- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
את סקירת המחקרים השבועית שלנו נפתח בשני מחקרים מעניינים: האחד, בדק האם חומצה פולית בהריון עשויה להגן מפני אוטיזם על רקע חשיפה לחומרי הדברה והשני בדק האם אכילה מאוחרת ביחס לשעון הביולוגי מהווה גורם סיכון להשמנה.
נמשיך במחקרים מגוונים, שבדקו השפּעת תוסף פרוביוטיקה על חולי סרטן המעי הגס, קשר בין אומגה 3 להרכב פלורת המעי ובין חומצות שומן חד בלתי רוויות לרמת אינטליגנציה וטיפול תזונתי לשיפור תסמיני ריפלוקס.
נציג ממצאים חדשים ממחקר בריאות גדול המתקיים בסינגפור, מחקר שבדק את הקשר בין צריכה נמוכה של ויטמינים בתזונה בקרב מטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם ומגוון מחקרים, שבדקו האם חסר בויטמין D קשור בסיכון מוגבר לטרשת נפוצה בקרב נשים, מהו התפקיד של ויטמין K וויטמין D בשמירה על בריאות העצם בקרב ילדים, איזו תזונה מפחיתה תהליכים דלקתיים וסרטניים במעי, השפּעת רכיבים מאטי הזדקנות במוצרים קוסמטיים לעור הפנים, ונסיים בשני מחקרים על התרומה של רפואה סינית להפחתת הסיכון לשבץ.
הכותרות השבועיות שלנו שופעות במחקרים קליניים, שבדקו השפעות של - מיצוי סופורה על התקרחות גברית, חלבון מי גבינה על חולי סוכרת סוג 2 ושמן דגים על חולי כבד שומני; כמו כן, מהם הגורמים המרכזיים לניבוי ההצלחה של תהליך ירידה במשקל? והאם ניתן לנבא התפתחות פרקינסון באמצעות הרכב חיידקי המעי? נסיים בסקירה של השימוש בענבים לשמירה על בריאות העין ובממצאי סקר אוסטרלי בנושא: "מהו חטיף בריא?"
כחלק ממחקר מקרה-בקרה, העוסק בגורמי הסיכון לאוטיזם, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת חומצה פולית בהריון וחשיפה לחומרי הדברה מסוגים שונים - לבין אוטיזם.
במחקר נכללו ילדים מקליפורניה בגילאי 2-5, אשר נולדו בין השנים 2000-2007, 296 ילדים עם אבחנה של אוטיזם, ו-220 ילדים עם התפתחות תקינה. החוקרים אספו נתונים באופן רטרוספקטיבי בנוגע לנטילת תוספי חומצה פולית בהריון והגדירו צריכה גבוהה או נמוכה כמעל או מתחת 800 מק"ג/יום, וכן העריכו את רמת החשיפה לחומרי הדברה ביתיים (כדוגמת חומרים שמתשתמשים בהם לחיות מחמד ביתיות, כמו ספריי נגד פרעושים) ולחומרי הדברה חקלאיים (באמצעות התאמת כתובת המגורים למאגר נתונים גיאוגרפי של שימוש בחומרי הדברה מהאוויר או בקרקע) ואת רמת החשיפה התעסוקתית (באמצעות שאלון רקע תעסוקתי).
מממצאי המחקר עולה כי בהשוואה לצריכה גבוהה של חומצה פולית בחודשי ההריון הראשונים וללא חשיפה לחומרי הדברה:
החוקרים מסכמים כי הקשר בין חשיפה לחומרי הדברה לבין הסיכון לאוטיזם היה נמוך יותר בקרב נשים עם צריכה גבוהה של חומצה פולית בתחילת ההריון בהשוואה לצריכה נמוכה, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את הממצאים ולבחון מהם המנגנונים העומדים בבסיס ההשפעה המגינה של חומצה פולית.
