פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-7 (ביוטין)

עודכן בתאריך 06/12/2017
 

כללי  | מקורות |  תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה |  גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | 
ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד

 

כללי

ביוטין המכונה גם ויטמין B7 או ויטמין H , הינו חלק מקבוצת ויטמיני B אשר אחראית בעיקר על חילוף חומרים בגוף. בין תפקידיו השונים ביוטין פועל לפירוק חלבונים, פחמימות ושומנים לצורך יצירת אנרגיה זמינה ונמצא יעיל בהפחתת רמות סוכר אצל אנשים הסובלים מסוכרת. בנוסף, ביוטין דרוש ליצירת חלבונים (כגון קולגן וקרטין) מחומצות אמינו אשר אחראים על בניית רקמות העור ולכן נטילתו יעילה בהפרעות הקשורות בציפורניים, שיער ועור. מחסור בביוטין הינו נדיר שכן כמות הויטמין הנדרשת לגוף אינה גבוהה והיא מושגת בקלות על ידי תזונה נכונה. עם זאת, במידה וקיים חוסר בויטמין עלולות להתפתח הפרעות שונות כגון נשירת שיער, מחלות עור, דיכאונות, נדודי שינה, אנמיה ועייפות כרונית בשילוב עם כאבי שרירים.
 

מקורות תזונתיים לביוטין:

מקורות מן החי: כבד, בשר, ביצים מבושלות, חלב, גבינות, דגי ים.

מקורות מן הצומח: שמרים, בוטנים אגוזי מלך, פקאן, שקדים, קטניות (עדשים, פולי סויה), חיטה, עלים ירוקים, כרוב, פטריות שמפניון , בננות, אבוקדו, תרד ודגנים מלאים. 
 

תפקידיו של ביוטין:

  • חיוני לבריאות העור, הציפורניים והשיער.
  • משמש כקו-אנזים במסלול הבנייה של שומנים תא.
  • משתתף בתהליך הפירוק של חומצת אמינו לאוצין בגוף.
  • חיוני לתהליך הנשימה התאית.
  • משמש רכיב חיוני ביצירת חומצות גרעין (DNA ו-RNA - תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי).
  • מפחית תנגודת לאינסולין ומשפר את סבילות הגוף לסוכרים (גלוקוז).
  • מפחית את רמת הכולסטרול בדם ואת הסיכון לטרשת עורקים בעיקר אצל חולי סוכרת כאשר משולב עם מינרל כרום.
  • משתתף בתהליך ההמרה של חומצה פולית לצורתה הפעילה.
  • משתתף בתהליכי חילוף חומרים בגוף (כגון תהליך הגלוקונאוגנזיס (GNG) בו מיוצר גלוקוז מפירובאט) ולכן חוסר בו עלול להוביל למצב של היפוגליקמיה חמורה בצום ממושך.
  • חשוב לשלמותם ותקינותם של כדוריות הדם האדומות בגוף.
     

תכונות נוספות של ביוטין:

  • מסיס במים.
  • מסיס בכוהל, אצטון ואתר.
  • עמיד יותר משאר ויטמיני B בחומצה, בסיס וטמפרטורות גבוהות.
  • נהרס בחומרים משמרים.
  • מיוצר במעי על ידי חיידקי מעיים ידידותיים.
  • נמצא בריכוז גבוה במח, בשרירים הרצוניים , בכבד ובכליות.
     

ספיגה והפרשה של ביוטין:

הביוטין מגיע במזון כאשר הוא קשור לחלבון נשא. ספיגתו מתבצעת במעיים בעזרת אנזים המכונה ביוטינאז. לאחר פירוק ראשוני מהחלבון הנשא, נספג הביוטין בחלק העליון של המעי הדק בעזרת המינרל סודיום. כאשר קיימת כמות מספקת של הויטמין בגוף מווסתת כמותו של החלבון הנשא.

ספיגת הביוטין מתבצעת גם במעי הגס, לאחר שהביוטין נספג הוא מועבר לרקמות הגוף ונאגר בעיקר בכבד וברקמות קטנות (כגון רשתית העין). חשוב לציין כי ביוטין אינו נספג היטב כאשר נוטלים אותו לבד ולכן מומלץ לשלבו ביחד עם קומפלקס ויטמיני B.

עודפים ותוצרי פירוק של ביוטין מופרשים דרך השתן.
 

