מערכת אנדוקרינית - הקדמה וצמחי מרפא

עודכן בתאריך 17/07/2017

עמוד זה מהווה הקדמה לטיפולים במצבים הבריאותיים הבאים:

המערכת ההורמונלית, המכונה גם מערכת אנדוקרינית (מערכת בלוטות הפרשה פנימיות), הינה אחת משלוש מערכות אשר מעבירות בגוף מידע דרך קבע (השתיים הנוספות הינן מערכת העצבים ומערכת החיסון).

המערכת מורכבת מבלוטות המייצרות ומפרישות הורמונים (שליחים כימיים) אל זרם הדם. חלק מההורמונים משפיעים על תאי מטרה וחלקם מפקחים על בלוטות אחרות (הורמונים טרופיים). ההורמונים נישאים באמצעות זרם הדם אל איברי המטרה, שם הם נקשרים באמצעות קולטנים אל התאים ומשפיעים על פעילותם. תפקידם של ההורמונים הוא איזון של תהליכים שונים בגוף על ידי וויסות, זירוז או האצה וסיוע בחילוף חומרים. השפּעתם של ההורמונים מתבטאת בשינויים בפעילות אנזימתית, שינויים בחדירות קרומי התאים, שינויים בייצור של חלבונים בתוך התא והפרשת חומרים אל מחוץ לתא.

קיימים שני סוגים עיקריים של הורמונים:

הורמונים חלבוניים - רוב ההורמונים בגוף הינם הורמונים חלבוניים המורכבים משרשראות של חומצות אמינו. הורמונים מסוג זה הינם מסיסים במים (מלבד הורמוני בלוטת התריס) ונישאים בזרם הדם בצורתם המומסת. הורמונים חלבוניים אינם מסוגלים לחדור אל התא ולכן נקשרים לקולטנים הנמצאים על קרום התא ומפעילים שרשרת של מסרים המשפיעה על פעילות התא (עיכוב או שפעול אנזימים וייצור חלבונים).

לקבוצה זו משייכים גם את ההורמונים האמינים, הורמונים אלו מורכבים מנגזרות של חומצות אמינו (כגון הורמוני בלוטת התריס, אדרנלין ודופמין).

הורמונים סטרואידיים - הורמונים אלו מורכבים מנגזרות שומניות של כולסטרול ומיוצרים על ידי בלוטת יותרת האדרנל, בלוטות המין (שחלות, אשכים) ובזמן הריון גם על ידי השליה.

הורמונים מסוג זה מסוגלים לחדור אל גרעין התא ולהשפיע על ייצור חלבונים (ההורמון נקשר לרצפטור ספציפי וגורם להפעלה של שעתוק הגנים לתרכובת אורגנית המכילה את החומר התורשתי- RNA, לאחר מכן עובר ה- RNA אל חלל התא ושם מתורגם למולקולה חלבונית).

תהליך הפיקוח והויסות ההורמונלי נעשה באמצעות משוב חוזר. ישנו משוב חוזר שלילי (כאשר קיימת כמות גדולה מדי של הורמון נשלח מסר לבלוטה להאט או להפסיק את ייצורו) ומשוב חוזר חיובי (כאשר קיימת כמות מועטת של חלבון נשלח מסר לבלוטה להגביר את הפרשתו).

פיקוח וויסות נוסף נעשה על ידי אנזימים הקיימים בכבד ובדם. אנזימים אלו מזהים כמויות עודפות של הורמונים ומפרקים אותם.

איברי המערכת ההורמונלית:

היפותלמוס - איבר הנמצא מעל בלוטת יותרת המוח. אחד מתפקידיו הרבים של ההיפותלמוס הוא קבלת מידע מהגוף על ידי מערכות העצבים וכלי הדם והעברת המידע אל בלוטת יותרת המוח. בכך, אחראי ההיפותלמוס על הפרשת ההורמונים מבלוטת יותרת המוח.

בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) - הבלוטה האנדוקרינית העיקרית בגוף. הבלוטה נמצאת מתחת להיפותלמוס ונשלטת על ידו באמצעות מערכת העצבים ומערכת כלי הדם. בלוטה זו מפקחת על הבלוטות האחרות על ידי הפרשת הורמונים שונים (בעיקר טרופיים).

בלוטת האצטרובל - בלוטה הממוקמת באמצע המוח ותפקידה לווסת את השעון הביולוגי האחראי על מצבי שינה וערות.

בלוטת התריס (תירואיד) - בלוטה בצורת פרפר הממוקמת בצוואר ומפרישה הורמונים האחראים על מהירות חילוף החומרים בגוף. הורמוני הבלוטה משפיעים במידה מתונה על רמות הסידן.

בלוטת יותרת התריס (פרהתירואיד) - בלוטה הממוקמת בצמוד ומאחורי בלוטת התריס ומחולקת לארבע בלוטות קטנות. תפקידן של בלוטות אלו הוא לווסת את רמות הסידן.

בלוטת התימוס - בלוטה הממוקמת בחזה ופעילה בעיקר בשנים הראשונות של החיים. בעלת תפקיד מרכזי בהתפתחות המערכת החיסונית והכרחית לייצור והבשלה של תאי דם לבנים.

לבלב - בלוטה הממוקמת מאחורי הקיבה. פעילותו של הלבלב מתבצעת באמצעות הפרשה חיצונית (אקסוקרינית) ופנימית (אנדוקרינית) של הורמונים ואנזימים. ההפרשה החיצונית מכילה מיצי לבלב המכילים אנזימים ומסייעים בפירוק של שומנים, חלבונים ופחמימות. ההפרשה הפנימית מכילה הורמונים אשר נוצרים בתאים בתוך הלבלב (תאי לנגרהנס) ומסייעים באיזון, וויסות ובקרה של רמות הסוכר בגוף.

בלוטת יותרת הכליה (אדרנל) - שתי בלוטות הממוקמות מעל הכליות ומורכבות כל אחת משני חלקים:

קליפה (קורטרקס) - הקליפה מושפּעת מההיפופיזה ומייצרת הורמונים סטרואידים המשפיעים על בלוטות המין ועל חילוף חומרים של סוכרים, מינרלים.

ליבה (מדולה) - הליבה מושפּעת ממערכת העצבים ומשפיעה על התמודדות הגוף במצבי לחץ (האצת דופק, הרחבת כלי דם, העלאת רמות סוכר בדם ועוד).

בלוטות המין - שחלות/אשכים - איברים בהם קיים ייצור של הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה.

בלוטת התריס

בלוטת התריס המכונה גם בלוטת המגן ותירואיד, הינה בלוטת הפרשה פנימית הנמצאת בקדמת הצוואר, מתחת לפיקת הגרון ומעל עצם החזה.לבלוטה צורת פרפר והיא מורכבת משתי אונות הנמצאות בצידי קנה הנשימה ורקמה המחברת ביניהן הנמצאת בחלקו הקדמי של קנה הנשימה. פיקוח על הפרשת הורמוני בלוטת התריס נעשה באמצעות הורמון מעורר בלוטת תריס (TSH- Thyroid Stimulating Hormone) המופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). הפרשתו של ההורמון TSH מווסתת על ידי ההיפותלמוס באמצעות משוב חוזר ועל ידי הפרשת ההורמון TRH (Thyrotropin Releasing Hormome).

בלוטת התריס מייצרת ומפרישה 3 הורמונים:

תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3) - שני הורמונים אלו מכילים יוד והשפּעתם על תאי המטרה זהה. בלוטת התריס מייצרת לרוב T4 אשר אורך חייו ממושך יותר מ- T3. עם זאת, עוצמת פעילותו של T3 גדולה יותר ולכן כ- 80% מ- T4 הופכים ל- T3 בעזרת אנזימים המצויים ברקמות שונות כגון כבד, כליות, מוח, עור, בלוטת התריס עצמה ועוד.