Combined Prenatal Pesticide Exposure and Folic Acid Intake in Relation to Autism Spectrum Disorder.
Schmidt RJ, et al.
Environ Health Perspect. 2017 Sep 8;125(9):097007. doi: 10.1289/EHP604.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28934093
במחקר חתך נבדק הקשר בין תזמון האכילה (ביחס לשעה ביום וביחס לשעון הביולוגי) והרכב המזון לבין מדדי הרכב הגוף. החוקרים מסבירים כי אכילה בשעה מאוחרת נמצאה כגורם סיכון המשפיע על הבריאות המטבולית, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של אכילה מאוחרת ביחס לשעון הביולוגי האינדיבידואלי.
במחקר נכללו 110 משתתפים בגילאי 18-22. סדר היום וזמני השינה תועדו במשך 30 יום והצריכה התזונתית תועדה במשך 7 ימים רצופים באמצעות אפליקציה סלולרית. בנוסף, החוקרים מדדו את הרכב הגוף של המשתתפים והעריכו את תזמון שחרור המלטונין באמצעות בדיקות מעבדה.
מהתוצאות עולה כי משתתפים עם רמת שומן גבוהה צרכו יותר קלוריות קרוב יותר לזמן שחרור המלטונין (המעיד על תחילתו של הלילה מבחינת השעון הביולוגי), בהשוואה למשתתפים עם רמת שומן נמוכה. עם זאת, לא נמצא הבדל בין המשתתפים ביחס לשעה האבסולוטית (שעת השעון) שבה צרכו את המזון. החוקרים מראים כי תזמון האכילה ביחס לשחרור המלטונין היה קשור במסת השומן וב-BMI, אך לא שעת האכילה, כמות הקלוריות, הרכב הארוחה, רמת הפעילות או משך השינה.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שאכילה מאוחרת על פי השעון הביולוגי מהווה גורם סיכון להשמנה, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון המוכרים כמו כמות והרכב המזון בארוחה.
Later circadian timing of food intake is associated with increased body fat.
McHill AW, et al.
Am J Clin Nutr. 2017 Sep 6. pii: ajcn161588. doi: 10.3945/ajcn.117.161588. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28877894
במחקר קליני נבדק הרכב פלורת המעי בקרב חולי סרטן המעי הגס והוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על הרכב החיידקים.
במסגרת המחקר נלקחה ביופסיה ונאספו דגימות צואה מ-15 חולי סרטן המעי, כאשר 8 מהם נטלו תוסף פרוביוטיקה במינון יומי של 14 מיליארד חיידקים מהזן Bifidobacterium lactis ו-7 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus acidophilus. בנוסף, נלקחה ביופסיה ונאספו דגימות צואה מקבוצת ביקורת, הכוללת 21 משתתפים ללא סרטן או ללא מחלה דלקתית במעי.
נמצא כי קרא עוד
Intestinal microbiota is altered in patients with colon cancer and modified by probiotic intervention.
Hibberd AA, Lyra A, Ouwehand AC, Rolny P, Lindegren H, Cedgård L, Wettergren Y.
BMJ Open Gastroenterol. 2017 Jul 3;4(1):e000145. doi: 10.1136/bmjgast-2017-000145. eCollection 2017.
במחקר תצפיתי, שנערך בקרב נשים מבוגרות תאומות, נבדק הקשר בין אומגה 3 לבין הרכב ומגוון פלורת המעי. במחקר, בו נכללו 876 נשים בנות 65 בממוצע, פרופיל חיידקי המעי נבדק באמצעות דגימות צואה, צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 הוערכה באמצעות שאלוני תזונה ורמת אומגה 3 הכללית ו-DHA נמדדה בדם.
נמצא כי קרא עוד
Omega-3 fatty acids correlate with gut microbiome diversity and production of N-carbamylglutamate in middle aged and elderly women.
Menni C, et al.
Sci Rep. 2017 Sep 11;7(1):11079. doi: 10.1038/s41598-017-10382-2.
