- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תכינו לכם כוס קפה, תקראו את הסקירה שלנו ותאריכו חיים. זו לא סתם סיסמא, זה מבוסס מחקר. 2 ממש התפרסמו עכשיו ואיתם נפתח את הסקירה השבועית.
נמשיך עם הנושא החם של חיידקי המעי ופרוביוטיקה ונציג מחקרים על פרוביוטיקה להקלה על דיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש, ההשפעה של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה על פלורת המעי של התינוק לאחר לידה קיסרית, ההשפעה של אגוזי מלך על פלורת המעי, האופן הו חיידקים המצויים על העור מגנים מפני אטופיק דרמטיטיס ופלורת המעי במחלות מעי דלקתיות.
שני מחקרים, שפורסמו לאחרונה, עוסקים בקשר בין צריכת קפה ושיעורי התמותה בהתייחס לאוכלוסיות שונות.
במחקר הראשון נבדק הקשר בין צריכת קפה לבין הסיכון לתמותה מוקדמת כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול העוסק בסרטן ובתזונה. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של מעל ל-500,000 משתתפים מ-10 מדינות באירופה. בתקופת מעקב של כ-16 שנים, 41,693 מהמשתתפים נפטרו. בהשוואה למשתתפים שלא צרכו כלל קפה, נמצא כי המשתתפים עם צריכת הקפה הגבוהה ביותר (מעל 3 כוסות ליום) היו בעלי סיכון נמוך יותר לתמותה (נמוך ב-12% עבור גברים וב-7% עבור נשים). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מדינות שונות. עוד נמצא כי צריכת קפה גבוהה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר באופן משמעותי לתמותה כתוצאה ממחלות בדרכי העיכול (נמוך ב-60% עבור גברים וב-40% עבור נשים). כמו כן, בקרב נשים, צריכה גבוהה של קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% לתמותה כתוצאה ממחלות וסקולריות, בסיכון נמוך ב-30% לתמותה כתוצאה מאירוע מוחי ובסיכון גבוה ב-30% לתמותה מסרטן השחלות. בתת-מדגם הכולל כ-15,000 משתתפים נמצא כי צריכה גבוהה של קפה הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של אנזימי הכבד ובקרב נשים בלבד ברמה נמוכה יותר של המדד הדלקתי CRP ושל המוגלובין מסוכרר. ממצאים אלה מצביעים על כך שלצריכת קפה עשויה להיות השפעה מגינה מפני תמותה מוקדמת, במיוחד כתוצאה ממחלות בדרכי העיכול ובכלי הדם.
במחקר נוסף נבדק הקשר בין צריכת קפה והסיכון לתמותה מוקדמת בקרב אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית. כחלק ממחקר עוקבה, שהחל בין השנים 1993-1996 בלוס אנג'לס והוואי, במחקר הנוכחי נכללו כ-185,000 משתתפים ממוצא אפרו-אמריקאי, ילידי הוואי, אמריקאים ממוצא יפני ולטיני ואמריקאים לבנים. בתקופת מעקב של כ-16 שנה, 58,397 מהמשתתפים נפטרו. נמצא כי בהשוואה למשתתפים שלא צרכו קפה, צריכת קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה עם סיכון נמוך ב-12% עבור כוס קפה 1 ליום, 18% עבור 2-3 כוסות ליום ו-18% עבור מעל 4 כוסות ליום. בהתייחס לשייכות אתנית, הממצאים בכל הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית מלבד בקבוצה של ילידי הוואי. מגמה דומה נמצאה באופן ספציפי גם בקרב משתתפים שמעולם לא עישנו, משתתפים מתחת לגיל 55 ומשתתפים ללא מחלות כרוניות. הסיכון לתחלואה נמצא נמוך יותר בהתייחס למחלות לב, סרטן, מחלות נשימה, שבץ, סוכרת ומחלת כליות.
