בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי רימון על מדדי אינסולין. בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 673 משתתפים, בריאים או בעלי מגוון הפרעות מטבוליות כגון עודף משקל, כבד שומני, סוכרת סוג 2, תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), תסמונת מטבולית או יתר שומנים בדם. במחקרים אלו נעשה שימוש בתוספי רימון שונים, כולל מיץ רימון, שמן זרעי רימון, כמוסות או לחם המכיל קליפות רימון, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי תוספי רימון לא גרמו לשינויים מובהקים במדדים של תנגודת לאינסולין, רמת אינסולין בצום או רגישות לאינסולין, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, ניתוח לפי תתי-קבוצות הצביע על שיפור בתנגודת לאינסולין בקרב נשים עם PCOS ושיפור ברמת האינסולין בצום בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, כבד שומני ו-PCOS. החוקרים מסכמים כי יש להעריך בזהירות את השפּעת תוספי הרימון על מדדי האינסולין, שכן ההשפעה עשויה להיות תלויה במצב הבריאותי של המשתתפים. נדרשים מחקרים נוספים לבחינת ההשפעה בקרב מטופלים עם כבד שומני, PCOS וסוכרת סוג 2.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39499092/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של רימון על מדדים של שמנות בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 28 מחקרים בהם 1,124 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל מחלות קרדיווסקולריות, יתר שומנים בדם, שמנות, סוכרת סוג 2 ועוד. במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי רימון בצורת מיצוי, מיץ או שמן, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 2 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת תוספי רימון הייתה מלווה בירידה מובהקת במשקל (הפרש ממוצע של כ-2 ק"ג, p<0.05) וב-BMI (הפרש ממוצע של 0.48 יחידות, p<0.05). לא נמצאה השפעה מובהקת להתערבות על מדדים של היקף מותניים, מסת או אחוז השומן ומסת גוף רזה. מכאן, לצריכת תוספי רימון נמצאה השפעה מיטיבה על המשקל וה-BMI, אולם ללא השפעה מובהקת על הרכב הגוף. החוקרים מציעים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח ולבחון את היעילות של מינונים שונים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38370057/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת רימון על המדדים הגליקמיים בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם 1,305 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון מחלת לב כלילית, COPD, שמנות, סוכרת, יתר שומנים בדם ועוד. במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי רימון בצורות שונות, כולל מיצוי, מיץ, פרי שלם, אבקה או שמן וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו, התערבות אחרת כגון מים או פרי אחר, או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת תוספי רימון הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת הגלוקוז בצום (הפרש ממוצע של 2.22 mg/dL, p=0.012), רמת האינסולין בצום (הפרש ממוצע של 1.06 μU/ml, p=0.004), רמת המוגלובין מסוכרר (הפרש ממוצע של 0.22%, p=0.037) ובמדד לתנגודת אינסולין HOMA-IR (הפרש ממוצע של 0.3, p=0.046). החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על התועלת של תוספי רימון לשיפור המדדים הגליקמיים בקרב מבוגרים, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38194826/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת רימון על לחץ הדם בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון מחלות קרדיווסקולריות, יתר לחץ דם, שמנות, יתר שומנים בדם ועוד. במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה רימון בצורת מיצוי או מיץ, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 1 ל-48 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת תוספי רימון היית המלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 7.87 מ"מ כספית, p<0.001) והדיאסטולי (הפרש ממוצע של 3.23 מ"מ כספית, p=0.003). עם זאת, החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים. עוד נמצא כי ההשפעה הייתה משמעותית יותר בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי בסיס מעל 130 מ"מ כספית. החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של תוספי רימון להפחתת לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בקרב מבוגרים, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את היעילות הקלינית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38410857/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מיץ רימון על מדד הדלקת CRP. החוקרים מציינים כי לפוליפנוֹלים המצויים ברימון, בעיקר אנתוציאנינים, השפעה אנטי דלקתית ונוגדת חמצון הנובעת ממנגנונים שונים, כולל נטרול רדיקלים חופשיים ועיכוב אנזימים פרו-דלקתיים.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 696 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל סוכרת, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, COVID-19 ועוד. במחקרים אלה המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מיץ רימון במינון 45 עד 500 מ"ל ליום כאשר המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו פלסבו או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 1 ל-72 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת מיץ רימון הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת ה-CRP בהשוואה לקבוצת הביקורת (הפרש ממוצע של 2.55 מ"ג/דצ"ל, p<0.001). בניתוח לפי תתי קבוצות נמצא כי להתערבות היה יתרון בקרב נשים, משתתפים מעל גיל 40, משתתפים עם סוכרת סוג 2 או תסמונת השחלות הפוליציסטיות ובמחקרים בהם ניתן מינון של עד 250 מ"ל ליום. החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על התועלת של מיץ רימון לשיפור רמת ה-CRP, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לזהות מהו המינון ומשך הנטילה המיטבי.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38553998/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה הבריאותית של רימון בקרב נשים סביב גיל המעבר. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם סה"כ 399 נשים בקבוצת ההתערבות ו-318 נשים בקבוצת הביקורת. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של רימון בצורות שונות, כולל מיצוי, מיץ, אבקה או שמן, כאשר משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות. ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה על תסמיני גיל המעבר, ובחלקם נבדקה ההשפעה על מדדים ביוכימיים או על הבריאות הקרדיווסקולרית. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי רימון הייתה מלווה בשיפור מובהק בחומרת גלי חום ותסמיני גיל המעבר, ובירידה ברמת ההורמון FSH. בנוסף, נמצאה עלייה ברמת ה-HDL, ללא השפעה על רמת ה-LDL, וכן שיפור המשקל וה-BMI. עם זאת, החוקרים מציינים כי האיכות המתודולוגית של המחקרים מוגבלת, כאשר רוב התוצאות אינן חד משמעיות וזוהה סיכון גבוה להטיה בשל מדגמים קטנים והעדר סמיות וחלוקה אקראית בין הקבוצות. הם מסכמים כי רימון עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה לנשים סביב גיל המעבר אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולבסס את התועלת הקלינית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37929766/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2024) הוערכה ההשפעה של צריכת אגוזים על פרופיל השומנים וסמני דלקת בקרב משתתפים עם טרשת עורקים. בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם 439 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שקדים, פקאנים, אגוזי ברזיל ותערובת אגוזים, במינון 5 עד 85 גרם ליום (מינון חציוני של 30 גרם ליום). משך ההתערבות נע בין 6 ל-12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לתזונה ללא אגוזים, לצריכת אגוזים לא הייתה השפעה מובהקת על פרופיל השומנים, מלבד שיפור קטן במדד של טרשת עורקים. כמו כן, לא נמצאה השפעה מובהקת לצריכת אגוזים על סמני דלקת. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לתועלת של אגוזים בשיפור פרופיל השומנים וסמני דלקת בקרב משתתפים עם טרשת עורקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38967674/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2023) הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על סמנים של עקה חמצונית. בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 424 משתתפים בגיל 22 עד 64 בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל סוכרת סוג 2, יתר כולסטרול, מחלת לב כלילית או שמנות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו שקדים בצורות שונות (שקדים טבעיים, אבקה או כחלק מחטיף) לעומת קבוצת הביקורת שצרכה תזונה ללא שקדים או קיבלה התערבות אחרת כגון עוגייה. משך ההתערבות נע בין 4 ל-28 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת שקדים הייתה מלווה בירידה במדד MDA לעקה חמצונית, אך ללא השפעה מובהקת על רמת הכולסטרול המחומצן. מסקנת החוקרים היא כי לשקדים עשויה להיות תרומה להפחתת עקה חמצונית אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה והתועלת הקלינית במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36842635/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2023) הוערכה ההשפעה נוגדת הדלקת של שקדים בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים (2 מחקרים), משתתפים עם עודף משקל או שמנות (4 מחקרים), משתתפים עם סוכרת (4 מחקרים) או מחלת לב כלילית (מחקר אחד). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שקדים במינון 42 עד 85 גרם ליום למשך 8 עד 28 שבועות. ב-10 מהמחקרים נבדקה ההשפעה על רמת ה-CRP וב-11 מהמחקרים נבדקה ההשפעה על רמת IL-6. בניתוח כולל של הנתונים לא נמצאה השפעה מובהקת לשקדים על רמת ה-CRP, אולם נמצא כי צריכת שקדים הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת IL-6. החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר תומכות בפעילות נוגדת הדלקת של שקדים, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36535459/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2023) הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, מדדי דלקת ואנזימי הכבד. בסקירה נכללו 26 מחקרים בהם 1,750 משתתפים בריאים או עם עודף משקל או שמנות, עם תחלואה קרדיווסקולרית, עם סוכרת, עם יתר שומנים בדם או מטופלי דיאליזה. ב-19 מהמחקרים ההתערבות כללה צריכת שקדים טריים, ב-4 מהמחקרים נעשה שימוש בשקדי בארו (Baru almonds), ב-2 מחקרים נעשה שימוש בשקדים קלויים, במחקר אחד נעשה שימוש בשקדים פרסיים ובמחקר אחד בדיאטה מועשרת בשקדים. מינון השקדים במחקרים אלה נע בין 5 ל-85 גרם ליום ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-20 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת שקדים הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הדיאסטולי ובשיפור מובהק בפרופיל השומנים. לא נמצאה השפעה מובהקת על המדדים הנוספים שנבדקו, כולל לחץ דם סיסטולי, מדדי הסוכר והאינסולין, מדדי דלקת ואנזימי הכבד. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה המיטיבה של שקדים על פרופיל השומנים ולחץ הדם, ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה הבריאותית של שקדים במחקרים מבוקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36331011/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערך הקשר בין צריכת אגוזים ופוריות בקרב נשים וגברים. החוקרים מציעים כי ההרכב התזונתי העשיר של אגוזים, הכולל אומגה 3, סיבים, ויטמינים, מינרלים ופוליפנוֹלים, עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה על מערכת הרבייה והפוריות. בסקירה נכללו 4 מחקרים (2 תצפיתיים ו-2 אקראיים מבוקרים) בהם סה"כ 875 משתתפים, מהם 646 גברים ו-229 נשים. ב-2 המחקרים המבוקרים נבדקה ההשפעה של אגוזים (75 גרם אגוזי מלך / 60 גרם תערובת אגוזים) בקרב גברים בריאים הצורכים תזונה מערבית (סה"כ 223 גברים). בניתוח משותף של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה כל התערבות, צריכת אגוזים במשך 12/14 שבועות הייתה מלווה בשיפור מדדי הזרע, כולל תנועתיות, ויטאליות ומורפולוגיה, ללא שינוי מובהק בריכוז הזרע. במחקרים התצפיתיים לא נמצא קשר מובהק בין צריכת אגוזים בתזונה ובין מדדי הזרע או מדדים של השרשרת עוברים, הריון קליני או לידת תינוק חי בקרב זוגות העוברים טיפולי פוריות. החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שצריכה קבועה של אגוזים (כ-2 מנות ליום) כחלק מדיאטה מערבית עשויה לתרום לשיפור איכות הזרע, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37977328/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת אגוזי מלך על פרופיל השומנים. בסקירה נכללו 13 מחקרים שנערכו במדינות שונות וכללו משתתפים בריאים (5 מחקרים), חולי סוכרת (3 מחקרים), עודף משקל או שמנות (2 מחקרים) ומשתתפים עם יתר כולסטרול, עם תסמונת מטבולית ועם תחלואה קרדיווסקולרית (כל אחד מחקר אחד). במחקרים אלה המשתתפים בקבוצת ההתערבות צרכו אגוזי מלך במינון 15 עד 99 גרם ליום, מלבד מחקר אחד שבו נעשה שימוש במיצוי העלים של עץ אגוז מלך. משך ההתערבות נע בין 6 ל-16 שבועות, מלבד מחקר אחד שנמשך 52 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת אגוזי מלך הייתה קשורה בירידה מובהקת ברמת הכולסטרול הכללי (הפרש ממוצע של 8.58 מ"ג/דצ"ל), ברמת ה-LDL (הפרש ממוצע של 5.68 מ"ג/דצ"ל) וברמת הטריגליצרידים (הפרש ממוצע של 10.94 מ"ג/דצ"ל), ללא השפעה מובהקת על רמת ה-HDL. השיפור בפרופיל השומנים היה משמעותי יותר בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות ובקרב משתתפים עם תחלואה נלווית. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש להתייחס לתוצאות בזהירות בשל השפעה אפשרית של גורמים מתערבים והטרוגניות של התוצאות. הם מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על השפעה מיטיבה של אגוזי מלך על פרופיל השומנים, וכתוצאה מכך עשויים לתרום הלפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364723/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה ההשפעה של תוספי אוכמניות וחמוציות על לחץ הדם בקרב מטופלים עם מחלות קרדיו-מטבוליות. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם נכללו משתתפים עם יתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, תסמונת מטבולית, שמנות וכבד שומני. ב-9 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של אוכמניות וב-8 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של חמוציות. צורת ההתערבות כללה מיצוי אוכמניות או חמוציות בכמוסות במינון 1.4-1.5 גרם ליום, מיץ במינון 450-500 מ"ל ליום, אבקה במינון 22-45 גרם ליום, או שייק שכלל 22.5 גרם אוכמניות טריות או 22-150 גרם אוכמניות מיובשות בהקפאה. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות. רק ב-2 מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה להתערבות על לחץ הדם, בהם צריכה של 50 גרם או 22 גרם ליום אוכמניות מיובשות בהקפאה הובילו לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהשוואה לקבוצת ביקורת. בניתוח כולל של הנתונים נמצאה בקבוצת ההתערבות ירידה שאינה מובהקת סטטיסטית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. תוצאות דומות נמצאו גם בניתוח נפרד של התערבויות המבוססות על אוכמניות והתערבויות המבוססות על חמוציות. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה להשפעה של תוספי אוכמניות או חמוציות על לחץ הדם בקרב משתתפים עם מחלות קרדיו-מטבוליות.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37963472/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה ההשפעה של דיאטה מועשרת בפיסטוקים על מאפייני התסמונת המטבולית. פיסטוקים עשירים בשומן בלתי רווי, בסיבים ובוויטמינים ומינרלים ולפיכך עשויים להיות בעלי השפעה מיטיבה על מדדים בריאותיים שונים. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 940 משתתפים בגיל ממוצע של 22 עד 60 עם יתר שומנים בדם (4 מחקרים), עם תסמונת מטבולית (2 מחקרים), טרום סוכרת (מחקר אחד), הפרעות זקפה (מחקר אחד), סוכרת סוג 2 (3 מחקרים) או משתתפים בריאים (6 מחקרים). המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להוסיף לדיאטה פיסטוקים במינון של 25 עד 126 גרם ליום למשך 2 עד 24 שבועות, בהשוואה לדיאטת ביקורת מסוגים שונים. היו הבדלים בין המחקרים בצורת ההכנה של הפיסטוקים, כגון שימוש בפיסטוקים קלויים ו/או מומלחים בחלק מהמחקרים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי דיאטה מועשרת בפיסטוקים תרמה לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 2.9 מ"מ כספית), ברמת הטריגליצרידים (הפרש ממוצע של 16.8 מ"ג/דצ"ל) וברמת הגלוקוז בצום (הפרש ממוצע של 3.6 מ"ג/דצ"ל) וכן לעלייה ברמת ה-HDL (הפרש ממוצע של 1.4 מ"ג/דצ"ל). עם זאת, לא נמצא שינוי משמעותי בהיקף המותניים, בלחץ הדם הדיאסטולי או ב-BMI. החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של פיסטוקים לשיפור מאפייני התסמונת המטבולית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35689651/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) נבדק הקשר בין צריכת נוגדי חמצון בתזונה ובתוספים ובין הסיכון לסרקופניה בקרב מבוגרים מעל גיל 55. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים וממחקרים מבוקרים בהתייחס למדדים של מסת השריר, חוזק השריר והתפקוד הגופני. להלן הממצאים העיקריים:
מחקרים תצפיתיים - בסקירה נכללו 19 מחקרים תצפיתיים, מהם ב-15 מחקרים נבדק דפוס כללי של תזונה עשירה ברכיבים נוגדי חמצון, כגון דפוס של דיאטה ים-תיכונית, תזונה עשירה בפירות או דפוס כללי של תזונה בריאה, וב-4 מחקרים נבדקו רכיבי תזונה ספציפיים כגון פירות, ירקות או אגוזים. באופן כללי המחקרים התצפיתיים מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של נוגדי חמצון בתזונה הייתה קשורה בתוצאות טובות יותר, כולל מסת וחוזק שריר גבוהים יותר ותפקוד גופני טוב יותר.
מחקרים מבוקרים - בסקירה נכללו 9 מחקרים מבוקרים, מהם ב-7 מחקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף רכיבים נוגדי חמצון כולל רזברטרול, ויטמין C, ויטמין E, קטכינים מתה ירוק ומגנזיום, וב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה התזונתית של פירות, ירקות או דפוס של תזונה בריאה. במחקרים אלה נמצאו תוצאות מעורבות בהתייחס להשפעה על מסת וחוזק השריר ועל התפקוד הגופני.
מטה-אנליזה - במטה אנליזה של 4 מחקרים מבוקרים נמצא כי תיסוף נוגדי חמצון (מגנזיום, ויטמין E עם ויטמין D וחלבון, קטכינים מתה ירוק וצריכה גבוהה של פירות וירקות) היה מלווה בשיפור כוח האחיזה. כמו כן, במטה-אנליזה של 3 מחקרים מבוקרים נמצא כי תיסוף נוגדי חמצון (מגנזיום, ויטמין E עם ויטמין D וחלבון וצריכה גבוהה של פירות וירקות) היה מלווה בשיפור התפקוד הגופני.
החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בנוגדי חמצון או נטילת תוספים עשויה לתרום למניעת סרקופניה, בדגש על שיפור חוזק השריר והתפקוד הגופני.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36099667/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ירקות מצליבים על מדדים גליקמיים ועל פרופיל השומנים. בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם 548 משתתפים, מהם 4 מחקרים שנערכו באירופה ו-5 מחקרים שנערכו באסיה. המשתתפים במחקרים אלה היו בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון יתר לחץ דם, סוכרת או טרום סוכרת, יתר כולסטרול בדם, עודף משקל וכבד שומני. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות, כולל נבטי ברוקולי, שילוב ברוקולי וכרוב, לפת ושמן זרעי קמלינה, אשר ניתנו כירק טרי, אבקה או מיצוי. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת ברמת הכולסטרול הכללי ללא השפעה מובהקת על מדדי השומנים האחרים או על רמת הגלוקוז בצום ועל רמת ההמוגלובין המסוכרר. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף המבוסס על ירקות מצליבים תרמה לירידה ברמת הכולסטרול הכללי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35412701/
בסקירה שיטתית (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים דורגה ההשפעה של אגוזים שונים על פרופיל השומנים. בסקירה נכללו 76 מחקרים, מהם 34 מחקרים נערכו בארה"ב והיתר נערכו ב-18 מדינות שונות, וכללו סה"כ 5,741 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון עודף משקל או שמנות, יתר שומנים, סוכרת ותסמונת מטבולית. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שקדים (29 מחקרים), אגוזי מלך (24 מחקרים), פיסטוקים (10 מחקרים), בוטנים (8 מחקרים), אגוזי לוז (6 מחקרים) וקשיו (4 מחקרים) במינון 10 עד 100 גרם ביום. משך המעקב נע בין 4 ל-72 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר תומכים בממצאים קודמים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של אגוזים על פרופיל השומנים, כאשר ישנם הבדלים בין סוגי אגוזים שונים. מנקודת מבט של בריאות הציבור החוקרים מציעים כי צריכת אגוזים עשויה להוות אסטרטגיה תזונתית למניעה ולטיפול ביתר שומנים בדם וכתוצאה מכך להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי. כמו כן, ממצאים אלה מהווים בסיס לתזונה מותאמת אישית בהתאם ליעד הטיפולי. יש להמשיך ולבחון במחקרים נוספים מהו המינון ואופן ההכנה המיטבי, תוך השוואה ישירה בין סוגי אגוזים שונים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38153311/
בסקירה שיטתית (2022) של מחקרים קליניים הוערכו העדויות לגבי התרומה של קיווי להקלה על תסמינים במערכת העיכול העליונה. בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 661 משתתפים בריאים, משתתפים עם עצירות תפקודית או משתתפים עם תסמונת מעי רגיש המאופיינת בעצירות. ב-4 מחקרים נעשה שימוש בתוסף אבקת קיווי, כאשר ב-5 מחקרים נעשה שימוש בפרי קיווי ירוק (זן Hayward) וב-3 מחקרים נעשה שימוש בפרי קיווי צהוב במינון 2 או 3 פירות ליום. משך ההתערבות נע בין 1 ל-28 יום. במחקרים אלה נמצאו עדויות התומכות ביעילות של קיווי ירוק להקלה על אי נוחות וכאבי בטן, וכן עדויות לכך שצריכת קיווי עשויה להפחית בעיות עיכול. בניתוח כולל של נתונים מ-5 מחקרים בהם נעשה שימוש במדד GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale) נמצא כי צריכת קיווי הייתה מלווה בירידה בציון כאבי הבטן ובציון בעיות העיכול.החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות עקביות המצביעות על היעילות של צריכת קיווי להקלה על תסמינים במערכת העיכול העליונה, בעיקר בקרב מטופלים הסובלים מעצירות, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים. המחקר נתמך ע"י חברת Zespri המשווקת קיווי.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35266507/
בסקירה (2023) מסכמים החוקרים את העדויות ממחקרי עוקבה ומחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס להשפעה של אגוזים על מדדי דלקת ועקה חמצונית. בהתבסס על ממצאים מ-5 מחקרי עוקבה החוקרים מסכמים כי בעוד שאגוזים עשירים בנוגדי חמצון ורכיבים פעילים נוספים, לא נמצאה תמיכה עקבית לקשר עם מדדי דלקת ועקה חמצונית ועם הסיכון לתחלואה. בהתבסס על מחקרים אקראיים מבוקרים (כולל סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות) החוקרים מצביעים על הימצאותם של פערים במחקר. באופן כללי נמצאה מגמה של ירידה במדדי דלקת בעקבות צריכת שקדים וכן יתרון לצריכת אגוזי מלך במחקרים קצרי טווח. הם מציינים כי לא ניתן להסיק לגבי ההשפעה של אגוזים אחרים ובוטנים בשל מספר עדויות מוגבל או תוצאות שאינן עקביות. יחד עם זאת, הם מציעים כי תוצאות לא עקביות עשויות להיות תוצאה של גורמים מתודולוגיים. בהמשך הסקירה מוצעים המנגנונים המעורבים בפעילות נוגדת הדלקת ונוגדת החמצון של אגוזים וכיוונים למחקרים עתידיים. החוקרים מסכמים כי לאגוזים ערך תזונתי גבוה (כולל חומצות שומן, ויטמין E, סלניום, נחושת, סיבים, פוֹליפנוֹלים ופיטוסטרוֹלים) ופוטנציאל לשיפור מדדי דלקת ועקה חמצונית. עם זאת, העדויות הקיימות מוגבלות או לא עקביות בהתייחס לסוגים השונים של אגוזים ויש להמשיך ולבחון את השְֹפעתם במחקרים מבוקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36904099/
בסקירה (2023) הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של אגוזים מסוגים שונים על פרופיל השומנים. בסקירה נכללו 19 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים אקראיים מבוקרים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי מחקרים קליניים מראים שצריכת אגוזים מסוגים שונים תורמת לשיפור פרופיל השומנים באמצעות מנגנונים שונים, כאשר יש להמשיך ולבחון את ההשפעה במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771303/
בסקירה (2023) הוערכו העדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים לגבי התרומה של אגוזים למניעת סוכרת סוג 2 ולטיפול בה. ראשית מפורטות העדויות לגבי הקשר בין צריכת אגוזים ובין מדדים מטבוליים. מחקרים תצפיתיים מראים שיפור במדדים כגון רמת הגלוקוז בצום, אינסולין, תנגודת לאינסולין והמוגלובין מסוכרר וכן סיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית סוג 2 ולתמותה בקרב חולי סוכרת. מחקרים קליניים מראים שיפור אקוטי באיזון הגליקמי גם בקרב משתתפים בריאים וגם בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, כאשר לאורך זמן נמצא שיפור במדדי הגלוקוז והאינסולין. בהמשך, מוצגות העדויות לגבי המניעה של סוכרת סוג 2, כאשר העדויות מהמחקרים התצפיתיים הקיימים אינן עקביות. מעבר לכך, החוקרים מציינים כי לא נמצאו מחקרים קליניים שנועדו לבחון את היעילות של תיסוף אגוזים למניעת סוכרת, כאשר מחקרים בהם נבדקה ההשפעה כחלק מהתזונה (דיאטה ים-תיכונית) לא מצאו יתרון ספציפי לאגוזים. עוד דנים החוקרים במנגנונים האפשריים בהם אגוזים עשויים לתרום למניעה ולטיפול בסוכרת ומציעים כי מגוון הרכיבים התזונתיים פועלים באופן סינרגיסטי לוויסות רמת הגלוקוז והאינסולין, איזון משקל הגוף, שיפור תפקוד הלבלב ועוד. ספציפית, בסקירה ישנה התייחסות לתפקיד של האינדקס הגליקמי הנמוך ותכולת הסיבים הגבוהה, לתכולה של חומצות שומן בלתי רוויות, ויטמינים ומינרלים ומגוון פוֹליפנוֹלים. החוקרים מסכמים כי אומנם העדויות הקיימות מוגבלות אך באופן כללי נמצאה תמיכה לכך שצריכה גבוהה של אגוזים עשויה להיות בעלת תרומה למניעה ולטיפול בסוכרת סוג 2, בדגש על שיפור האיזון הגליקמי והפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה בקרב חולי סוכרת.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36839236/
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של שמן זרעי רימונים בקרב מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). החוקרים מציינים כי שמן זרעי רימונים מכיל חומצות שומן בעלות פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת ולכן עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה על הפעילות העצבית.
במחקר נכללו 80 משתתפים עם אבחנה של MCI. כל המשתתפים התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית, כאשר בנוסף מחצית מהמשתתפים נטלו 5 טיפות ליום של שמן זרעי רימונים. המשתתפים עברו הערכה נוירו-פסיכולוגית מקיפה בתחילת המחקר ולאחר שנה. נמצא כי בקרב המשתתפים שנטלו שמן זרעי רימונים חל שיפור מובהק ביכולת הקוגניטיבית הכללית, בזיכרון אפיזודי מילולי ובתפקודים הניהוליים בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי השימוש בשמן זרעי רימונים עשוי להיות יעיל לשמירה או לשיפור מדדים קוגניטיביים שונים בקרב מבוגרים עם MCI ולשמש כאסטרטגיה טבעית למניעת דמנציה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38306046/
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של צריכת אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל במסגרת דיאטה מוגבלת קלורית על בריאות המעי, סמני דלקת וירידה במשקל. החוקרים מסבירים כי קיים קשר בין עלייה בחדירות המעי ובחוסר איזון של חיידקי המעי (דיסביוזיס) ובין שמנות, כאשר צריכת אגוזים עשויה לתרום לשיפור אוכלוסיית חיידקי המעי ולהפחתת תהליכי דלקת ובכך לעודד ירידה במשקל. במחקר נכללו 40 נשים עם עודף משקל או שמנות אשר צרכו דיאטה עם הפחתה של כ-500 קלוריות ליום במשך 8 שבועות. בנוסף, המשתתפות חולקו אקראית לצריכת אגוזים כחלק מהדיאטה (30 גרם קשיו ו-15 גרם אגוזי ברזיל ליום) או לדיאטה ללא אגוזים. סה"כ 25 מהנשים השלימו את תקופת המחקר. נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה במשקל, אולם רק בקרב הנשים שצרכו אגוזים נמצא שיפור בחדירות המעי, בהרכב חיידקי המעי ובייצור של חומצה פרופנואית (חומצת שומן קצרת שרשרת). החוקרים מראים כי השיפור בחדירות המעי היה קשור בירידה גדולה יותר במשקל, בשיפור הסמן הדלקתי IL-8 ובעלייה בריכוז חיידקים מהסוג Ruminococcus. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על ההשפעה המיטיבה של צריכת אגוזים כחלק מדיאטת הרזיה על בריאות המעי וירידה במשקל.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38246355/
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה הממושכת של צריכת אגוזים על תפקוד כלי הדם במוח בקרב קשישים, כמנגנון אפשרי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 28 משתתפים בריאים בני 65 בממוצע. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי 60 גרם ליום של תערובת אגוזים (מלך, קשיו, פיסטוק ולוז) או תזונה ללא אגוזים, כל תנאי למשך 16 שבועות עם הפרדה של 8 שבועות בין התנאים. במהלך המחקר המשתתפים התבקשו להקפיד על תזונה מאוזנת בהתאם להנחיות התזונה בהולנד. בסיום כל תקופת התערבות נמדדה זרימת הדם במוח (CBF) כסמן לתפקוד כלי הדם במוח, תפקוד האנדותל, נוקשות העורקים, תפקוד כלי הדם ברשתית, וכן בוצעה הערכה של התפקוד הקוגניטיבי באמצעות סדרת מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.
החוקרים מדווחים כי באופן כללי לא נצפו שינויים משמעותיים במשקל לאורך תקופת המחקר. נמצא כי בהשוואה לתנאי הביקורת, צריכת אגוזים הובילה לעלייה בזרימת הדם במספר אזורים במוח. בנוסף, נמצא יתרון לצריכת אגוזים במדדים הנוספים של בריאות כלי הדם. בהתייחס לתפקוד הקוגניטיבי, נמצא כי ההתערבות הייתה מלווה בשיפור מדדים של זיכרון חזותי ומילולי, ללא שינוי מובהק בתפקודים ניהוליים או במהירות התגובה הפסיכו-מוטורית.