במחקר קליני תצפיתי, בו נכללו 99 מבוגרים בריאים, נבדק כיצד התזונה עשויה לתמוך במבנה העצבי במוח ובכך לתרום לתפקוד הקוגניטיבי, תוך התמקדות ברכיבים תזונתיים המשפיעים על התהליך המטבולי הקשור בתפקוד המוח. החוקרים מסבירים כי אינטליגנציה כללית מייצגת יכולת קוגניטיבית מרכזית המאופיינת היטב, אולם לא ידועה המידה בה התזונה משפיעה על המנגנונים העצביים הקשורים בכך.
במסגרת המחקר כל המשתתפים עברו מבדק אינטליגנציה כללית, הדמיה מוחית (fMRI) למדידת הפעילות במספר רשתות עצביות, וכן נמדדה הרמה בדם של מגוון מדדים תזונתיים. נמצא כי קרא עוד
Nutritional status, brain network organization, and general intelligence.
Zamroziewicz MK, Talukdar MT, Zwilling CE, Barbey AK.
Neuroimage. 2017 Aug 15;161:241-250. doi: 10.1016/j.neuroimage.2017.08.043. [Epub ahead of print]
במחקר רטרוספקטיבי, המבוסס על רשומות רפואיות, נבדקה התרומה של טיפול תזונתי לעומת טיפול תרופתי לשיפור תסמיני ריפלוקס בקרב מטופלים עם מחלת החזר ושטי-גרוני (Laryngopharyngeal Reflux).
במחקר נכללו 85 מטופלים שטופלו בטיפול תרופתי (חוסמי משאבות פרוטונים PPIs) ו-99 מטופלים שטופלו באמצעות מים בסיסיים (pH>8) ותזונה ים תיכונית - 90-95% צמחונית, הכוללת ירקות, פירות, דגנים מלאים ואגוזים ופחות מ-5-10% ממזונות מן החי (מה שהוביל ל-2-3 מנות שבועיות, הכוללות 85-113 גרם בשר וצריכה מינימלית של מוצרי חלב). בנוסף, כל המשתתפים הודרכו בנוגע לצעדים הסטנדרטיים למניעת ריפלוקס - הכוללים הימנעות מקפה, תה, שוקולד, סודה, מזונות שומניים, מטוגנים ומתובלים ואלכוהול. יעילות הטיפול נמדדה באמצעות השינוי מבחינה קלינית ובאמצעות מדד תסמיני הריפלוקס (Reflux Symptom Index) לאחר 6 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
A Comparison of Alkaline Water and Mediterranean Diet vs Proton Pump Inhibition for Treatment of Laryngopharyngeal Reflux.
Zalvan CH, Hu S, Greenberg B, Geliebter J.
JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery, 2017; DOI: 10.1001/jamaoto.2017.1454
לאחרונה התפרסמו שני מאמרים חדשים, המתארים ממצאים ממחקר הבריאות המתקיים בסינגפור (Singapore Chinese Health Study). מדובר במחקר עוקבה גדול מבוסס אוכלוסייה, הכולל 63,257 מבוגרים ממוצא סיני, שהיו בגילאי 45-74 בתחילת המחקר בין השנים 1993-1998.
במאמר הראשון נבדק הקשר בין פעילות גופנית לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים כי בסינגפור חלה עלייה בשכיחות חולי סרטן קולורקטלי ב-40 השנים האחרונות, כאשר עדויות ממחקרים שנערכו באירופה וארה"ב מראים כי רמה נמוכה של פעילות גופנית ואורח חיים יושבני מהווים גורם סיכון לסרטן קולורקטלי. בתחילת המחקר, המשתתפים דיווחו אודות הפעילות הגופנית ומשך זמן הישיבה בשנה האחרונה.