גורמים לחוסר בביוטין:

חוסר בביוטין הינו נדיר בשל יכולת הגוף לבנותו על ידי חיידקי טובים במערכת העיכול. עם זאת, קיימים מספר גורמים אשר עלולים להגביר את הסיכון לחסר בויטמין:

  • ביצים לא מבושלות – צריכה ממושכת של ביצים שאינן מבושלות גורמת לחוסר בביוטין. חלמון הביצה מכיל חומצת אמינו המכונה אבידין (Avidin) אשר נקשרת לביוטין במעיים ומונעת את ספיגתו.
  • דיאליזה – אנשים אשר עוברים טיפולי דיאליזה (מכשיר המדמה את פעילות הכליות) עלולים לפתח מחסור בביוטין.
  • תרופות – תרופות מסוימות כגון אנטיביוטיקה ותרופות נוגדות פרכוסים הניטלות לאורך זמן עלולות לגרום לחוסר בביוטין.
  • פגם תורשתי – אצל אנשים מסוימים קיים פגם תורשתי בו קיים חוסר בייצור קו אנזים המכונה A קרבוקסיל. קו אנזים זה מאפשר את בנייתו של אנזים קרבוקסילאז, אשר נמצא חשוב לספיגת הביוטין בגוף.
  • הפרעות ספיגה - הפרעות ספיגה שונות כגון מחלות מעיים דלקתיות, צליאק וכד' או ניתוח להסרת חלקים מהמעיים מפחיתים ספיגה של ויטמינים ומינרלים רבים וביניהם ביוטין.
  • הריון והנקה - בתקופת ההריון וההנקה תזונת האם מהווה את הגורם הבלעדי לתזונת התינוק. דרישת גוף האם לויטמינים, ביניהם ביוטין, מוגברת ולכן, תזונה דלה בביוטין בתקופת זו עלולה לגרום לחסר בו באם ובתינוק.
  • שומנים מחומצנים – פוגעים בפלורת המעיים ויכולים לפגום ביכולת ספיגת הביוטין .
  • פלורת מעיים שאינה מפותחת – פלורת מעיים שאינה מפותחת דיו, כמו אצל תינוקות, יכולה ליצור חוסר בביוטין.
     

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בביוטין:

תסמינים לחסר בויטמין יתבטאו בדרך כלל כאשר קיים מחסור מתמשך (לאורך שנים) של הויטמין.

  • הפרעות בעור – הפרעות שונות בעור כגון עור יבש , סבוריאה, פריחה ויובש מסביב לעיניים, האף, הפה ואיברי המין.
  • ציפורניים ושיער - ציפורניים דקיקות ושבירות, שיער דליל, נשירת שיער ואיבוד צבע השיער.
  • עיניים - דלקת בלחמית העין.
  • הפרעות במערכות השרירים והעצבים – כגון עייפות, כאבי שרירים, חוסר שליטה בשרירים, דיכאון והזיות.
  • הפרעות במשק סוכר ושומנים בדם – עלייה ברמות סוכרים ושומנים בדם וביחס בין הכולסטרול הטוב (HDL) לכולסטרול הרע (LDL).
  • הפרעות במערכת העיכול – כגון איבוד תאבון ,בחילות, הקאות, דלקת בלשון הגורמת לכאב/שריפה .
  • אנמיה התפתחות של אנמיה מגלובלסטית העלולה לפגוע במערכת העצבים ולגרום לתסמינים של נימול , אבדן תחושה בגפיים, בלבול , שכחה ודיכאון.
     

עודף של ביוטין (רעילות):

עודף של ביוטין הוא נדיר מכוון שזהו ויטמין מסיס במים המופרש בשתן. לא ידוע על תופעות לוואי גם כאשר הוא נלקח במינונים גבוהים (2500 מיקרוגרם).

במצבים בהם יש בעיה בחילוף החומרים של ביוטין עלול להיווצר עודף בויטמין בגוף אשר יתבטא בתסימנים כגון שחרור אינסולין איטי וכתוצאה עלייה ברמת הסוכר בדם.

עודף של ביוטין יכול לגרום למחסור בויטמין C ובויטמין B6 בגוף .
 

מינון יומי מומלץ של ביוטין לפי ה-AI (Adequate intake) – הקצובה המומלצת המוערכת כאשר חסר מידע על מנת לבסס RDA:

תפריט מערבי ממוצע מכיל כ-150 עד 300 מיקרוגרם ביוטין ליום. כמות זו בנוסף לייצור הגוף על ידי פלורת המעיים מספקת לגוף את מלוא צרכיו.

  • מלידה עד גיל 6 חודשים - 5 מק"ג
  • מגיל 7 חודשים עד שנה - 6 מק"ג
  • גילאים 1-3 שנים – 8 מק"ג
  • גילאים 4-8 שנים - 12 מק"ג
  • גילאים 9-13 שנים – 20 מק"ג
  • גילאים 14-18 שנים – 25 מק"ג
  • גילאים 19 ומעלה- 30 מק"ג
  • נשים בהריון- 35 מק"ג
  • נשים מניקות- 35 מק"ג
     

מינון יומי מומלץ של ביוטין לפי ה- ODA (optimal daily allowance):

במידה ובדיקות הדם או הפרופיל הרפואי, מראים על חוסר בביוטין, ניתן לצרוך אותו כתוסף בכדורים לבליעה במינון שלא עולה על 150 מק"ג ביום.
 