שני המחקרים, שמומנו על ידי גופים בריאותיים ממשלתיים, מצביעים על כך שצריכת קפה גבוהה יותר קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מוקדמת כתוצאה ממספר גדול של מחלות, באופן בלתי תלוי בשייכות אתנית או גיאוגרפית וללא תלות בעישון או בסוג הקפה (מכיל קפאין או נטול). החוקרים מסבירים כי הקפה מכיל הרבה רכיבים פעילים, כולל קפאין ותרכובות פנוליות, אשר עשויים להשפיע על הבריאות באמצעות מנגנונים שונים, כגון הפחתת עקה חמצונית, פעילות נוגדת סרטן, הגברת הרגישות לאינסולין, שיפור תפקוד תאי הכבד, הפחתת הצטברות שומן בכבד והפחתת דלקת כרונית. השפעות אלו נצפו במחקרים שבוצעו בחיות מעבדה. מאחר והקשרים נצפו גם עבור הקפה שמכיל קפאין וגם עבור הקפה שלא מכיל קפאין, החוקרים משערים כי ניתן לייחס את ההשפעה לרכיבים אחרים המצויים בקפה ולא רק לקפאין עצמו. כמו כן, בהינתן שהקשר להפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית נמצא בעיקר בהתייחס לנשים, החוקרים טוענים כי ייתכן ולקפה השפעה תלויית-מין על הפרופיל המטבולי והדלקתי. עם זאת, החוקרים מציינים כי אין השערה מדוע צריכת קפה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלות.
Gunter MJ, et al.. Coffee Drinking and Mortality in 10 European Countries: A Multinational Cohort Study. Ann Intern Med. 2017 Jul 11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28693038
Park SY, Freedman ND, Haiman CA, Le Marchand L, Wilkens LR, Setiawan VW. Association of Coffee Consumption With Total and Cause-Specific Mortality Among Nonwhite Populations. Ann Intern Med. 2017 Jul 11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28693036
פרוֹביוטיקה להקלה על דִיכאון בקרב מטופלים עם תסמוֹנת המעִי הרגיש
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה מהזן Bifidobacterium longum על רמת החרדה והדיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 48 מטופלים עם IBS, המאובחנים עם רמת חרדה ו/או דיכאון קלה עד בינונית. המטופלים חולקו באופן אקראי לנטילת פרוביוטיקה (מנה יומית של 10 מיליארד חיידקים מהולים ב-100-200 חלב ללא לקטוז, משקה סויה או משקה אורז - המחוממים ל-20 מעלות) או פלסבו (מלטודקסטרין) - למשך 6 שבועות. רמת החרדה והדיכאון, התסמינים הסומטיים הנלווים, תסמיני IBS ואיכות החיים הוערכו בתחילת המחקר, לאחר 6 שבועות של נטילת התוסף ולאחר 4 שבועות מעקב נוספים (סה"כ 10 שבועות). כמו כן בתחילת ובסיום המחקר נאספו דגימות צואה ושתן ובוצעה הדמיה מוחית (fMRI) להערכת דפוסי הפעילות המוחית.
נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה שיעור המשתתפים עם שיפור בתסמיני הדיכאון היה גבוה יותר בהשוואה לפלסבו (14/22 לעומת 7/22, p=0.04). לא נמצאה השפעה לפרוביוטיקה על רמת החרדה או על תסמיני IBS, אולם בקבוצת הפרוביוטיקה חלה עלייה משמעותית יותר במדד איכות החיים. מההדמיה המוחית עולה כי נטילת הפרוביוטיקה תרמה להפחתת התגובה לגירוי רגשי שלילי במספר אזורים במוח, ממצא המצביע על כך שההשפעה המיטיבה של פרוביוטיקה קשורה בוויסות הייצור של מוליכים עצביים הקשורים בתגובת דחק.