כאשר במעקב שנערך עד לשנת 2014 אובחנו 1,994 מקרים של סרטן קולורקטלי. מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד
במאמר השני נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום, עוף, דגים ופירות ים, וכן ברזל מסוג Heme, לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה בתחילת המחקר, כאשר בתקופת מעקב ממוצעת של 11 שנים אובחנו 5,207 מקרים של סוכרת סוג 2. בהשוואה בין רמת הצריכה הגבוהה ביותר (כמנה ליום) לצריכה הנמוכה ביותר, נמצא כי קרא עוד
• Physical activity, sedentary time, and risk of colorectal cancer: the Singapore Chinese Health Study.
Eaglehouse YL, Koh WP, Wang R, Aizhen J, Yuan JM, Butler LM.
Eur J Cancer Prev. 2017 Nov;26(6):469-475. doi: 10.1097/CEJ.0000000000000369.
• Meat, Dietary Heme Iron, and Risk of Type 2 Diabetes Mellitus: The Singapore Chinese Health Study.
Talaei M, Wang YL, Yuan JM, Pan A, Koh WP.
Am J Epidemiol. 2017 Oct 1;186(7):824-833. doi: 10.1093/aje/kwx156.
במחקר חתך הוערכה הצריכה התזונתית של מטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
החוקרים העריכו את הצריכה הממוצעת של מיקרונוטריאנטים ושל קבוצות המזון העיקריות באמצעות שאלוני תזונה בקרב 480 מטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם בהשוואה לקבוצת ביקורת של 518 מבוגרים, הדומים במאפייני הגיל והמין, ללא תסמיני ניוון מקולרי.
לעומת קבוצת הביקורת, בקרב קבוצת המטופלים נמצאה צריכה נמוכה יותר באופן מובהק של ויטמין E (בכמות של: 7.4 לעומת 9.8 מ"ג/יום), בטא-קרוטן (6,232 לעומת 7,738 מק"ג/יום), ויטמין C (בכמות של: 161 לעומת 184 מ"ג/יום) וחומצה פולית (498 לעומת 602 מק"ג/יום) וצריכה גבוהה יותר של אבץ (13 לעומת 12 מ"ג/יום).
בהתייחס לצריכה של קבוצות מזון עיקריות, נמצא כי קרא עוד
Intake of key micronutrients and food groups in patients with late-stage age-related maculardegeneration compared with age-sex-matched controls.
Gopinath B, Liew G, Russell J, Cosatto V, Burlutsky G, Mitchell P.
Br J Ophthalmol. 2017 Aug;101(8):1027-1031. doi: 10.1136/bjophthalmol-2016-309490. Epub 2016 Nov 29.
במחקר מקרה-בקרה נבדק האם חסר בויטמין D קשור בסיכון לטרשת נפוצה. המחקר מבוסס על נתונים שנאספו במסגרת מחקר עוקבה גדול שנערך בפינלנד בקרב נשים בהריון וכלל כ-1.8 מיליון דגימות דם, שנלקחו מ-800 אלף נשים בתקופת ההריון (נעשה שימוש בשתי בדיקות דם, שנמצא ביניהן מתאם גבוה תוך התאמה סטטיסטית לגיל ולעונת השנה). באמצעות רשומות רפואיות, החוקרים זיהו 1,092 נשים שאובחנו עם טרשת נפוצה בין השנים 1983-2009, אשר להן לפחות דגימת דם אחת שנלקחה לפני האבחנה. על בסיס שנת הלידה ואזור מגורים, החוקרים התאימו קבוצה ביקורת של 2,123 נשים בריאות.
נמצא כי קרא עוד
25-Hydroxyvitamin D deficiency and risk of MS among women in the Finnish Maternity Cohort.
Munger KL, Hongell K, Åivo J, Soilu-Hänninen M, Surcel HM, Ascherio A.