החוקרים מסכמים כי לצריכה ממושכת של אגוזים כחלק מדפוס של תזונה בריאה הייתה השפעה מיטיבה על תפקוד כלי הדם במוח, ממצא אשר עשוי להסביר את השיפור שנצפה במדדי הזיכרון.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37296019/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של פלאבנולים מקקאו ואנתוציאנינים מפירות יער על סמנים של בריאות קרדיווסקולרית ועל מטבוליטים של חיידקי המעי. במחקר נכללו 60 מתנדבים בריאים בגיל 45 עד 85 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות למשך 12 שבועות:
נמצא כי בקרב המשתתפים שצרכו קקאו חלה ירידה מובהקת ברמת ה-TMAO והחומצה האורית בדם, וכן עלייה במדד לתפקוד כלי הדם ובסך ריכוז הפוליפנוֹלים. בקרב המשתתפים שצרכו קקאו או פירות יער נצפתה עלייה בתסיסת פחמימות במעי בהשוואה לנתוני הבסיס. עלייה זאת הייתה קשורה בשיפור מדדי הכולסטרול ולחץ הדם. החוקרים מסכמים כי צריכת פלאבנולים מקקאו או אנתוציאנינים מפירות יער תרמה לשיפור המטבוליזם של חיידקי המעי ובכך הובילה לשיפור התפקוד הקרדיווסקולרי.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37242181/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של שקדים לעומת עוגיות על משקל הגוף. מחקרים קודמים הצביעו על השפעה בריאותית מיטיבה לצריכת שקדים ללא השפעה שלילית על המשקל, אולם לרוב משך ההתערבות היה קצר יחסית או שההתערבות כללה המלצות תזונתיות נוספות. במחקר זה נבדקה ההשפעה של שקדים לעומת עוגיות בקרב משתתפים הנוהגים לצרוך חטיפים ומתוקים, כאשר ההשערה הייתה שצריכת שקדים תחליף חלק מהצריכה של חטיפים פחות בריאים. במחקר נכללו 136 משתתפים ללא שמנות אשר חולקו אקראית לצריכת שקדים או עוגיות בעלי ערך קלורי זהה בכמות השווה ל-10% מסך הצריכה הקלורית היומית או כ-43 גרם שקדים (הגבוה משניהם). משך ההתערבות היה 12 חודשים ובמהלך תקופת ההתערבות נבדקו המדדים האנתרופומטריים, נאספו בדיקות דם והוערכה הצריכה התזונתית, התיאבון, השינה והפעילות הגופנית. לאחר 12 חודשים בשתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים מובהקים במשקל או בהרכב הגוף בהשוואה לנתוני הבסיס. עם זאת, בקבוצת השקדים נמצא שיפור מובהק בצריכה התזונתית, כולל עלייה בצריכת חלבון, שומנים בלתי רווים, סיבים, ויטמין E, סידן, נחושת, מגנזיום, אבץ וזרחן וירידה בצריכת פחמימות וסוכר. החוקרים מסכמים כי השילוב של שקדים בתזונה עשוי לתרום לשיפור איכות התזונה ללא עדות להשפעה משמעותית על משקל הגוף.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37156442/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של שקדים על התגובה לפעילות גופנית בהתייחס לדלקת ונזק לשריר. במחקר נכללו 64 מבוגרים בגיל 30-65 עם BMI נמוך מ-30 שאינם מבצעים אימוני התנגדות באופן קבוע. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 57 גרם ליום שקדים או חטיף דגנים בעל ערך קלורי זהה למשך 4 שבועות. בסיום תקופת ההתערבות כל המשתתפים ביצעו אימון התנגדות במשך 90 דקות. בתחילת המחקר ובסיומו נאספו בדיקות דם ושתן, ובדיקות דם נוספות נלקחו מיד בסיום האימון ופעם ביום במשך 4 ימים לאחר האימון. באופן כללי נמצא כי בעקבות האימון חל נזק לשריר, כאבי שרירים מאוחרים, עלייה במדדי דלקת, ירידה בביצועי השריר והפרעה במצב הרוח. בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת שקדים הייתה מלווה במיתון רמת העייפות והמתח ובשיפור חוזק השריר. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס לכאבי שרירים מאוחרים ולמדדי הדלקת. כמו כן, נמצא יתרון לצריכת שקדים בהתייחס לרכיבים המעורבים בתהליכי דלקת (DiHOMEs). החוקרים מסכמים כי לצריכת שקדים הייתה תרומה לשיפור התגובה המנטלית, הגופנית והמטבולית לאימון התנגדות בקרב מבוגרים שאינם מאומנים גופנית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36698469/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של אוכמניות על תפקוד כלי הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם לחץ דם גבוה. החוקרים מציעים כי לאוכמניות עשויה להיות השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית ועל תפקוד כלי הדם כתוצאה מהפחתת העקה החמצונית. במחקר נכללו 43 נשים בגיל 45 עד 65 עם לחץ דם גבוה עד יתר לחץ דם בדרגה 1. המשתתפות חולקו אקראית לצריכת 22 גרם ליום אבקת אוכמניות מיובשות בהקפאה או פלסבו למשך 12 שבועות. נמצא כי רמת FMD (flow-mediated dilation), המהווה מדד לתפקוד כלי הדם, הייתה גבוהה ב-96% לאחר נטילת תוסף האוכמניות בהשוואה לנתוני הבסיס, בעוד שבקבוצת הפלסבו לא חל שינוי מובהק. בנוסף, החוקרים בחנו את התגובה לאחר מתן תוך-ורידי של ויטמין C על מנת להעריך האם השיפור היה תלוי בירידה בעקה החמצונית. נמצא כי בקבוצת ההתערבות התגובה הייתה נמוכה יותר בהשוואה לנתוני הבסיס, ללא שינוי משמעותי בקבוצת הפלסבו.לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים נוספים, כולל לחץ הדם ונוקשות העורקים.החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת אוכמניות מיובשות בהקפאה תרמה לשיפור תפקוד כלי הדם דרך מנגנונים של הפחתת העקה החמצונית. המחקר מומן על ידי US Highbush Blueberry Council ועל ידי מענקים בלתי תלויים, החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36847333/
במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך בגרְמניה נבדק כיצד הארכת משך הארוחות המשפחתיות משפיעה על צריכת הפירות והירקות של הילדים. במחקר נכללו 50 צמדי ילד-הורה, כולל ילדים בגיל 6 עד 11 ללא הגבלה תזונתית וההורה אשר אחראי למחצית לפחות מהכנת הארוחות בבית. כל הצמדים אכלו בסדר אקראי ארוחות ערב תחת שני תנאים: תנאי ביקורת – משך ארוחה רגיל לאותה משפחה, ותנאי התערבות – הארכת משך הארוחה ב-50% (תוספת של 10 דקות לארוחה בממוצע). הארוחה הייתה סטנדרטית וכללה לחם פרוס, גבינות, נקניקים, חמאה וריבה, ופירות וירקות חתוכים. במהלך הארוחה ניתנה האפשרות לשתות מים ומשקה ממותק אחד. מדד המטרה היה מספר חתיכות הפירות והירקות שהילד אכל במהלך הארוחה. נמצא כי בהשוואה למשך ארוחה רגיל, הארכת משך הארוחה הייתה מלווה בצריכה גבוהה יותר באופן מובהק של פירות (הפרש ממוצע של 3.32 חתיכות) ושל ירקות (הפרש ממוצע של 4.05 חתיכות). לא נמצא הבדל מובהק בין התנאים בסך הצריכה הקלורית של המזונות האחרים בארוחה, אולם נמצא כי בארוחה ארוכה יותר הילדים שתו יותר מים ויותר מיץ ממותק. מגמה דומה נמצאה גם בהתייחס לצריכה של ההורים. עוד נמצא כי בתנאי של ארוחה ארוכה יותר קצב האכילה הממוצע היה איטי יותר ורמת השובע בסוף הארוחה גבוהה יותר.מסקנת החוקרים כי אסטרטגיה פשוטה של הארכת משך הארוחה בכ-10 דקות עשויה לתרום לשיפור איכות התזונה והתנהגויות האכילה של ילדים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37010871/
במחקר אקראי מוצלב (2024) שנערך בהולנד נבדקה ההשפעה של צריכת תערובת אגוזים על הרגישות לאינסולין במוח בקרב קשישים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי שיפור הרגישות לאינסולין במוח עשוי לתרום למניעת תחלואה מטבולית וקוגניטיבית בקרב קשישים. במחקר נכללו 28 משתתפים בריאים בני 65 בממוצע ו-BMI ממוצע של 28. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי תזונה המותאמת להנחיות התזונתיות בהולנד עם או בלי 60 גרם ליום תערובת אגוזים (אגוזי מלך, פיסטוק, קשיו ואגוזי לוז), כל תנאי למשך 16 שבועות עם הפרדה של 8 שבועות בין התנאים. פעילות האינסולין במוח נבדקה באמצעות MRI ובנוסף בוצעה בדיקת העמסת סוכר ונבדקה רמת השומנים בכבד וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. להתערבות לא הייתה השפעה על המשקל ועל הרכב הגוף, אולם נמצא כי צריכת אגוזים הייתה מלווה בשיפור פעילות האינסולין בכמה אזורים במוח. לא נמצאה השפעה על פעילות האינסולין הפריפריאלית. עוד נמצא כי לצריכת אגוזים הייתה השפעה מיטיבה על רמת השומנים בכבד, רמת ה-LDL ולחץ הדם הסיסטולי. החוקרים מסכמים כי צריכה ממושכת של אגוזים השפיעה על פעילות האינסולין באזורים במוח המעורבים בתהליכים מטבוליים וקוגניטיביים וכן לשיפור בגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38128733/
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של דיאטה מועשרת באגוזי מלך על הפעילות של חיידקי המעי. במחקר נכללו 35 משתתפים בני 43 בממוצע ו-BMI ממוצע של 30. ראשית נערכה תקופת הרצה של שבועיים בה המשתתפים צרכו דיאטה מערבית סטנדרטית (50% מהקלוריות מפחמימות, 16% מחלבון ו-34% משומן כולל 12% שומן רווי). לאחר מכן המשתתפים צרכו בסדר אקראי 3 דיאטות, כל אחת למשך 6 שבועות עם הפרדה ממוצעת של 23 יום בין התנאים:
