צמחי מרפא לטיפול בלויקופניה הנגרמת מכימותרפיה

אחד היעדים המרכזיים של האונקולוגיה האינטגרטיבית הוא לעזור לחולי הסרטן להתמודד עם תופעות לוואי של הטיפול הכימותרפי. תופעות כמו יובש של הריריות, נוירופתיה, שלשולים, עצירויות, כאבים שונים וירידה בספירת הדם האדומה והלבנה, זוכות פעמים רבות למענה מוצלח גם בזכות הטיפול בצמחי מרפא. במאמר זה אתמקד בסקירה של המחקר המדעי המודרני על יכולתם של צמחי המרפא לעזור במצבי לויקופניה על רקע טיפול בכימותרפיה.

לפני שאמשיך לפרט ראוי להתייחס לבעייתיות המחקר המודרני בצמחי המרפא. מטבע הדברים, צמחים אשר גדלים באזורים גיאוגרפים שונים או באקלים שונה, עשויים להכיל הרכב שונה של חומרים פעילים. שונות זו עלולה לפגוע באובייקטיביות המחקר ולגרום להטיה של תוצאות. במיוחד נכון הדבר כאשר אנו משתמשים בתמציות נוזליות או יבשות אשר אינן מתוקננות לפי חומר פעיל מסוים אלא לפי ריכוז הצמח השלם בתמצית.

לכאורה, תמציות יבשות אשר מתוקננות לפי חומר פעיל מסוים אמורות להבטיח אחידות, אך בפועל, גם תמציות אלו אינן זהות לחלוטין ותלויות בתנאי הגידול של הצמח. גם אם נשמור על רמה אחידה של רכיב פעיל מסוים, אין הדבר מבטיח שהרכיבים הפעילים האחרים (לעיתים עשרות או אף מאות כאלו) יישארו ברמה אחידה.  

נקודה חשובה נוספת היא שימוש במינים שונים של אותו הצמח;

לצמח הקיפודנית (Echinacea) למשל, קיימים שלושה מינים שונים המשמשים ברפואת הצמחים: קיפודנית צרת עלים (Echinacea angustifolia), קיפודנית ארגמנית (Echinacea purpurea) וקיפודנית חיוורת (Echinacea pallida). למינים השונים מיוחסת עוצמת פעילות שונה, עובדה אשר יכולה להסביר הבדלים גדולים בין תוצאות מחקרים שונים.

בנוסף, קיים טווח רחב של המינון בו ניתנים הצמחים. יש לשים לב למינון השונה בכל מחקר על מנת להעריך נכונה את תוצאותיו.

כאמור, סוגים שונים של כימותרפיה גורמים ללויקופניה, החושפת את החולים לסכנה של זיהומים שונים. קיימים מספר צמחי מרפא אשר השימוש המסורתי בהם כמו גם המחקר המודרני מצביעים על יכולתם להשפיע על מערכת החיסון. בין הצמחים ניתן למצוא את הקדד (Astragalus membranaceus), הקיפודנית (Echinacea spp.), סוגי הג'ינסנגים השונים (Panax ginseng, Eleutherococcus senticosus) ופטריות שונות כמו פטריית הריישי (Ganoderma lucidum), שיפורטו בהמשך.

קדד קרומי (אסטרגלוס - Astragalus membranaceus) הינו צמח המקובל ברפואה הסינית המסורתית כמווסת את פעילות מערכת החיסון. בטרמינולוגיה הריאליסטית מדובר על סיוע של הצמח לרגולציה של המערכת ולכן קדד מתאים לשימוש הן במצבים של חוסר פעילות (חולשה חיסונית, ספירות דם לבנות נמוכות) והן במצבים של עודף פעילות (תסמונות אוטואימוניות, אלרגייה וכו'). יש לציין כי שילוב של הצמח יחד עם תרופות מדכאות חיסון נחשב לאינטראקציה שלילית למרות חוסר בדיווחים קליניים בנושא. 

במספר מחקרי מעבדה אשר נערכו על תאים סרטניים אנושיים בהשוואה לתאים אנושיים בריאים נמצא שאסטרגלוס מגביר את היכולת החיסונית ומבטל את הפגיעה החיסונית של התרופה ציקלוּפוספמיד (1-3).

מחקר אחר מצא כי תמציות מימיות של אסטרגלוס ממריצות ייצור של לימפוציטים ומגבירות ייצור של interleukun-6 (IL-6) ושל tumor necrosis factor alpha (TNF-α) על ידי מקרופאג'ים (4).

כמו כן, מתן תוך בטני של תמצית הצמח אשר נבדקה בעכברים הראתה המרצה של ייצור תאי גזע במח העצם ועלייה בספירות הדם הלבנות (5).