Neurology. 2017 Sep 13. pii: 10.1212/WNL.0000000000004489. doi: 10.1212/WNL.0000000000004489. [Epub ahead of print]
בסקירה מתמקדים החוקרים בתפקיד של ויטמין K בשילוב ויטמין D, יחד עם גורמים תזונתיים ואורח חיים פעיל, בשמירה על בריאות העצם בקרב ילדים. העדויות תומכות בכך שתוספי סידן, ויטמין D וויטמין K תורמים באופן בלתי תלוי ובמשולב לבריאות העצם. מחקרים פרה-קליניים, אפידמיולוגיים וקליניים מהעשור האחרון מוכיחים כי לויטמין K, ובמיוחד K2, השפעה מיטיבה על בריאות העצם והבריאות הקרדיווסקולרית. מנגנון מרכזי לכך קשור בשפעול חלבונים המונעים ביטוי של גורמים פרו-דלקתיים ובשיפור בריכוז המינרלים וצפיפות העצם.
ממחקרים אפידמיולוגיים עולה כי קרא עוד
Roles of Vitamins D and K, Nutrition, and Lifestyle in Low-Energy Bone Fractures in Children and Young Adults.
Karpiński M, Popko J, Maresz K, Badmaev V, Stohs SJ.
J Am Coll Nutr. 2017 Jul;36(5):399-412. doi: 10.1080/07315724.2017.1307791.
במחקר, שנערך בקרב חזירים, נבדקו המנגנונים בהם תזונה עתירת קלוריות מובילה להתפתחות תהליכים דלקתיים וסרטניים במעי. החוקרים מראים כי תחת תנאים של תזונה עתירת קלוריות חלה עלייה במתווך הדלקתי IL-6 ברירית המעי בהשוואה לקבוצת ביקורת שצרכה דיאטה סטנדרטית.
החוקרים מסבירים כי קיימים טיפולים תרופתיים כנגד IL-6 לטיפול בסרטן המעי, אולם טיפולים אלה יקרים וכרוכים בתופעות לוואי, ולכן עשוי להיות יתרון לגישה תזונתית אנטי-דלקתית למניעת דלקת כרונית וסרטן מעי. הם מראים כי הוספת קרא עוד
A food-based approach that targets interleukin-6, a key regulator of chronic intestinal inflammation and colon carcinogenesis.
Sido A, Radhakrishnan S, Kim SW, Eriksson E, Shen F, Li Q, Bhat V, Reddivari L, Vanamala JKP.
The Journal of Nutritional Biochemistry, 2017; 43: 11 DOI: 10.1016/j.jnutbio.2017.01.012
במאמר מציג החוקר מגוון טכנולוגיות ורכיבים שאינם תרופתיים להכנת מוצרים קוסמטיים לטיפול בעור הפנים. ראשית ישנה התייחסות להתאמת המוצר לסוג העור ולצרכים האינדיבידואליים. בהמשך מוצג בקצרה השימוש בצורות שונות של חומרים, כולל תחליב, קרם, ג'ל או נוזל.
המאמר כולל סקירה רחבה בנוגע להשפּעת רכיבים בעלי פעילות להאטת הזדקנות העור (אנטי-אייג'ינג), המצויים במוצרים הקוסמטיים תוך התייחסות ספציפית לקבוצות הבאות: קרא עוד
Topical Products for the Aging Face.
McCook JP.
Clin Plast Surg. 2016 Jul;43(3):597-604. doi: 10.1016/j.cps.2016.03.005. Epub 2016 May 11.
בשני מחקרים תצפיתיים נבדק האם טיפול ברפואה סינית מסורתית תורם להפחתת הסיכון לשבץ בקרב קבוצות אוכלוסייה בסיכון, תוך שימוש ברשומות ביטוח הבריאות הלאומי בטאיוואן הכולל את הנתונים של כמיליון איש.