הרכב הדיאטות היה זהה וכלל 48% מהקלוריות מפחמימות, 17% מחלבון ו-35% משומן כולל 7% שומן רווי. באופן כללי נמצא יתרון לדיאטה מועשרת באגוזי מלך בהתייחס למגוון חיידקי המעי ולביטוי הגנטי של חיידקים שונים בהשוואה לשתי הדיאטות האחרות, ללא הבדלים משמעותיים בין WFMD ו-ORAD. מעבר לכך, החוקרים מראים כי לדיאטה מועשרת באגוזי מלך הייתה השפעה מיטיבה על המטבוליזם והפעילות של חיידקי המעי. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת אגוזי מלך עשויה להגביר את הייצור האנדוגני של הומוארגינין באמצעות השפעה על תהליכים של חיידקי המעי. הם מדגישים כי זהו מנגנון חדש שבו אגוזי מלך עשויים לתרום להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37826992/
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של תוסף זרעי ענבים וזן של אוכמניות בר (bilberry) על מדדים קרדיו-מטבוליים ועל חיידקי המעי בקרב משתתפים בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 14 משתתפים מעל גיל 45 עם BMI מעל 28. כל המשתתפים התבקשו לצרוך בסדר אקראי מינון יומי של 250 מ"ג מיצוי אוכמניות + 300 מ"ג תמצית זרעי ענבים או 550 מ"ג פלסבו, כל אחד למשך 12 שבועות (ללא הפרדה בין התנאים). נמצא כי לתוסף לא הייתה השפעה מובהקת על מדדי הגלוקוז והכולסטרול. עם זאת, לאחר נטילת התוסף חלה ירידה מובהקת של 4.7 ושל 2.3 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, בהתאמה. מבין 14 המשתתפים, בקרב 8 משתתפים נמצאה השפעה חיובית על לחץ הדם כאשר בקרב משתתפים אלה נמצאו ריכוזים גבוהים של מטבוליטים פנוליים בצואה ורמה בסיסית גבוהה יותר של חיידקי מעי מהסוג Fusicatenibacter. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף המבוסס על תמצית זרעי ענבים ואוכמניות תרמה לשיפור לחץ הדם בקרב משתתפים בסיכון לסוכרת סוג 2, כאשר שיפור זה היה קשור בשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי ובמטבוליזם של אפיקטכינים למטבוליטים קטנים יותר. המחקר מומן על ידי חברת By-Health המייצרת תוספי תזונה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37351191/
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של אוכמניות בקרב מטופלים עם הפרעות עיכול תפקודיות, כולל תסמונת המעי הרגיש ודיספפסיה. במחקר נכללו 43 משתתפים בגיל 18 עד 60. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי אוכמניות מיובשות בהקפאה במינון יומי שווה ערך ל-180 גרם אוכמניות טריות, או פלסבו (אבקה בעלת ערך קלורי וכמות סוכר זהה), כל אחד למשך 6 שבועות עם 2-4 שבועות הפרדה בין התנאים. בסיום כל התערבות נבדקה חומרת התסמינים במערכת העיכול באמצעות המדד GSRS ורמת כאבי הבטן. בנוסף, נמדדה רמת איכות החיים, מרקם היציאות ובוצע תבחין נשיפה להערכת הספיגה של פרוקטוז. נמצא כי לאחר נטילת תוסף אוכמניות שיעור המשתתפים עם הקלה בתסמינים היה 53% לעומת 30% לאחר נטילת פלסבו, ונמצא שיפור מובהק ברמת הכאב, בציון הכולל של מדד GSRS ובמדד איכות החיים. להתערבות לא הייתה השפעה מובהקת על המדדים האחרים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם הפרעות עיכול תפקודיות נטילת תוסף אוכמניות הייתה מלווה בשיפור התסמינים במערכת העיכול ובמדדים של תחושת רווחה ואיכות חיים, כאשר ניתן לייחס את ההשפעה המיטיבה לתכולה של פוֹליפנוֹלים וסיבים תזונתיים המצויים באוכמניות.
המחקר מומן על ידי ה- Highbush Blueberry Council שסיפקה את תוסף האוכמניות.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37242279/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של אגוזי מלך על ההתפתחות הנוירו-פסיכולוגית בקרב בני נוער. החוקרים מציינים כי אגוזי מלך מהווים מקור תזונתי לאומגה 3 מסוג ALA העשויה לתרום להתפתחות הנוירו-פסיכולוגית, בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות. המחקר נערך ב-12 בתי ספר תיכוניים בספרד (ברצלונה) וכלל 771 משתתפים בריאים בגיל 11 עד 16 אשר חולקו אקראית ל-2 קבוצות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך 30 גרם ליום אגוזי מלך טריים למשך 6 חודשים, ללא שינוי נוסף בדיאטה הרגילה שלהם. המשתתפים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל התערבות. החוקרים בחנו את ההשפעה על מדדים נוירו-פסיכולוגיים (כולל זיכרון עבודה, קשב, אינטליגנציה פלואידית ותפקודים ניהוליים), ועל מדדים התנהגותיים (כולל תפקוד חברתי-רגשי ותסמינים של ADHD). לאחר 6 חודשים נמצאה עלייה בריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות בקבוצת ההתערבות בלבד, אולם לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים שנבדקו. עם זאת, בניתוח נוסף שכלל רק את המשתתפים שהשלימו את כל תקופת המחקר זוהה יתרון מסוים לצריכת אגוזי מלך בחלק מהמדדים, כולל קשב, אינטליגנציה פלואידית ותסמיני ADHD. החוקרים מסכמים כי נמצאה השפעה מיטיבה בקרב משתתפים עם היענות גבוהה להתערבות והם ממליצים להמשיך ולבחון את ההשפעה של אגוזי מלך ו-ALA בקרב בני נוער.המחקר נתמך על ידי ה- California Walnut Commission שסיפקה את האגוזים למחקר.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37096186/
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של צריכת תערובת אגוזים על חיידקי המעי ועל מטבוליטים בעלי השפעה קרדיווסקולרית מגינה בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לצריכת כ-42 גרם ליום תערובת אגוזים (56 משתתפים) או לערך קלורי שווה של חטיף בייגלה (39 משתתפים) למשך 12 שבועות של דיאטת הרזיה (הפחתה של כ-500 קלוריות ליום) ו-12 שבועות נוספים של דיאטה לשמירה על המשקל. החוקרים הראו כי ההתערבות הייתה יעילה לשיפור בתחושת השובע ובגורמי סיכון קרדיווסקולריים, ובניתוח זה בוחנים את ההשפעה על המטבוליזם של טריפטופן. הם מציינים כי לפעילות ולמטבוליזם של טריפטופן נמצאה השפעה מגינה וסיכון מופחת לתחלואה קרדיו-מטבולית. באופן כללי נמצא כי לצריכת תערובת אגוזים הייתה השפעה מיטיבה על המטבוליזם של טריפטופן בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס למגוון אוכלוסיית חיידקי המעי, אולם בקבוצת ההתערבות נמצאה עלייה בריכוז של חיידקים מהסוג Paludicola בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שבקרב אוכלוסייה עם עודף משקל או שמנות לצריכת אגוזים השפעה על המטבוליזם של טריפטופן ובכך עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על מגוון תהליכים הקשורים בפעילות החיסונית, המטבולית והעצבית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771274/
במחקר אקראי מוצלב (2022) נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה שנועד להשלים את הצריכה של פירות וירקות. החוקרים מסבירים כי צריכה יומית של חמש מנות פירות וירקות מספקת פוליפנוֹלים שעשויים להגן מפני ההתפתחות של מחלות כרוניות, אולם רוב האוכלוסייה אינה צורכת מספיק פירות וירקות. לפיכך, תוסף עשיר בפוליפנוֹלים יחד עם תזונה מגוונת ומאוזנת עשוי לסייע בהשלמת הפער בצריכה התזונתית. במחקר נבדקה ההשפעה של התוסף Oxxynea® אשר נועד לספק את כמות ומגוון הפוליפנוֹלים המצויה בחמש מנות פירות וירקות. במחקר נכללו 10 משתתפים אשר קיבלו באופן אקוטי 450 מ"ג מהתוסף או פלסבו בשני מועדים שונים. החוקרים בחנו את התגובה הפרמקוקינטית במשך 24 שעות ואת הפרשת המטבוליטים בשתן במשך 48 שעות. בהתבסס על תוצאות המחקר החוקרים מסכמים כי התוסף מספק חשיפה ממושכת לפוליפנוֹלים שונים ותורם לצמצום ההבדלים הבינאישיים הקשורים בתיסוף של קבוצה אחת בלבד של פוליפנוֹלים. המחקר נערך ומומן על ידי חברת Fytexia המפתחת את התוסף.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36432599/
במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של דובדבנים על מדדים קרדיו-מטבוליים, מדדי דלקת ובריאות הכבד בקרב משתתפים עם שמנות. החוקרים מציינים כי דובדבנים כהים מתוקים עשירים בסיבים ובפוֹליפנוֹלים אשר עשויים לסייע בשיפור גורמי סיכון הקשורים בשמנות. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 עם BMI בטווח של 30 עד 40. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 200 מ"ל משקה המכיל אבקת דובדבנים או פלסבו פעמיים ביום למשך 30 יום. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, צריכת משקה דובדבנים הייתה מלווה בירידה מובהקת קטנה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. עוד נמצא כי הירידה בלחץ הדם הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים עם BMI מעל 35. בקבוצת ההתערבות נמצא שיפור במדד הדלקת IFNγ, כאשר השיפור היה קשור בשיפור בלחץ הדם הסיסטולי, כאשר גם בקבוצת הפלסבו נמצא שיפור במדדי דלקת וברמת הטריגליצרידים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בפרופיל השומנים, במדדי הגלוקוז ובתפקודי הכבד. החוקרים מסכמים כי תוסף דובדבנים תרם לירידה קטנה בלחץ הדם ובתהליכי דלקת בקרב משתתפים עם שמנות. המחקר מומן על ידי Northwest Cherry Growers.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771387/