מחקרים קליניים אשר בוצעו בסין וכללו מתן תוך ורידי של תמצית פוליסכרידית של אסטרגלוס לצד כימותרפיה הראו תוצאות חיוביות לעומת כימותרפיה בלבד במבדקים של שרידות ושל איכות חיים (6-7).

לא קיימים עדיין מחקרים קליניים רחבי היקף בספרות המערבית.

קיפודנית (אכינצאה - Echinacea spp.) הוא צמח אשר משמש מסורתית לחיזוק והמרצה של מערכת החיסון, בעיקר בזמן זיהומים אקוטיים כגון שפעת, דלקות גרון והצטננויות. במחקרים אשר נערכו במכרסמים הודגם כי אכינצאה ממריצה ייצור של תאי דם לבנים, גם במח העצם וגם בטחול (8-9).

במחקר אחר אשר נערך אף הוא במכרסמים, מתן של אכינצאה לפני טיפול בכימותרפיה (cisplatin) הביא לירידה בשיעור איבוד משקל ולקיצור זמן ההתאוששות מהתרופה (10).

מחקר גרמני שנערך על 70 חולות סרטן שד ואשר כלל מתן של פורמולה שכללה מספר צמחים לאחר סיום טיפול כימותרפי הראה יכולת מוגבלת להגן על ספירות דם היקפיות. יש לציין כי במחקר זה המינונים של הפורמולה הצמחית היו נמוכים ביותר (3-4 גרם צמחים ליום) (11). מחקר המשך נערך ב-15 חולים אשר סבלו מסרטן קיבה מתקדם וקיבלו טיפול פליאטיבי תרופתי אשר כלל משלב של leucovorin, 5-FU ו- etoposide. במחקר קיבלו החולים 2 מ"ג של תמצית פוליסכרידית של אכינצאה במתן תוך ורידי למשך 10 ימים (3 ימים לפני הטיפול הכימותרפי ושבוע אחריו). המחקר הדגים עלייה משמעותית בספירת הדם הלבנה לעומת קבוצת הביקורת (12).

חשוב לציין כי לא כל המחקרים אשר נערכו על קיפודנית הראו תוצאות חיוביות. ישנם מספר מחקרים אשר בהם התוצאות לא היו משביעות רצון (13-15).

ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) מקובל ברפואות המסורתיות של סין ויפן. הצמח נחשב ממריץ ומחמם ומותווה לטיפול במצבים של חולשה פיזית ומנטאלית. 

קיימים מספר דיווחים חיוביים על שילוב של ג'ינסנג עם כימותרפיה. מרבית הדיווחים מגיעים מהספרות האסיאתית (בעיקר סין). המחקרים (בעיקר in vitro) הדגימו כי שילוב של ג'ינסנג עם תרופות כימותרפיות רבות עזר להקטין את התנגדות התאים הסרטניים לכימותרפיה (16-17).

בנוסף, מחקר שנערך בארנבות וכלל שימוש בפורמולת צמחי מרפא סיניים (הג'ינסנג היה המרכיב העיקרי בפורמולה) הראתה הפחתה של רעילות ללב אשר נגרמת מהתרופה אדריאמיצין (18).

שימוש בג'ינסנג במקביל לכימותרפיה הראה יכולת לשמר את פעילות מח העצם ופעילות תאי CD4 (19).

מחקר קליני קטן בהשתתפות 42 חולי סרטן הקיבה בדרגת התפתחות 3, מצא ששילוב ג'ינסנג עם כימותרפיה לאחר ניתוח שימר את פעילות תאי מערכת החיסון (CD3/CD4) והשפיע חיובית על שרידות החולים (20).

ג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus) מגיע, כפי שמרמז שמו, מסיביר הרחוקה. הצמח נחשב לאדפטוגן (adaptogen) ולמחזק של המערכת החיסונית. גם הג'ינסנג הסיבירי הוא ממריץ ומחמם אך נחשב למתון יותר ממקבילו הקוריאני. מספר מחקרים שנערכו במעבדות ובקרב בעלי חיים הדגימו שלג'ינסנג הסיבירי השפעה רחבה על מערכת החיסון דרך מספר מנגנונים הכוללים הגברה של פאגוציטוזיס, הגברת פעילות של תאי הרג ותאי T והגברת ייצור גרנוליציטים (21-31).

שני מחקרים קליניים קטנים הדגימו אף הם השפעה ממריצה של הצמח על פעילות תאי T ותאי הרג (NK), כאשר אחד המחקרים בוצע בקרב חולות סרטן שד (24,32-33).

מחקר קליני מבוקר אשר נערך בקרב 80 חולות סרטן שד, הדגים הפחתה בתופעות הלוואי של כימותרפיה ו/או רדיותרפיה כאשר אלו שולבו עם תמצית של ג'ינסנג סיבירי לעומת קבוצת הביקורת (34).