במחקר הראשון, נבדק הקשר בין טיפול ברפואה סינית מסורתית (דיקור וצמחי מרפא) לבין הסיכון לשבץ בקרב מטופלים עם הפרעת קצב. החוקרים זיהו 2,029 מטופלים אשר קיבלו טיפול ברפואה סינית מסורתית בין השנים 2000-2004, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 2,029 מטופלים שלא קיבלו טיפול ברפואה סינית. החוקרים עקבו אחר מקרים חדשים של שבץ עד לשנת 2010.
מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד
במחקר השני, נבדק הקשר בין טיפול ברפואה סינית מסורתית לבין הסיכון לשבץ בקרב מטופלים עם ורטיגו. החוקרים זיהו 112,458 מטופלים מעל גיל 20 עם אבחנה חדשה של ורטיגו, אשר טופלו בין השנים 1998-2007. מבין המטופלים, 47.3% קיבלו טיפול ברפואה סינית לאחר אבחון המחלה ויתר המטופלים הוגדרו כקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול ברפואה סינית.
בתקופת מעקב של 15 שנה זוהו קרא עוד
• Reduced risk of stroke in patients with cardiac arrhythmia receiving traditional Chinese medicine: A nationwide matched retrospective cohort study.
Chuang SF, Liao CC, Yeh CC, Lin JG, Lane HL, Tsai CC, Chen TL, Chen T, Shih CC.
Complement Ther Med. 2016 Apr;25:34-8. doi: 10.1016/j.ctim.2015.12.012. Epub 2016 Jan 2.
• Decreased risk of stroke in patients receiving traditional Chinese medicine for vertigo: A population-based cohort study.
Tsai TY, Li CY, Livneh H, Lin IH, Lu MC, Yeh CC.
J Ethnopharmacol. 2016 May 26;184:138-43. doi: 10.1016/j.jep.2016.03.008. Epub 2016 Mar 8.
כותרות נוספות...
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בהמשך למחקר מעבדה, נמצא כי שימוש במשך 6 חודשים במיצוי שורש סופורה (Sophora flavescens) תרם להגברת צמיחת השיער בקרב גברים עם התקרחות טיפוסית, המכונה אלופציה אנדרוגנית.
Improvement of androgenetic alopecia with topical Sophora flavescens Aiton extract, and identification of the two active compounds in the extract that stimulate proliferation of human hair keratinocytes.
Takahashi T, Ishino A, Arai T, Hamada C, Nakazawa Y, Iwabuchi T, Tajima M.
Clin Exp Dermatol. 2016 Apr;41(3):302-7. doi: 10.1111/ced.12753. Epub 2015 Oct 10.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב, בו נכללו 22 חולי סוכרת סוג 2, נמצא כי ההשפעה של תוסף חלבון מי גבינה על רמות הסוכר הייתה תלויה במאפייני המטופל, כך שהתוסף הוביל לירידה ברמת הסוכר עבור משתתפים רזים יותר ורמת טריגליצרידים תקינה לעומת עלייה ברמת הסוכר עבור משתתפים שמנים יותר עם יתר טריגליצרידים. הסבר אפשרי לכך הוא ששילוב של תזונה עתירת שומן, המספקת רמות עודפות של חומצות שומן למיטוכונדריה, יחד עם חומצות אמינו מסועפות שרשרת – מפריע לניצול הגלוקוז במיטוכונדריה.
Glucose-lowering effect of whey protein depends upon clinical characteristics of patients with type 2 diabetes.
Almario RU, Buchan WM, Rocke DM, Karakas SE.
BMJ Open Diabetes Res Care. 2017 Jul 7;5(1):e000420. doi: 10.1136/bmjdrc-2017-000420. eCollection 2017.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר, בו נכללו 16 מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית ,נמצא כי שיפור רמת ה-DHA בכדוריות הדם האדומות, בעקבות נטילת תוסף אומגה 3 משמן דגים (Omacor) במינון גבוה (4 גרם ליום למשך 15-18 חודשים), הייתה מלווה בשיפור ברגישות האינסולין בכבד, ירידה בריכוז הטריגליצרידים בדם, ירידה בתהליכי ליפוגנזה ושיפור המטבוליזם בכבד (נמדד באמצעות סימון מטבוליטים).
Docosahexaenoic acid enrichment in NAFLD is associated with improvements in hepaticmetabolism and hepatic insulin sensitivity: a pilot study.
Hodson L, et al.
Eur J Clin Nutr. 2017 Aug;71(8):973-979. doi: 10.1038/ejcn.2017.9. Epub 2017 Mar 15.
במחקר קליני, בו נכללו 183 משתתפים שהשלימו תכנית בת שנה לירידה במשקל, נמצא כי שונות גדולה במשקל בתחילת התהליך, לעומת עקביות במשקל, ניבאה ירידה פחותה במשקל לאחר שנה ולאחר שנתיים.
Variability in Weight Change Early in Behavioral Weight Loss Treatment: Theoretical and Clinical Implications.
Feig EH, Lowe MR.
Obesity (Silver Spring). 2017 Sep;25(9):1509-1515. doi: 10.1002/oby.21925.
במחקר קליני נמצא כי בקרב חולי פרקינסון ומשתתפים עם הפרעת התנהגות בזמן שנת חלום (REM Behavior Disorder), הפרעה המהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות, נמצא הרכב חיידקים ייחודי במעי וברירית האף בהשוואה למשתתפים בריאים.
The nasal and gut microbiome in Parkinson's disease and idiopathic rapid eye movement sleep behavior disorder.
Heintz-Buschart A, et al.
Mov Disord. 2017 Aug 26. doi: 10.1002/mds.27105. [Epub ahead of print]
במעקב, שנערך בהמשך לשני מחקרים קליניים מבוקרים - בהם השתתפו כ-27,000 נשים בגילאי 50-79, אשר נטלו טיפול הורמונלי חליפי או פלסבו - לא נמצא קשר בין נטילת אסטרוגן ופרוגסטרון או אסטרוגן בלבד לבין הסיכון לתמותה מכל גורם, מסרטן או מגורם קרדיווסקולרי בתקופת מעקב של כ-18 שנה.
Menopausal Hormone Therapy and Long-term All-Cause and Cause-Specific Mortality: The Women's Health Initiative Randomized Trials.
Manson JE, et al.
JAMA. 2017 Sep 12;318(10):927-938. doi: 10.1001/jama.2017.11217.
בסקירה מוצגים הממצאים ממגוון מחקרים בנוגע להשפעה המיטיבה של פוליפנוֹלים המצויים בענבים על בריאות העין (כגון ניוון מקולרי, קטרקט, רטינופתיה סוכּרתִית) – השפעה הקשורה לפעילות נוגדת-חמצון, אנטימיקרוביאלית, אנטי-אייג'ינג, נוגדת יתר לחץ דם ונוגדת דלקת.
Ocular promoting activity of grape polyphenols-A review.
Natarajan SB, Hwang JW, Kim YS, Kim EK, Park PJ.
Environ Toxicol Pharmacol. 2017 Mar;50:83-90. Doi: 10.1016/j.etap.2016.12.004. Epub 2016 Dec 9.
בסקר, שנערך בקרב 206 מומחי תזונה ו-269 צרכנים באוסטרליה, נמצא כי קיימים פערים לגבי ההגדרה של מהו חטיף מזין וכן לגבי מידת הבריאות של 18 מתוך 20 חטיפים שהוערכו (המכילים פירות מיובשים, אגוזים, יוגורט, פופקורן, שוקולד, עוגת גזר וכדומה) עם הפער הגדול ביותר עבור מידת הבריאות של יוגורטים.
What Is Nutritious Snack Food? A Comparison of Expert and Layperson Assessments.
Bucher T, Hartmann C, Rollo ME, Collins CE.
Nutrients. 2017 Aug 14;9(8). pii: E874. doi: 10.3390/nu9080874.