במחקר אקראי מבוקר (2022) שנערך באוסטרליה נבדקה ההשפעה של אגוזי מלך על הבריאות ועל אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב סטודנטים. החוקרים מסבירים כי ירידה בבריאות הנפשית על רקע סטרס הינה שכיחה בקרב סטודנטים, כאשר ישנו קשר דו-כיווני בין סטרס ותזונה. התערבות תזונתית עשויה לתרום לשיפור הבריאות הנפשית באמצעות ציר המעי-מוח והשפעה על חיידקי המעי. במחקר נכללו 80 סטודנטים, בעיקר נשים, בגיל 18 עד 35 אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך כ-56 גרם ליום אגוזי מלך טריים למשך 16 שבועות והמשתתפים בקבוצת הביקורת התבקשו להימנע מצריכת אגוזים ודגים שומניים במהלך תקופת המחקר. לכל המשתתפים נאספו דגימות דם, רוק וצואה לפני המחקר ובסיומו. נמצא כי סטרס על רקע אקדמי היה קשור במדדים נמוכים יותר של מצב רוח ושל בריאות נפשית, כאשר צריכת אגוזי מלך הייתה מלווה בשיפור מדדים אלה ותרמה להגנה מסוימת מפני ההשפעה השלילית על מדדים מטבוליים וסמנים של סטרס. עוד נמצא כי בקרב נשים, סטרס אקדמי היה קשור במגוון נמוך יותר של חיידקי מעי, בעוד שצריכת אגוזי מלך תרמה לשיפור מגוון החיידקים. בשל מיעוט הגברים שנכללו במחקר לא ניתן להסיק האם התוצאות דומות גם בקרב בגברים. מסקנת החוקרים היא כי שילוב של אגוזי מלך בתזונה עשוי לתרום להגנה מפני ההשפעה המזיקה של סטרס על רקע אקדמי בקרב סטודנטים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36432461/
במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של שקדים שלמים או של קמח שקדים על חיידקי המעי ועל פעילות העיכול בקרב משתתפים בריאים. במחקר נכללו 87 משתתפים בגיל 18 עד 45 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות למשך 4 שבועות:
החוקרים בחנו את ההשפעה על הרכב ומגוון חיידקי המעי, משך העיכול (זמן מעבר במעי), היציאות ותסמינים במערכת העיכול. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בריכוז החיידקים מסוג bifidobacteria, אולם צריכת שקדים (שלמים או טחונים) הייתה מלווה בריכוז גבוה יותר של בוטיראט בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, לא נמצאה השפעה לצריכת שקדים על הרכב ומגוון חיידקי המעי, משך העיכול, מרקם היציאות, או תסמינים במערכת העיכול. החוקרים מסכמים כי באופן כללי לא נמצאה תמיכה להשפעה של שקדים על הרכב חיידקי המעי, אולם העלייה בריכוז הבוטיראט מצביעה על שיפור בפעילות החיידקים. הם מציינים כי שילוב שקדים בתזונה תורם להעלאת צריכת הסיבים מבלי לגרום לתסמינים במערכת העיכול. המחקר נתמך על ידי ה-Almond Board of California.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36130222/
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר (2022) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת ירקות ובין רמת האושר. החוקרים מציינים כי עדויות קודמות מצביעות על כך שלצריכת פירות וירקות עשויה להיות השפעה מיטיבה על תחושת הרווחה הפסיכולוגית. לפיכך, משוער כי העלאת צריכת הירקות לרמה המומלצת עשויה לתרום לעלייה במדד האושר. המחקר המקורי נועד לבחון כיצד חשיפה חוזרת לירקות בהתאם להמלצות התזונתיות של סוג וכמות עשויה להשפיע על הצריכה לאחר ההתערבות. משך המחקר היה 16 שבועות, כאשר ב-8 השבועות הראשונים המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ירקות בהתאם להמלצות התזונתיות, או לקבוצת הביקורת שקיבלה את אותה מידה של תשומת לב ללא התערבות תזונתית. ב-8 השבועות לאחר מכן בוצע מעקב אחר הצריכה התזונתית ללא התערבות נוספת. במחקר נכללו משתתפים בגיל 18 עד 65 עם BMI של 25 ומעלה אשר דיווחו על צריכת ירקות נמוכה של עד מנה אחת ליום. בניתוח זה נכללו רק 75 משתתפים אשר מילאו שאלון להערכת רמת האושר (Subjective Happiness Scale) בתחילת המחקר ולאחר 8 השבועות הראשונים. השאלון כולל 4 פריטים בהם המשתתף התבקש להעריך את עצמו על סולם של 1 עד 7. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, בקבוצת ההתערבות שקיבלה ירקות חל שיפור מובהק בציון האושר הממוצע, ללא שינוי מובהק בקבוצת הביקורת. ספציפית, בקבוצת ההתערבות הציון הממוצע עלה ב-0.23 נקודות לעומת ירידה של 0.15 נקודות בקבוצת הביקורת (p=0.015). החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בירקות תרמה לעלייה במדד האושר הסובייקטיבי, ממצא התומך בכך שהקפדה על צריכת ירקות בהתאם להנחיות התזונתיות עשויה לתרום לשיפור תחושת הרווחה הפסיכולוגית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34793989/
במחקר פיילוט מבוקר (2024) נבדק האם חשיפה לתכנים של אכילה בריאה ברשתות החברתיות עשויה להוביל לשינוי בתפיסות לגבי הנורמות החברתיות, בכוונה להתנהגויות אכילה ובצריכה התזונתית. במחקר נכללו 52 סטודנטים אשר התבקשו לעקוב אחר חשבונות אינסטגרם למשך שבועיים, כאשר המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לעקוב אחר תכנים העוסקים באכילה בריאה והמשתתפים בקבוצת הביקורת התבקשו לעקוב אחר תכנים העוסקים בעיצוב פנים. בתחילת המחקר ובסיום ההתערבות כל המשתתפים התבקשו להעריך את הצריכה של משתמשי אינסטגרם אחרים בהתייחס לשתי קבוצות מזון: פירות וירקות וחטיפים ומשקאות ממותקים. בנוסף, המשתתפים דיווחו לגבי הכוונה שלהם לצרוך מזונות אלה ולגבי הצריכה בפועל. נמצא כי ההתערבות לא הובילה לשינוי מובהק בהתייחס לתפיסת הצריכה התזונתית של אחרים או לכוונות של המשתתפים לצריכת המזונות שנבדקו. עם זאת, המשתתפים בקבוצת ההתערבות דיווחו על עלייה ממוצעת של 1.37 מנות ליום בצריכת פירות וירקות וירידה ממוצעת של 0.81 פריטים ליום בצריכה של חטיפים ומשקאות ממותקים בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי מחקר זה מצביע על כך שביסוס נורמות חברתיות באמצעות המדיה עשוי לתרום לשיפור הרגלי האכילה במהלך זמן קצר של שבועיים, ויש להמשיך ולבחון את השימוש ברשתות חברתיות לשיפור התזונה במחקרים גדולים יותר הכוללים מגוון של קבוצות אוכלוסייה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38660624/
במחקר קליני (2024) שנערך בברזיל נבדקה ההשפעה של צריכת אגוזי ברזיל, אשר עשירים בסלניום, על מדדים של עקה חמצונית ויציבות הדנ"א. החוקרים מסבירים כי ההנחה הינה שרמה גבוהה של עקה חמצונית מעודדת התפתחות סוכרת סוג 2 כתוצאה מהפרעה לפעילות השומנים והחלבונים ולתקינות הדנ"א. לסלניום פעילות נוגדת חמצון אשר עשויה לסייע במניעה של סוכרת, בטיפול במחלה ואף להוביל לנסיגה. במחקר נכללו 133 חולי סוכרת סוג 2 בגיל 45 עד 80. כל המשתתפים התבקשו לצרוך אגוז ברזיל אחד (כ-3.7 גרם וכ-214 מק"ג סלניום) ליום במהלך 6 חודשים. את המחקר השלימו 74 מהמשתתפים. באופן כללי נמצא כי צריכת אגוזי ברזיל הובילה לעלייה בריכוז הסלניום בדם וכן לשיפור במדדים של פעילות נוגדת חמצון. עוד נמצא כי בעקבות ההתערבות חלה ירידה בנזק החמצוני לדנ"א. עם זאת, נמצאה מגמה של עלייה ברמת הגלוקוז בצום ובפרופיל השומנים בעקבות ההתערבות, ללא שינוי משמעותי ברמת ההמוגלובין המסוכרר. החוקרים מסכמים כי צריכה יומית של אגוז ברזיל תרמה לשיפור הפעילות נוגדת החמצון, לירידה בחמצון שומנים וחלבונים ובהפחתת הנזק החמצוני לדנ"א בקרב חולי סוכרת סוג 2.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38575248/
במחקר עוקבה (2023) שנערך בדנמרק נבדק הקשר בין צריכה שגרתית של גזר ובין הסיכון להתפתחות סרטן. מחקרים פרה-קליניים הדגימו כי לרכיבים מסוג falcarinols המצויים בגזר השפעה מעכבת על ההתפתחות של תאים סרטניים, ככל הנראה כתוצאה מפעילות נוגדת דלקת. החוקרים מציינים כי רכיבים אלה רגישים לחום, כאשר עיבוד בחום של 90 מעלות למשך 2 דקות מפחית את הפעילות הביולוגית בכ-25-50% אולם לא ידוע מהו המינון הנדרש של רכיבים פעילים על מנת להשיג השפעה ביולוגית. במסגרת המחקר נבדק האם צריכת גזר, טרי או מעובד, קשורה בהפחתת הסיכון להתפתחות גידולים מסוג אדנוקרצינומה שהינם הגידולים השכיחים בסרטן ריאות, שד, ערמונית ולבלב. הסיכון להתפתחות לוקמיה נבדק לצורך השוואה וביקורת. במחקר נכללו הנתונים של 55,756 משתתפים בני 56 בממוצע כאשר משך המעקב הממוצע היה 20-21 שנה. בהתאם לצריכה התזונתית של גזר טרי ושל גזר מעובד המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: העדר צריכה, עד 32 גרם ליום ומעל 32 גרם ליום. במהלך תקופת המעקב תועדו 542 (1%) מקרי לוקמיה, 2,451 (4.4%) מקרי סרטן ריאות, 655 (1.2%) מקרי סרטן לבלב, 2,719 (9.3%) מקרי סרטן שד ו-2,821 (10.6%) מקרי סרטן ערמונית. נמצא כי צריכת גזר טרי הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן ריאות בהשוואה להעדר צריכת גזר, עם סיכון נמוך ב-14% עבור הצריכה של עד 32 גרם ליום וסיכון נמוך ב-24% עבור הצריכה של מעל 32 גרם ליום. מגמה דומה, שאינה מובהקת סטטיסטית, נמצאה בהתייחס לסרטן לבלב ולוקמיה. לא נמצאו תוצאות מובהקות בהתייחס לצריכה של גזר מעובד.