פטריית הריישי (Ganoderma lucidum) אשר מקורה במזרח הרחוק, נחשבת כצמח אשר מווסת את פעילות מערכת החיסון.

מחקר סיני שנערך בקרב 175 חולים אשר סבלו מלויקופניה הראה עלייה בספירות הדם הלבנות בקרב 72.5% מהנבדקים (35).

מחקר פתוח שנערך בקרב 48 מטופלים אשר סבלו מסרטן מתקדם (שד, קיבה, כליות) וקיבלו טיפול בכימותרפיה ורדיותרפיה הדגים ייצוב של ספירות דם לבנות בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, בקרב הקבוצה הנבדקת הודגם שיפור בתיאבון ושיפור כללי באנרגיה לעומת קבוצת הביקורת. המטופלים אשר נזקקו לניתוח חוו התאוששות מהירה יותר ושיפור באיחויי הפצעים בהשוואה לקבוצת הביקורת (36).

מחקר קטן נוסף אשר נערך בקרב חולי לויקמיה מיאלובלסטית חריפה וחולי סרטן הושט אשר נטלו את פטריית הריישי שבוע לפני ושלושה חודשים אחרי הטיפול (כימותרפיה או רדיותרפיה) הדגים אף הוא שיפור ביעילות הטיפול והפחתה בתופעות הלוואי שלו (37).

לצערנו, המחקר המודרני על יכולתם של צמחי המרפא לסייע בטיפול בתופעות הלוואי של כימותרפיה מוגבל ביותר (מבחינה כמותית), אך עובדה זו לא צריכה להצר את צעדינו בנסיון לעזור לאותם חולים אשר הטיפול התרופתי גורם לפגיעה באיכות חייהם. מנגד, הנסיון המעשי החיובי ההולך ומצטבר מצביע על אפשרויות טובות למתן מענה וטיפול באותן תופעות לוואי.

ביבליוגרפיה:

