אכילה מאוחרת ביחס לשעון הביולוגי מהווה גורם סיכון להשְמנה

מה נבדק?

במחקר חתך נבדק הקשר בין תזמון האכילה (ביחס לשעה ביום וביחס לשעון הביולוגי) והרכב המזון לבין מדדי הרכב הגוף. החוקרים מסבירים כי אכילה בשעה מאוחרת נמצאה כגורם סיכון המשפיע על הבריאות המטבולית, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של אכילה מאוחרת ביחס לשעון הביולוגי האינדיבידואלי.

המחקר

במחקר נכללו 110 משתתפים בגילאי 18-22. סדר היום וזמני השינה תועדו במשך 30 יום והצריכה התזונתית תועדה במשך 7 ימים רצופים באמצעות אפליקציה סלולרית. בנוסף, החוקרים מדדו את הרכב הגוף של המשתתפים והעריכו את תזמון שחרור המלטונין באמצעות בדיקות מעבדה.

תוצאות המחקר

מהתוצאות עולה כי משתתפים עם רמת שומן גבוהה צרכו יותר קלוריות קרוב יותר לזמן שחרור המלטונין (המעיד על תחילתו של הלילה מבחינת השעון הביולוגי), בהשוואה למשתתפים עם רמת שומן נמוכה. עם זאת, לא נמצא הבדל בין המשתתפים ביחס לשעה האבסולוטית (שעת השעון) שבה צרכו את המזון. החוקרים מראים כי תזמון האכילה ביחס לשחרור המלטונין היה קשור במסת השומן וב-BMI, אך לא שעת האכילה, כמות הקלוריות, הרכב הארוחה, רמת הפעילות או משך השינה.

מסקנות החוקרים

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שאכילה מאוחרת על פי השעון הביולוגי מהווה גורם סיכון להשמנה, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון המוכרים כמו כמות והרכב המזון בארוחה. 

קרא עוד על השמנת יתר

מקור

Later circadian timing of food intake is associated with increased body fat.
McHill AW, et al.
Am J Clin Nutr. 2017 Sep 6. pii: ajcn161588. doi: 10.3945/ajcn.117.161588. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28877894