החוקרים מציינים כי התוצאות בהתייחס לסיכון להתפתחות סרטן ריאות וסרטן לבלב דומות לממצאים קודמים בהתייחס לסרטן מעי גס, ובכך מחקר זה מצביע על כך שהתרומה של צריכת גזר טרי אינה מוגבלת להשפעה על מערכת העיכול. הם מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על ההשפעה המגינה של גזר טרי מפני התפתחות סרטן ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771385/
במחקר עוקבה (2023) מבוסס אוכלוסייה שנערך בספרד נבדק הקשר בין הצריכה של פוליפנוֹלים מ-23 קבוצות שונות ובין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו 12,161 משתתפים מעל גיל 18 אשר גויסו למחקר בשנים 2008-2010. צריכת פוליפנוֹלים הוערכה על בסיס הצריכה התזונתית אשר דווחה על ידי המשתתפים בתחילת המחקר. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 12.5 שנים 967 מהמשתתפים נפטרו, מהם 219 מקרים כתוצאה מגורמים קרדיווסקולריים ו-277 מקרים כתוצאה מסרטן. החוקרים בדקו את הסיכון לתמותה בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר בהתייחס לכל קבוצת פוליפנוֹלים. להלן הממצאים המובהקים סטטיסטית:
לא נמצאו קשרים מובהקים בין צריכת פוליפנוֹלים ובין הסיכון לתמותה מסרטן. החוקרים מציינים כי מקורות המזון העיקריים שתרמו לקשרים המובהקים שנמצאו כוללים יין אדום, עלים ירוקים, שמן זית, זיתים ירוקים וקפה. החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים בספרד, צריכת פוליפנוֹלים מסוגים שונים הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-20% לתמותה מכל גורם, כאשר ירידה זאת בסיכון נובעת בעיקר מירידה של כ-40% בסיכון לתמותה על רקע גורמים קרדיווסקולריים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37290979/
במחקר עוקבה (2023) שנערך בבית חולים ביפן נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות ובין הסיכון לתמותה בקרב מטופלים עם או בלי מחלת כליות כרונית (CKD). החוקרים מסבירים כי לרוב מומלץ למטופלים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת להגביל את הצריכה של פירות וירקות בשל הסיכון להיפרקלמיה. עם זאת, באוכלוסייה הכללית צריכה נמוכה של פירות וירקות קשורה בסיכון מוגבר לתמותה. במחקר נכללו 2,006 מטופלים שביקרו במרפאות חוץ של בית החולים, מהם 45% סבלו ממחלת כליות כרונית ללא צורך בדיאליזה ו-7% מטופלי דיאליזה. במסגרת המחקר המשתתפים דיווחו על תדירות הצריכה של פירות וירקות בחלוקה ל-3 קטגוריות: "אף פעם או לעיתים רחוקות", "לפעמים", "כל יום". בניתוח נתוני הבסיס החוקרים מראים כי הצריכה של פירות וירקות הייתה נמוכה יותר ככל שמחלת הכליות הייתה חמורה יותר. בנוסף, בכל קטגוריית צריכה של פירות וירקות רמת האשלגן בדם הייתה דומה באופן בלתי תלוי במחלת כליות כרונית או בדרגת החומרה של המחלה. במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.7 שנים 561 מהמשתתפים נפטרו. לאחר תקנון לגורמים סוציו-דמוגרפיים ולמצב בריאותי נמצא כי בהשוואה למשתתפים שצרכו פירות וירקות כל יום, הסיכון לתמותה היה גבוה ב-25% וב-60% בקרב המשתתפים שדיווחו על צריכת פירות וירקות לפעמים או אף פעם, בהתאמה. לא נמצאה השפעה מובהקת למחלת כליות כרונית על קשר זה, כלומר בכל קטגוריה של תדירות צריכה הסיכון לתמותה היה דומה בקרב משתתפים ללא מחלת כליות, בקרב משתתפים עם מחלת כליות ללא דיאליזה ובקרב מטופלי דיאליזה. החוקרים מסכמים כי תדירות צריכה נמוכה של פירות וירקות קשורה בסיכון מוגבר לתמותה באופן בלתי תלוי במחלת כליות כרונית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36791982/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2023) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין צריכת אגוזים ובין הסיכון להתפתחות דיכאון בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 13,504 משתתפים בני 57 בממוצע מהביו-בנק הבריטי אשר גויסו למחקר בשנים 2007-2012 עם מעקב עד שנת 2013-2020. צריכת אגוזים הוערכה בתחילת המחקר ובמהלך המעקב המשתתפים דיווחו על קבלת אבחנה של דיכאון על ידי רופא או שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.3 שנים תועדו 1,122 מקרים חדשים של דיכאון. נמצא כי בהשוואה למשתתפים שלא צרכו אגוזים כלל, צריכה של עד 30 גרם אגוזים ליום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-17% להתפתחות דיכאון באופן בלתי תלוי בגורמים אחרים. עוד נמצא כי הירידה בסיכון הייתה משמעותית יותר בקרב מבוגרים במשקל תקין ואורח חיים בריא. החוקרים מסכמים כי צריכה נמוכה עד מתונה של אגוזים נמצאה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דיכאון בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37542950/
במחקר עוקבה (2023) שנערך בספרד הוערך הקשר בין צריכת אגוזים ובין שינויים בתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים הנמצאים בסיכון להידרדרות קוגניטיבית.
המחקר נערך כחלק ממחקר מבוקר גדול (PREDIMED-Plus) העוסק בתרומה של התערבות אורח חיים אינטנסיבית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.
בניתוח זה נכללו 6,630 משתתפים בגיל 55 עד 75 הסובלים מעודף משקל או שמנות ומאובחנים עם התסמונת המטבולית. בתחילת תקופת המעקב כל המשתתפים מילאו שאלוני תזונה בהם התבקשו לציין את תדירות הצריכה של שקדים, פיסטוקים, אגוזי מלך ואגוזים אחרים. סך הצריכה של אגוזים סווגה ל-4 קטגוריות: עד 1 מנה לשבוע, 1-3 מנות לשבוע, 3-7 מנות לשבוע, או 7 ומעלה מנות לשבוע, כל מנה הוגדרה כ-30 גרם אגוזים. התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ולאחר תקופת מעקב של שנתיים. לכל משתתף ניתנו שלושה ציונים בתחומים של תפקוד קוגניטיבי כללי, קשב ותפקודים ניהוליים, וכן חושב מדד משוקלל. בסוף תקופת המעקב נמצא קשר חיובי בין צריכת אגוזים ובין השינוי בתפקוד הקוגניטיבי.
ספציפית, צריכה של 3-7 מנות או 7 ומעלה מנות לשבוע הייתה בעלת יתרון בהתייחס לשינוי בתפקוד הקוגניטיבי הכללי בהשוואה לצריכה של עד 1 מנה לשבוע. לא נמצאו תוצאות מובהקות בהתייחס לציונים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי צריכת אגוזים בתדירות גבוהה הייתה קשורה במיתון הירידה הקוגניטיבית בתקופה של שנתיים בקרב קשישים בסיכון להידרדרות קוגניטיבית
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37269908/
במחקר תצפיתי (2022) נבדק הקשר בין צריכת פירות יער והרכיב הפעיל פלרגונידין ובין פתולוגיות מוחיות הקשורות במחלת האלצהיימר. החוקרים מסבירים כי פלרגונידין הינו אנתוציאנידין בעל פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת שנמצא קשור בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר. במחקר נכללו דגימות שנלקחו מ-575 מבוגרים שנפטרו בגיל ממוצע של 91 שנים להם קיימים נתונים תזונתיים. לצורך הניתוח חושבה הצריכה של פלרגונידין ביחס לסך הצריכה הקלורית וכן מספר המנות בשבוע של פירות יער. בנוסף, נבדקו פתולוגיות באזורים שונים במוח ולכל משתתף חושב ציון של פתולוגיות מוחיות הקשורות במחלת האלצהיימר. נמצא כי למשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר, לעומת הנמוכה ביותר, של פלרגונידין הייתה רמה נמוכה יותר של ושל הצטברות חלבון טאו מזורחן. עוד נמצא יתרון לצריכה גבוהה של תות שדה ושל פלרגונידין בקרב משתתפים שאינם נשאים של הגן APOE ɛ4, ללא קשרים מובהקים בקרב נשאים. החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של פלרגונידין, המצוי במידה רבה בתות שדה, נמצאה קשורה ברמה נמוכה יותר של פתולוגיות מוחיות הקשורות באלצהיימר, בעיקר הצטברות של חלבון טאו מזורחן.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35694918/
במחקר חתך (2023) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת אגוזי עץ ובין מדדים של בריאות קרדיו-מטבולית בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.
במחקר נכללו הנתונים של 18,150 מבוגרים מעל גיל 20 אשר השתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2011-2018. במסגרת המחקר, צריכת אגוזים הוגדרה כצריכת אגוזי עץ מסוגים שונים במינון של לפחות כ-7 גרם ליום, כאשר כ-8% מהמשתתפים צרכו אגוזים עם צריכה ממוצעת של כ-40 גרם ליום. בקרב משתתפים שצרכו אגוזים, בהשוואה למשתתפים שלא צרכו אגוזים, נמצא סיכוי מופחת לשמנות (31% לעומת 40%) ולרמת HDL נמוכה (22% לעומת 30%). בנוסף, נמצא היקף מותניים נמוך יותר (97.1 לעומת 100.5 ס"מ) ורמה נמוכה יותר של ApoB. החוקרים מסכמים כי מרבית המבוגרים בארה"ב אינם צורכים אגוזים, אולם צריכה מתונה של אגוזים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37869524/
במחקר חתך (2023) נבדק הקשר בין הזמינות של מזון בריא ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, והאם גורמים התנהגותיים וקרדיווסקולריים משפיעים על קשר זה. החוקרים מציינים כי חסר מידע לגבי האופן שבו מאפייני הסביבה הקרובה עשויים להשפיע על התנהגויות הקשורות לבריאות ועל התפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 315 משתתפים המתגוררים באזור עירוני בני 77.5 בממוצע. זמינות אובייקטיבית של מזון בריא הוערכה באמצעות הצפיפות של חנויות בריאות בסביבת המגורים, ובנוסף המשתתפים התבקשו למלא שאלונים להערכת הזמינות הסובייקטיבית ורמת הצריכה של פירות וירקות. לצורך הערכת התפקוד הקוגניטיבי, כל המשתתפים התבקשו לבצע מטלות קוגניטיביות באמצעות הטלפון הנייד 6 פעמים ביום במשך 14 יום. נמצא כי הערכה סובייקטיבית של זמינות מזון בריא, אך לא הזמינות האובייקטיבית, הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. עוד מראים החוקרים כי קשר זה היה מתווך באופן חלקי על ידי צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של התפיסה הסובייקטיבית לגבי המאפיינים הסביבתיים בהקשר של התנהגות תזונתית, אשר עשויה לתרום לבריאות הקוגניטיבית בקרב קשישים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37198552/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23599238
מחקר גדול (2013) וייחודי שזכה לחשיפה תקשורתית לאחרונה מצא כי ישנו קשר בין צריכה נמוכה של ירקות ופירות לבין אחוזי תמותה גבוהים יותר. המחקר בוצע בקרב כ-71 אלף משתתפים בשבדיה בגילאי 45-83. צריכת הירקות והפירות הוערכה באמצעות שאלונים כאשר במהלך 13 שנות המעקב 11,439 מהמשתתפים נפטרו. ממצאי המחקר העידו בבירור על החשיבות של צריכת ירקות ופירות. משתתפים שלא צרכו בכלל ירקות ופירות חיו בממוצע 3 שנים פחות מאלו שצרכו בממוצע 5 מנות ביום, אלו שלא צרכו כלל פירות חיו בממוצע 19 חודשים פחות מאלו שצרכו פרי אחד ביום ואלו שצרכו 3 מנות ירק ביום חיו בממוצע 32 חודשים יותר בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל ירקות. אנו רואים חשיבות בביצוע מחקרים מסוג זה המספקים עדות מדעית לחשיבות של תפריט הכולל מגוון מזונות טריים מהצומח.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23803880
מחקר (2013) מעניין העוסק ביתרונות התזונה הים תיכונית בוחן את הקשר בין צריכת אגוזים לתמותה בקרב אוכלוסייה הנמצאת בסיכון למחלות קרדיווסקולריות. המחקר בוצע בספרד וכלל מעל ל-7,000 משתתפים בגילאי 55-80 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה: דיאטה ים תיכונית עשירה באגוזים, דיאטה עשירה בשמן זית וקבוצת ביקורת. במהלך תקופת המחקר נפטרו 323 מהמשתתפים. נמצא קשר בין צריכת אגוזים לבין ירידה בסיכון לתמותה, כאשר משתתפים שצרכו מעל 3 מנות אגוזים בשבוע היו בעלי סיכון מופחת של 39% לתמותה. ברצוננו להוסיף כי גוף המחקר לגבי צריכת אגוזים הולך ומתפתח ועד כה אנו רואים תוצאות חיוביות רבות לצריכת אגוזים ללא תוצאות שליליות משמעותיות. ממצאי המחקר מהווים תמיכה נוספת לידע הקיים בנושא יתרונות התזונה הים תיכונית באופן כללי וצריכת אגוזים באופן ספציפי. בנוסף לממצאים הנוכחיים, ידוע כי לאגוזים יתרונות תזונתיים רבים ואנו ממליצים לכלול אותם בתפריט לכלל האוכלוסייה, כמובן תוך התאמה אישית לאדם.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23866098
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24256379
מחקרים רבים (2013) עוסקים ביתרונות הבריאותיים של האגוזים. כחלק ממחקר בריאות רחב היקף בו מבוצע מעקב אחר אוכלוסייה בריאה בארה"ב, המחקר הנוכחי נועד לבחון את הקשר בין צריכת אגוזים לבין התפתחות תסמונת מטבולית והשמנה. במסגרת המחקר החוקרים סווגו 803 מבוגרים, 32% מהם בעלי תסמונת מטבולית, לארבע קבוצות בהתאם לצריכת האגוזים והבוטנים שלהם (גבוהה או נמוכה). מניתוח הנתונים עולה כי בהשוואה לצריכה נמוכה של אגוזים ובוטנים, הסיכון להשמנה היה נמוך ב-11% בצריכת אגוזים נמוכה ובוטנים גבוהה, נמוך ב-37% בצריכת גבוהה של אגוזים ובוטנים, ונמוך ב-46% בצריכת אגוזים גבוהה ובוטנים נמוכה. מגמה דומה נמצאה ביחס לסיכון לתסמונת מטבולית. מכאן, נמצא קשר חזק ומשמעותי בין צריכת אגוזים לבין ירידה בסיכון להשמנה ולתסמונת מטבולית, קשר זה נמצא באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים או הקשורים באורח החיים והתזונה. יחד עם זאת, המחקר אינו מעיד על קשר סיבתי ונדרשים מחקרים מבוקרים על מנת לבחון מהם המנגנונים המסבירים ממצא זה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24416351
הסקירה (2013) כוללת 31 מחקרים קליניים בהם נבדקה צריכת אגוזים ונמדדו נתוני משקל, BMI, או היקף מותניים. מתוך ניתוח כולל של הנתונים, החוקרים מסכמים כי לעומת דיאטת ביקורת, דיאטה עשירה באגוזים אינה גורמת לעלייה במשקל, ב-BMI או בהיקף המותניים במחקרים קליניים מבוקרים שבוצעו.
http://ajcn.nutrition.org/content/early/2013/04/17/ajcn.111.031484
המחקר (2013) מיועד לבחון את ההשפעה האינדיבידואלית של רכיבי אגוז המלך ואת המנגנונים בהם אגוזי מלך תורמים לבריאות קרדיווסקולרית. המחקר בוצע על 15 מבוגרים בריאים בעלי עודף משקל או השמנת יתר אשר סובלים מרמה קלה של עודף כולסטרול. הממצאים העיקריים מראים כי לשמן אגוזי המלך תפקיד בתפקוד התקין של כלי הדם וכי צריכת אגוז מלך בשלמותו תורמת ליעילות פעילות HDL בסילוק כולסטרול עודף מהדם. החוקרים מסכמים כי גילוי שני מנגנונים אלו תורם להסבר לגבי אופן הפעולה של אגוזי מלך במניעת מחלות קרדיווסקולריות.
http://jn.nutrition.org/content/early/2013/04/24/jn.112.170993.abstract
פירות יער, כמו אוכמניות ותותים, מכילים כמות גבוהה של אנתוציאנינים המשמשים כנוגדי חמצון חזקים בעלי השפעה מגינה לאנדותל. המחקר הנוכחי בוחן האם השפעה מגינה זו מפחיתה את הסיכון להתקף לב בקרב נשים. המחקר כלל מעקב אחר כ-93 אלף נשים בריאות בגילאי 25-42 כחלק ממחקר האחיות השני. במהלך 18 שנות המעקב, דווחו 405 מקרים של התקף לב בקרב משתתפות המחקר. החוקרים מסכמים כי צריכה מרובה של פירות יער המכילים אנתוציאנינים הייתה קשורה בסיכון מופחת להתקף לב בקרב משתתפות המחקר. אומנם לא מדובר במחקר הכולל התערבות קלינית המאפשר להסיק על קשר סיבתי, אך לדעתנו תוצאות המחקר הן משמעותיות בשל המדגם הגדול ותקופת המעקב הארוכה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23319811
מחקר פרוספקטיבי (2013) יסודי ומעמיק בחן האם יש קשר בין צריכת ירקות ופירות לדלקת לבלב חריפה שאינה על רקע אבני מרה. במסגרת המחקר בוצע מעקב של כ-12 שנה אחר מדגם גדול של כ-80 אלף איש בגילאי 46-84. במהלך המעקב, אובחנו 320 מקרים של דלקת לבלב חריפה שאינה על רקע אבני מרה. מתוצאות המחקר עולה כי תוספת של כל שתי מנות ירק ליום הייתה קשורה בירידה של 17% בסיכון לדלקת לבלב חריפה. קשר זה היה תלוי גם בצריכת אלכוהול ומדד BMI. לא נמצא קשר לצריכת פירות. תוצאות המחקר חשובות לדעתנו שכן מציגות בבירור את היתרון בתפריט הכולל כמות גבוהה של ירקות ועשויות להוות בסיס להמלצות תזונתיות למניעת דלקת לבלב.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22740517
ממחקר פרוספקטיבי (2013) רחב היקף שפורסם לאחרונה עולה כי צריכה גבוהה של ירקות ופירות עשויה להפחית את הסיכון לממאירות שלפוחית השתן בקרב נשים. המחקר כלל מעקב של כ-12.5 שנים אחר מעל 185 אלף איש, כאשר 581 גברים ונשים אובחנו כסובלים ממאירות בשלפוחית השתן במהלך תקופת המחקר. תוצאות המחקר הראו כי נשים שצרכו יותר ירקות ופירות באופן כללי היו בעלות סיכון נמוך יותר לפתח ממאירות. מעבר לכך, באופן ספציפי נמצא כי צריכת ירקות צהובים-כתומים, פירות הדר, צריכה גבוהה יותר של ויטמיני A, C, E וצריכת קרטנואידים וחומצה פולית תרמו לסיכון מופחת לפתח ממאירות בשלפוחית השתן. לא נמצא קשר דומה עבור גברים. אומנם ידוע כי ישנה חשיבות גבוהה לדיאטה הכוללת כמות גבוהה של ירקות ופירות, אולם לדעתנו חשוב לבצע מחקרים מדעיים העשויים לתרום לקביעת מדיניות והמלצות תזונתיות לאוכלוסיות מסוימות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23739308
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24279738
באתר נטורופדיה מתפרסמות בכל שבוע כ-20 סקירות של המחקרים החדשים והמהימנים ביותר המתפרסמים ברחבי העולם.
לקבלת מנוי היכרות לשבוע ללא תשלום לחצ/י כאן.
לקבלת מידע על ההטבות אותן מקבלים מנויי האתר לחצ/י כאן.