1. Chu DT, Lepe-Zuniga J, Wong WL et al. Fractionated extract of Astragalus membranaceus, a Chinese medicinal herb, potentiates LAK cell cytotoxicity generated by a low dose of recombinant interleukin-2. J Clin Lab Immunol 1988;26:183-187.
2. Sun Y, Hersh EM, Talpaz M et al. Immune restoration and/or augmentation of local graft versus host reaction by traditional Chinese medicinal herbs. Cancer 1983;52:70-73.
3. Wang DC. [Influence of Astragalus membranaceus (AM) polysaccharide FB on immunologic function of human periphery blood lymphocyte]. Zhonghua Zhong Liu Za Zhi 1989;11:180-183.
4. Yoshida Y, Wang MQ, Liu JN et al. Immunomodulating activity of Chinese medicinal herbs and Oldenlandia diffusa in particular. Int J Immunopharmacol 1997;19:359-370.
5. Rou M, Renfu X. The effect of Radix Astragali on mouse marrow hemopoiesis. J Tradit Chin Med 1983;3(3):199-204.
6. Duan P, Wang Z-m. [Clinical study on effect of Astragalus in efficacy enhancing and toxicity reducing of chemotherapy in patients of malignant tumor]. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi 2002;22:515-517.
7. Zou Y-h, Liu X-m. [Effect of astragalus injection combined with chemotherapy on quality of life in patients with advanced non–small cell lung cancer]. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi 2003;23:733-735.
8. Currier NL, Miller SC. Natural killer cells from aging mice treated with extracts from Echinacea purpurea are quantitatively and functionally rejuvenated. Exp Gerontol 2000;35:627-639.
9. Currier NL, Sicotte M, Miller SC. Deleterious effects of Echinacea purpurea and melatonin on myeloid cells in mouse spleen and bone marrow. J Leukoc Biol 2001;70:274-276.
10. Mustea I, Postescu ID, Tamas M, Rasnita TD. Experimental evaluation of protective activity of Echinacea pallida against cisplatin toxicity. Phytother Res 1997;11:263-265.
11. Bendel R, Bendel V, Renner K et al. [Additional treatment with Esberitox N in patients with chemo-radiotherapy treatment of advanced breast cancer]. Onkologie 1989;12 Suppl 3:32-38.
12. Melchart D, Clemm C, Weber B et al. Polysaccharides isolated from Echinacea purpurea herba cell cultures to counteract undesired effects of chemotherapy: a pilot study. Phytother Res 2002;16:138-142.
13. O'Neil J,et al. Ann Allergy Asthma Immunol. 2008;100:384-8.
14. Turner RB, et al. N Engl J Med. 2005;353:341-8.
15. Yale SH et al. Arch Intern Med. 2004;164:1237-41.
16. Hasegawa H, Sung JH, Matsumiya S et al. Reversal of daunomycin and vinblastine resistance in multidrug-resistant P388 leukemia in vitro through enhanced cytotoxicity by triterpenoids. Planta Med 1995;61:409-413.
17. Gao R, Jin J, Niu Y. [Potentiated effects of total saponins of Panax ginseng on inhibition of leukemic cells by cytotoxic drugs]. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi 1999;19:17-19.
18. Jin XC, Sun JZ, Wang X. [Effects of xinshuaikang granule on cardiac function and atrial natriuretic polypeptide levels in rabbits with experimental congestive heart failure]. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi 1996;16:424-426.
19. Yun YS, Moon HS, Oh YR et al. Effect of red ginseng on natural killer cell activity in mice with lung adenoma induced by urethan and benzo(a)pyrene. Cancer Detect Prev Suppl 1987;1:301-309.
20. Suh SO, Kroh M, Kim NR et al. Effects of red ginseng upon postoperative immunity and survival in patients with stage III gastric cancer. Am J Chin Med 2002;30:483-494.
21. Stukov AN. Eleutherococcus senticosus and spontaneous leukosis in mice. Vopr Onkol (Russian) 1965;11:64-65.
22. Shen ML, Zhai SK, Chen HL et al. Immunomopharmacological effects of polysaccharides from Acanthopanax senticosus on experimental animals. Int J Immunopharmacol 1991;13:549-554.
23. Schmolz MW, Sacher F, Aicher B. The synthesis of Rantes, G-CSF, IL-4, IL-5, IL-6, IL-12 and IL-13 in human whole-blood cultures is modulated by an extract from Eleutherococcus senticosus L. roots. Phytother Res 2001;15:268-270.
24. Bohn B, Nebe CT, Birr C. Flow-cytometric studies with Eleutherococcus senticosus extract as an immunomodulatory agent. Arzneimittelforschung 1987;37:1193-1196.
25. Wang JZ, Mao XJ, Ito H, Shimura K. Immunomodulatory activity of polysaccharide from Acanthopanax obovatus roots. Planta Med 1991;57:335-336.
26. Wang JZ, Tsumura H, Ma N et al. Biochemical and morphological alterations of macrophages and spleen cells produced by antitumor polysaccharide from Acanthopanax obovatus roots. Planta Med 1993;59:54-58.
27. Wagner H, Proksch A, Riess-Maurer I et al. [Immunostimulating action of polysaccharides (heteroglycans) from higher plants]. Arzneimittelforschung 1985;35:1069-1075.
28. Xie SS. [Immunoregulatory effect of polysaccharide of Acanthopanax senticosus (PAS). I. Immunological mechanism of PAS against cancer]. Zhonghua Zhong Liu Za Zhi 1989;11:338-340.
29. Rogala E, Skopinska-Rozewska E, Sawicka T et al. The influence of Eleuterococcus senticosus on cellular and humoral immunological response of mice. Pol J Vet Sci 2003;6:37-39.
30. Glatthaar-Saalmuller B, Sacher F, Esperester A. Antiviral activity of an extract derived from roots of Eleutherococcus senticosus. Antiviral Res 2001;50:223-228.
31. Jeong HJ, Koo HN, Myung NI et al. Inhibitory effects of mast cell-mediated allergic reactions by cell cultured Siberian ginseng. Immunopharmacol Immunotoxicol 2001;23:107-117.
32. Kupin V, Polevaya E, Sorokin A. Increased immunologic reactivity of lymphocytes in oncologic patients treated with Eleutherococcus extract. In: Brekhman I, ed. New Data on Eleutherococcus: Proceedings of the Second International Symposium of Eleutherococcus. Moscow: Vladivostok: DVNTS AN SSSR, 1986; 1984.
33. Kupin VI, Polevaia EB. Stimulation of the immunological reactivity of cancer patients by Eleutherococcus extract. Vopr Onkol (Russian) 1986;32:21-26.
34. Brekhman II. Report on the use of Eleutherococcus with breast cancer patients. Eleutherococcus: Clinical Data. Institute of Oncology, Georgia: USSR Foreign Trade Publication, Medexport, USSR; 1970.
35. Chen J, Chen T. Ling Zhi (Ganoderma). Chinese Medical Herbology and Pharmacology. City of Industry, Calif: Art of Medicine Press Inc; 2004:770-771.
36. Kupin V. A new biological response modifier—Ganoderma lucidum—and its application in oncology. The 4th International Symposium on Ganoderma lucidum. Seoul, Korea: Seoul National University; 1992:36-39.
37. Teow S. The therapeutic value of Ganoderma lucidum. In: Buchanan P, Heu R, Moncalvo J, eds. Ganoderma: systematics, phytopathology and pharmacology. Proceedings of Contributed Symposium 59 A, B, 5th International Mycological Congress. Taipei, Taiwan, Republic of China; 1995:105-113.