הורמונים אלו משתתפים בתהליכים רבים בגוף הכוללים:

חילוף חומרים של אבות מזון - פירוק סוכרים, המרצת בניית חלבונים והגברת פירוק שומנים.
שמירה על קצב חילוף חומרים בסיסי - שמירה על קיום פעילויות בסיסיות בזמן מנוחה או רעב (ויסות צריכת חמצן, חום גוף, משק מים ומלחים ועוד).
שליטה על קצב פעימת הלב.
הגברת הפקת חום גוף - סיוע בהגברת מתח שרירים רצוני ולא רצוני בשרירים.
המרצת הפרשת כולסטרול במרה.
סיוע בשמירה על תקינות של הלב וכלי הדם.
סיוע בתקינות המערכת העצבית.
סיוע בגדילה והבשלה של עצמות ושלד.
סיוע בהתפתחות ותקינות מערכת השרירים.
סיוע לתפקוד תקין של מערכת הרבייה הנקבית והזכרית.
התפתחות שכלית וגופנית תקינה אצל ילדים ותינוקות.

אבחון תפקוד בלוטת התריס נעשה על ידי בדיקות דם המודדות את רמות ההורמונים הבאים:

(TSH (Thyroid Stimulating Hormone - ערכים נמוכים מהנורמה של הורמון זה המתלווים לרמות גבוהות של T3 ו- T4 מצביעים על יתר פעילות של בלוטת התריס ולהיפך, ערכים גבוהים מהנורמה המלווים ברמות נמוכות של T3 ו- T4 מצביעים על תת פעילות של בלוטת התריס. בקישור הבא תמצאו תוצאות אפשריות לבדיקות בלוטת התריס.

(T3 (Triiodothyronine ו- (T4 (Thyroxine- נמדדים במקרים בהם קיים חשד להפרעה בייצורם או הפרשתם ובעת הימצאות מדדים לא תקינים של TSH. רמה נמוכה של הורמונים אלו מצביעה על תת פעילות של בלוטת התריס ואילו רמה גבוהה של הורמונים אלו מצביעה על יתר פעילות של בלוטת התריס. בקישור הבא תמצאו תוצאות אפשריות לבדיקות בלוטת התריס.

קלציטונין - הורמון שאחראי לויסות רמות הסידן והזרחן בדם. ההורמון מעודד הכנסת סידן אל העצמות ומונע את שחרורו מהעצמות ובכך מפחית את רמתו בדם. עלייה של רמת הסידן בזרם הדם מגרה את הפרשת ההורמון.
ערכים גבוהים מהנורמה של הורמון זה יצביעו על עלייה ברמות הסידן בדם, שעשויה להעיד על דילול עצם. ערכים נמוכים מהנורמה של ההורמון קלציטונין יעידו על בעיה בתפקוד בלוטת יותרת התריס.

תוצאות אפשריות לבדיקות בלוטת התריס:

TSH	T4	T3	משמעות
נמוך	גבוה	גבוה	יתר פעילות של בלוטת התריס
נמוך	תקין או גבוה	גבוה	גרייבס
הכל אפשרי	הכל אפשרי	הכל אפשרי	זפק
תקין או נמוך	נמוך	נמוך	תת פעילות עקב ליקוי בבלוטת יותרת המוח או ההיפותלמוס
גבוה	נמוך	נמוך	תת פעילות של בלוטת התריס
גבוה	גבוה	X	הפרשת יתר מבלוטת יותרת המוח עקב גידול בבלוטת יותרת המוח.
גבוה	נמוך מאוד	לא קיים	בלוטה מגורה אך קיים מחסור ביוד. אין משוב שלילי על ידי T4 לבלוטת יותרת המוח ולכן ממשיכה הפרשת TSH הגורמת לגירוי יתר של בלוטת התריס המביא לגידול בבלוטה (גויטר)