טווח מינון לטיפול בחוסר בביוטין:

  • סבוריאה - בתינוקות עם סבוריאה או מחלת ליינר (מחלה מערכתית המאובחנת בינקות וכוללת תסמינים כגון סבוריאה חמורה, שלשולים חריפים, דלקות מערכתיות ומקומיות חוזרות ונשנות ובעיות במערכת העצבים המרכזית) המינון המומלץ הוא 5 מיקרוגרם ביום.
  • פגם תורשתי – אצל אנשים הסובלים ממחסור בביוטין עקב פגם תורשתי המינון הטיפולי נע בין 5 ל-10 מיליגרם ביום לאורך כל החיים.
  • סוכרת מסוג 2 - לסובלים מסוכרת מסוג 2 מינון יומי של 2 מיליגרם ביוטין בשילוב עם 600 מיקרוגרם כרום יעיל בהורדת רמות הסוכר והשומנים בדם.
     

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ביוטין:

  • כרום נטילה משולבת של ביוטין וכרום עשויה לסייע בהורדת רמות סוכר, להוריד את רמות השומנים בדם ולשפר את היחס בין LDL ל-HDL אצל חולי סוכרת מסוג 2 הסובלים מהשמנה1.
  • קבוצת ויטמיני B – ויטמיני B מסייעים לספיגה יעילה של ביוטין. לכן, מומלץ ליטול תוסף המכיל את קבוצת ויטמיני B ביחד עם תוסף ביוטין.
     

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ביוטין:

  • אנטיביוטיקה – נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות מסוגים שונים עלולה לפגוע בפלורת המעיים ובכך לירידה בספיגת ביוטין2.
  • תרופות נוגדות פרכוסים – תרופות נוגדות פרכוסים (אנטי אפילפטיות), כגון:
    Valproic acid (Valporal, Depalept), Phenytoin (Epanutin, Dilantin) ו-(Carbamazepine (Teril, Tegretol עלולות להוריד כמחצית מאחוז הביוטין בפלסמה. התרופות עשויות לפעול בכמה מנגנונים שביניהם הגברת שתן ודילול חומצות אורגניות המהוות סמן לירידה בפעילות האנזימתית בפירוק ביוטין והפחתת כמות חלבון נשא של ביוטין במעיים. בנוסף, הן בתרופות והן בביוטין קיימת חומצה ציטרית לכן נטילה של תרופות מסוג זה יוצרת תחרות על קולטנים לחומצה הציטרית ועלולה לגרום למחסור בביוטין3.
  • אבידין – חומצת האמינו אבידין הקיימת בחלמון הביצה נקשרת במעיים לביוטין ועלולה לגרום לחוסר בו. נמצא כי צריכה של שתי ביצים לא מבושלות ביום לאורך זמן עלולה לגרום לחסר בויטמין4-5.
     

התוויות נגד לשימוש בביוטין:

לא קיימות התוויות נגד לנטילת תוסף של ביוטין.

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

www.naturaldatabase.com – Biotin. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?pt=100&id=313&ds=&name=BIOTIN&searchid=28649121&cs=nonmp&s=ND

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Biotin. found at http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/biotin.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

www.vitamin-basic.com – Biotin. Found at - http://www.vitamin-basics.com/index.php?id=52

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at - http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות ההדדיות

  1. Singer, G. M. and Geohas, J. The effect of chromium picolinate and biotin supplementation on glycemic control in poorly controlled patients with type 2 diabetes mellitus: a placebo-controlled, double-blinded, randomized trial. Diabetes Technol.Ther. 2006;8(6):636-643.
  2. Shils ME, Olson JA, Shike M, Ross AC, eds. Modern Nutrition in Health and Disease. 9th ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins, 1999.
  3. Mock, D. M., Mock, N. I., Nelson, R. P., and Lombard, K. A. Disturbances in biotin metabolism in children undergoing long-term anticonvulsant therapy. J Pediatr.Gastroenterol.Nutr. 1998;26(3):245-250.
  4. Food and Nutrition Board, Institute of Medicine. Dietary Reference Intakes for Thiamin, Riboflavin, Niacin, Vitamin B6, Folate, Vitamin B12, Pantothenic Acid, Biotin, and Choline . Washington, DC: National Academy Press, 2000. Found here.
  5. Zempleni, J., Wijeratne, S. S., and Hassan, Y. I. Biotin. Biofactors 2009;35(1):36-46.

 

 




דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם