מערכת השתן - הקדמה וצמחי מרפא

עודכן בתאריך 12/06/2017

עמוד זה מהווה הקדמה לטיפולים במצבים הבריאותיים הבאים:

מערכת השתן הינה מערכת הפרשה וסינון אשר תפקידיה כוללים:

שמירה על מאזן נוזלים (הומאוסטזיס).
שמירה על מאזן מלחים ומינרלים (כגון סידן, זרחן, נתרן, אשלגן ועוד).
סינון והפרשת חומרי פסולת.
וויסות לחץ הדם.
הפרשת הורמונים - אריתרופוייטין (מעודד ייצור כדוריות דם אדומות), קלציטרול (צורתו הפעילה של ויטמין D אשר מסייעת בכניסת הסידן אל העצמות), רנין (בעל תפקיד בויסות לחץ הדם).
שמירה על מאזן חומצה – בסיס.

המערכת מורכבת ממספר איברים:

כליות - הכליות ממוקמות מאחורי איברי הבטן בגובה המותניים משני צידי עמוד השדרה. גודלן של הכליות כגודל אגרוף וצורתן כשל שעועית. הכליות מורכבות מקליפה (Cortex) וליבה (Medulla). הדם מגיע אל הכליות מהחדר השמאלי בלב דרך אבי העורקים ואל עורק הכלייה. בכל כלייה קיימת מערכת כלי דם סבוכה אשר מסייעת לסינון הדם ולשמירה על יציבות הרכבו. לאחר שהדם עובר את תהליכי הסינון בכליות הוא מועבר דרך וריד הכליה אל הוריד הנבוב ומשם בחזרה אל הלב.

נפרונים - יחידות סינון הנמצאות בתוך הכליות ומווסתות על ידי הורמונים ומערכת העצבים. הנפרונים אחראים לספיגת חומרים חיוניים (כגון ויטמינים ומינרלים) וסילוק עודפי רעלים ועודפי חומרים שהגוף אינו זקוק להם. בכל נפרון ישנו גופיף כלייתי המורכב מאוסף של עורקיקים (פקעית) וממעטפת (קופסית באומן) המקיפה אותו. נוזל הדם המגיע אל הכליות נכנס בלחץ גבוה אל הפקעית ומסונן דרך הנקבוביות הזעירות בדופנות כלי הדם של הפקעית והקופסית. בסינון זה נשארים מרבית תאי הדם והמולקולות הגדולות (כגון חלבונים) בתוך הגופיף הכלייתי. הנוזל המסונן (תסנין) עובר לתוך צינורית המכונה אבובית.

אבובית - מהגופיף הכלייתי יוצאת צינורית ארוכה ומפותלת המכונה אבובית אשר מחולקת ל3 חלקים אשר בכל אחד מהם מתקיימים תהליכים פעילים וסבילים של סינון וספיגה מחדש של חומרים שונים: האבובית המקורבת (בה נעשית ספיגה מחדש של נתרן, מים, גלוקוז וחומרים נוספים אחרים), לולאה על שם הנלי (בה נמהלים הנוזלים על ידי דחיפה החוצה של מלחי נתרן ואלקטרוליטים אחרים) והאבובית המרוחקת (בה נדחפת החוצה כמות נוספת של נתרן ונספג אשלגן, על מנת להוריד את כמות המלח בשתן). האבובית המרוחקת מתנקזת לצינור מאסף המנקז נפרונים נוספים ובעצמו מתנקז אל אגן הכלייה. בנוסף, הפעילות באבובית המרוחקת מושפּעת על ידי הורמון אלדוסטרון המופרש מבלוטת יותרת המוח בהתאם לריכוז המומסים בדם. הפרשה של אלדוסטרון גורמת לעצירת הפרשת נוזלים ובעקיפין גורמת לצבירת נוזלים ולעלייה בלחץ הדם.

שופכנים – צינורות המעבירים את השתן מהכליות אל שלפוחית השתן.

שלפוחית השתן – איבר שרירי בצורת שק אשר תפקידו לאחסן את השתן, המגיע מן הכליות, לפני יציאתו מן הגוף. בשל השוני בגודל וצורת איברי המין, אצל נשים שלפוחית השתן ממוקמת נמוך יותר מאשר אצל גברים. השליטה על הטלת השתן נעשית על ידי סוגר הצמוד לחלק העליון של השופכה. השלפוחית יכולה להכיל עד כ- 1 ליטר נוזל אך הדחף במתן שתן מורגש כבר ב- 250 מ"ל.
שופכה - צינור שרירי אשר תפקידו להעביר את נוזל השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף. אצל גברים משמשת השופכה גם להעברה והוצאה של נוזל הזרע. צינור השופכה מתחיל משלפוחית השתן ועובר דרך בלוטת הערמונית. בבלוטת הערמונית מתחבר הצינור אל צינור הזרע וממשיך לפין ולפתח השופכה הנמצא בעטרה. אצל נשים השופכה קצרה יותר. הצינור יוצא משלפוחית השתן ומסתיים בפתח השופכה הממוקם בין הנרתיק והדגדגן.

נוזל שתן תקין מורכב מכ- 95% מים וכ- 5% חומרים מומסים (שתנן, מלחים, עודפי הורמונים, עודפי רעלים, עודפי תרופות וכד').

כמו כן, רמת חומציות תקינה בשתן נעה בין 5.2-6.8 PH. חומציות השתן הינה גבוהה יותר מאשר בנוזלי הגוף בשל החומצות המרכיבות אותו.

מערכת השתן - הקדמה וצמחי מרפא

סוגי צמחי מרפא המשמשים לטיפול במערכת השתן

יש לנו עדכונים בשבילך