקדים:
מהי ההשפעה הקלינית של שקדים?
האם נמצאה תמיכה לתרומה של שקדים לשיפור האיזון הגליקמי?
ומהי ההשפעה של שקדים על מדדי דלקת?
בסקירה מציגים החוקרים את התפקיד של צמחי מרפא בעיכוב נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) ובטיפול בסיבוכי המחלה (COVID-19). במסגרת הסקירה בוחנים החוקרים את המנגנונים המעורבים, בדגש על הפעילות החיסונית והדלקתית. סך הכול נכללו בסקירה 625 מחקרים מסוגים שונים שפורסמו משנת 2003, מחקרים אלה נערכו ב-18 מדינות וכללו מעל ל-95 צמחי מרפא ו-25 רכיבים פעילים השייכים ל-48 משפחות צמחים.
החוקרים מראים כי מגוון רחב של צמחי מרפא, בעיקר במחקרים פרה-קליניים, נמצאו בעלי פוטנציאל למניעה ולטיפול בקורונה. באופן ספציפי הם מציינים כי בסין אושרו שלוש פורמולות צמחיות לטיפול בקורונה אשר נמצאו יעילות להקלה על תסמיני חום, שיעול ועייפות ולהפחתת הסיכון להתפתחות סיבוכים.
מעבר לכך, הצמח השכיח ביותר בשימוש הינו שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) שנמצא יעיל לעיכוב שכפול הנגיף, ובנוסף נמצאה יעילות למיצוי מיימי של גודוצ'י (Tinospora cordifolia) להורדת חום, ולאבפטוריון (Eupatorium perfoliatum) להקלה על תסמינים נשימתיים. צמחי מרפא נוספים שנמצאו בעלי פוטנציאל להשפעה מיטיבה, בעיקר בשל המטבוליטים המשניים שלהם כוללים: אנדרוגרפיס (Andrographis paniculata), פילנטוס (Phyllanthus emblica), אזדרכת הודית (Azadirachta indica), תות לבן (Morus alba), פלפל ארוך (Piper longum), קצח (Nigella sativa), תה ירוק (Camellia sinensis), סרפד (Urtica dioica), כורכום (Curcuma longa), קוטב מצוי (Tribulus terrestris), מרווה רפואית (Salvia officinalis), מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), ויתניה משכרת (Withania somnifera) ועוד.
החוקרים מסכמים כי עדויות אלה מהוות בסיס לשימוש ברפואת צמחים למניעה ולטיפול במחלת הקורונה, זאת למרות שאין לכך עדיין תמיכה קלינית משמעותית. הם מציינים כי קיימים אתגרים בשימוש בצמחי מרפא הנובעים מבעיות של מהילה, החלפה, זיהומים, זיהוי וסיווג לא מדויק, רעילות, אינטראקציות עם תרופות והעדר סטנדרטיזציה. שילוב של הרפואה המסורתית ברפואה הקלינית עשויה בעתיד להוות גישה חלופית לטיפול במחלת הקורונה.
Mukherjee PK, Efferth T, Das B, Kar A, Ghosh S, Singha S, Debnath P, Sharma N, Bhardwaj P, Haldar PK. Role of medicinal plants in inhibiting SARS-CoV-2 and in the management of post-COVID-19 complications. Phytomedicine. 2022 Jan 5:153930.
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0944711322000083
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של פרוביוטיקה לטיפול בחולי קורונה (Covid19) סימפטומטיים שאינם מאושפזים. במסגרת המחקר, המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 30 יום. תוסף הפרוביוטיקה הכיל Lactiplantibacillus plantarum ו-Pediococcus acidilactici במינון כולל של 2 מיליארד חיידקים ליום. מדדי המטרה היו יחס המטופלים עם נסיגה מלאה של התסמינים ושל הנגיף, יחס המטופלים עם החמרה משמעותית ואשפוז או מוות, ומספר ימי האשפוז בטיפול נמרץ. סך הכול השתתפו במחקר 300 חולים בגילאי 18 עד 60 (חציון 37), מהם 42% עם גורמי סיכון מטבוליים.
להלן הממצאים העיקריים:
נסיגה מלאה נצפתה בקרב 53.1% משתתפים בקבוצת ההתערבות לעומת 28.1% בקבוצת הביקורת.
בשתי הקבוצות לא תועדו מקרי אשפוז או תמותה במהלך המחקר.
תוסף הפרוביוטיקה נסבל היטב והיה מלווה בירידה בעומס הנגיפי בחלל האף והלוע, בהסננה הריאתית (הצטברות של גורמים דלקתיים), ובמשך התסמינים.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהרכב חיידקי המעי.
בקבוצת הפרוביוטיקה נמצאה עלייה מבוהקת בנוגדנים מסוג IgM ו-IgG ספציפיים לנגיף הקורונה.
מסקנת החוקרים היא כי נטילת פרוביוטיקה תרמה לטיפול בחולי קורונה, כאשר פרוביוטיקה ככל הנראה פועלת באופן ישיר על המערכת החיסונית, ולא דרך השפעה על חיידקי המעי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים ולבחון מהו מנגנון הפעולה.
Gutiérrez-Castrellón P, Gandara-Martí T, Abreu Y Abreu AT, Nieto-Rufino CD, López-Orduña E, Jiménez-Escobar I, Jiménez-Gutiérrez C, López-Velazquez G, Espadaler-Mazo J. Probiotic improves symptomatic and viral clearance in Covid19 outpatients: a randomized, quadruple-blinded, placebo-controlled trial. Gut Microbes. 2022 Jan-Dec;14(1):2018899.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35014600/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בברזיל נבדקה ההשפעה של מתן חד-פעמי של ויטמין D במינון גבוה בקרב חולי קורונה מאושפזים במצב בינוני עד קשה. במחקר נכללו 240 חולים משני בתי חולים בין יוני לאוגוסט 2020, אשר חולקו אקראית לקבלה חד פעמית של 200,000 יחב"ל ויטמין D או פלסבו. מדד המטרה העיקרי היה משך האשפוז, ובנוסף נבדק שיעור התמותה, אשפוז בטיפול נמרץ, צורך במכונת הנשמה ומשך השימוש והרמה בדם של ויטמין D, סידן, קריאטינין ו-CRP. קרא עוד.
במחקר פיילוט תצפיתי שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין אינדקס אומגה 3 ותמותה מקורונה (COVID-19). החוקרים מציינים כי לאומגה 3 פעילות נוגדת דלקת אשר עשויה לתרום להפחתת התחלואה והתמותה ממחלת הקורונה. אינדקס אומגה 3 הינו הריכוז של חומצות אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA בכדוריות הדם האדומות.
במחקר נכללו 100 חולי קורונה בני 72 בממוצע שאושפזו בין אפריל ליוני 2020. דגימות דם נלקחו בטווח של עשרה ימים ממועד האבחנה. ממוצע אינדקס אומגה 3 היה 5.09% והחציון 4.75%. מבין כלל החולים, 14 חולים נפטרו במהלך תקופת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה היעילות של דפוסי דיאטה אנטי-דלקתיים להקלה על רמת הכאב בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם שבעה נכללו במטה-אנליזה. במחקרים אלה נכללו דיאטות שונות, כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה אנטי-דלקתית, דיאטה צמחונית או דיאטה טבעונית לתקופה שנעה בין שבועיים ל-13 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי משתתפים בקבוצת ההתערבות דיווחו על רמת כאב סובייקטיבית נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת, וכן נצפה שיפור במדדים של בריאות כללית ומספר המפרקים הנפוחים. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר במשקל וב-BMI. לא נמצאה השפעה מובהקת על ה-CRP ועל מספר המפרקים הרגישים. בניתוח לפי תתי קבוצות נמצאה קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין הצריכה של חלבון מהחי ובין הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו שבעה מחקרי עוקבה בהם סה"כ 457,554 משתתפים מהם 3,545 מקרים של דלקת מפרקים שגרונית, ושישה מחקרי מקרה-ביקורת הכוללים 3,994 ו-5,252 משתתפים עם ובלי דלקת מפרקים שגרונית, בהתאמה.
בהתייחס לצריכת דגים, הצריכה הנמוכה ביותר במחקרים השונים נעה בין 0 ל-10 גרם/יום והצריכה הגבוהה ביותר נעה בין 33 ל-68 גרם/יום. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר של דגים, משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-11% להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית. יחד עם זאת, בניתוח מנה-תגובה נמצא קשר מתון בצורת U, כאשר הסיכון הנמוך ביותר נמצא עבור צריכה של 20-30 גרם/יום וצריכה של 60-70 גרם/יום הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר בדומה לצריכת דגים נמוכה
מנגנון אפשרי הינו קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת אלכוהול והסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, תוך בחינת הבדלים מגדריים בקשר זה. במחקר נכללו הנתונים של 87,118 משתתפים ללא דלקת מפרקים שגרונית בתחילת המחקר בשנת 2006. צריכת אלכוהול סווגה לשתי רמות – צריכה נמוכה הוגדרה כעד מנה אחת ליום לנשים ושתי מנות ליום לגברים, וצריכה גבוהה הוגדרה כצריכה גבוהה מכך. מקרים של דלקת מפרקים שגרונית נקבעו בהתאם לרשומות הרפואיות. בתקופת מעקב של 12 שנה תועדו 87 מקרים של דלקת מפרקים שגרונית. נמצא כי בהשוואה למשתתפים שכלל אינם צורכים אלכוהול, הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית היה גבוה ב-26% בקרב משתתפים שדיווחו על צריכה נמוכה וגבוה ב-98% בקרב משתתפים שדיווחו על צריכה גבוהה. עוד נמצאה מגמה לפיה כל עלייה של עשרה גרם בצריכת אלכוהול הייתה קשורה בעלייה של 11% בסיכון (p=0.09). עם זאת, קשר זה נמצא מובהק בקרב נשים, אך לא עבור גברים, כאשר בקרב נשים כל עלייה של 10 גרם בצריכת אלכוהול הייתה קשורה בעלייה מובהקת של 56% בסיכון.
מוצע כי ההבדל קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של תוספי ג'ימנמה (Gymnema sylvestre) על האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו עשרה מחקרים קליניים, מהם שמונה מחקרים לא אקראיים ושני מחקרים אקראיים. במחקרים אלה נכללו 419 משתתפים בגילאי 40 עד 62 בממוצע אשר קיבלו תוספי ג'ימנמה במינון שנע בין 400 מ"ג ל-10 גרם ליום בצורת אבקה, כמוסה או טבליה, למשך 21 יום עד 20 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין E בצורת דלתא-טוקוטריאנול בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 110 חולי סוכרת סוג 2 המקבלים טיפול תרופתי פומי אשר חולקו אקראית לקבלת 250 מ"ג/יום דלתא-טוקוטריאנול או פלסבו למשך 24 שבועות.
החוקרים בחנו את השְֹפעת ההתערבות על האיזון הגליקמי, העקה החמצונית, סמנים דלקתיים והביטוי של miRNA. נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של שמן קצח (Nigella sativa) על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 43 חולים בני 53 בממוצע אשר חולקו אקראית לקבלת שתי כמוסות ליום, 500 מ"ג כל אחת, של שמן קצח או פלסבו (שמן חמניות) למשך שמונה שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו היעילות והסבילות של ויתניה משכרת (Withania somnifera) להקלה על תסמיני גיל המעבר בקרב נשים בתקופת הפרה-מנופאוזה המאופיינת בשינויים פיזיולוגיים רבים. במחקר נכללו 100 נשים המדווחות של תסמיני גיל המעבר אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף ויתניה במינון 300 מ"ג פעמים ביום, או פלסבו, למשך שמונה שבועות. מדדי המטרה כללו את השינוי ברמת התסמינים, במדד איכות החיים ובפעילות ההורמונלית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר נבדק האם צריכת בירה עשויה לתרום להקלה על תסמיני גיל המעבר ולשיפור גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי בירה הינה מקור עיקרי ל-isoxanthohumol אשר באמצעות חיידקי המעי הופך לתרכובת 8-prenylnaringenin שהינה בעלת פעילות פיטואסטורגנית חזקה מאוד.
במחקר נכללו 37 נשים לאחר גיל המעבר אשר חולקו לשלוש קבוצות בהתאם להעדפה אישית:
330 מ"ל/יום בירה עם אלכוהול (16 משתתפות).
660 מ"ל/יום בירה ללא אלכוהול (שבע משתתפות).
קבוצת ביקורת (14 משתתפות).
בשתי קבוצות ההתערבות הבירה הכילה רמה דומה של רכיבים לא אלכוהוליים, כאשר המשתתפות בקבוצת הביקורת התבקשו לא לצרוך כלל אלכוהול או רכיבים המצויים באלכוהול (כגון כשותנית).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של אספרגוס הודי/שטאבארי (Asparagus racemosus) על תפקוד השריר והעצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מציינים כי ברפואה האיוורודית שטאבארי מוכר לטיפול בבריאות האישה, אולם העדויות המחקריות לגבי יעילותו הינן מוגבלות. ירידה באסטרדיול בגיל המעבר קשורה בהתפתחות אוסטאופורוזיס וסרקופניה, ולכן משוער כי לרכיבים הפיטואסטרוגנים בשטאבארי תהיה השפעה מיטיבה על בריאות השריר והעצם.
במחקר נכללו 20 נשים בנות 68 בממוצע אשר חולקו באופן אקראי לקבלת 1 גרם/יום שטאבארי (שווה ערך ל-26.5 גרם צמח טרי) או פלסבו למשך שישה שבועות. בתחילת ההתערבות ובסיומה נבדק תפקוד שריר היד והברך ונלקחה ביופסיה משריר הירך וכן בדיקת דם.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מקיפה של מחקרים קליניים נבדקה ההשפעה של צריכת שקדים על מדדים אנתרופומטריים, על הבריאות המטבולית ועל אוכלוסיית חיידקי המעי. בסקירה נכללו הממצאים מ-64 מחקרים אקראיים מבוקרים ומ-14 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של צריכת שקדים על האיזון הגליקמי. בסקירה נכללו 24 מחקרים עם 31 זרועות טיפול בהם משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים בטווח הגילאים 18 עד 70. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך שקדים במינון שנע בין 20 ל-76 גרם ליום למשך שלושה עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של צריכת שקדים על מדדי דלקת בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם 847 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים בגיל 26 עד 70 בממוצע ועם BMI ממוצע בטווח של 22.6 ל-35.2. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך שקדים במינון שנע בין 40 ל-100 גרם/יום למשך ארבעה עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