הערת המערכת: העובדה שלא חל שיפור בכל המדדים שנבדקו מדגימה שלא כל מחקר שנערך בשיתוף ובמימון חברה מסחרית בעלת אינטרסים (במקרה זה "נסטלה") הינו מחקר מוטה ובעייתי.
Pinto-Sanchez MI, et al.Probiotic Bifidobacterium longum NCC3001 Reduces Depression Scores and Alters Brain Activity: A Pilot Study in Patients With Irritable Bowel Syndrome.Gastroenterology. 2017 Aug;153(2):448-459.e8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28483500
ההשפעה של פרוֹביוטיקה ופרה-ביוטיקה על פלורת המעי של התינוק - לאחר לידַה קיסרית
במחקר כפול-סמיות מבוקר רב-מרכזי נבדקה ההשפעה של תוסף סינביוטיקה על פלורת המעי בקרב תינוקות שנולדו בלידה קיסרית. במחקר נכללו 153 תינוקות, אשר חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות:
• קבוצת הביקורת, שקיבלה פורמולה רגילה לתינוקות על בסיס חלב פרה.
• קבוצת הפרה-ביוטיקה, שקיבלה את אותה הפורמולה מועשרת בסיבים פרה-ביוטיים במינון של 0.8 גרם/100 מ"ל scGOS/IcFOS.
• קבוצת הסינביוטיקה (פרה-ביוטיקה + פרוביוטיקה) שקיבלה את אותה הפורמולה מועשרת ב-0.8 גרם/100 מ"ל scGOS/lCFOS + 7.5 מיליארד חיידקים פרוביוטיים מהזן Bifidobacterium breve.
בנוסף, נכללו במחקר 30 תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית כקבוצת השוואה.
כל הפורמולות ניתנו לתינוקות למשך 16 שבועות החל מהלידה, עם מעקב עד לשבוע 22 מהלידה. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, נטילת סינביוטיקה הייתה מלווה בעלייה בחיידקים מהזן bifidobacteria וירידה בחיידקים פתוגניים מהזן Enterobacteriaceae, וכן ברמת חומציות נמוכה יותר ורמת אצטט גבוהה יותר בדגימות הצואה - המהווים מדדים לבריאות המעי. החוקרים מסבירים כי לחיידקים מהזן bifidobacteria חשיבות בהתפתחות המוקדמת של מערכת החיסון. בקרב תינוקות שנולדו בלידה קיסרית ישנה התפשטות מאוחרת של חיידקים אלה, כאשר נטילת סינביוטיקה מיד לאחר הלידה תרמה להתפשטות מיידית של חיידקים אלה, בדומה לתינוקות שנולדו בלידה נרתיקית רגילה.
המחקר נערך בשיתוף חברת Danone Nutricia Research, אשר סיפקה את הפורמולות ששימשו במחקר.
Chua MC, et al. Effect of Synbiotic on the Gut Microbiota of Caesarean Delivered Infants: A Randomized, Double-Blind, Multicenter Study. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2017 May 3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28471912
ההשפעה של אגוזי מלך על פלורת המעי
במחקר, שנערך בקרב חולדות, נחקרו השינויים המתרחשים באוכלוסיית חיידקי המעי בעקבות צריכת אגוזי מלך. החוקרים מסבירים כי אגוזי מלך עשירים באומגה 3, פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון וצריכתם נמצאה קשורה בשיפור הבריאות, כולל בסיכון נמוך יותר למחלות לב ולסרטן. מנגנון אפשרי לכך הוא השפּעתם של אגוזי מלך על פלורת המעי.
במסגרת המחקר החולדות חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך כ-10 שבועות; הקבוצה הראשונה קיבלה דיאטה מועשרת באגוזי מלך והקבוצה השנייה קיבלה דיאטה זהה מבחינת שומן, סיבים וחלבון, על ידי החלפת אגוזי המלך בשמן תירס, קזאין ותאית. באמצעות ניתוח גנטי של דגימות חיידקי המעי נמצא כי צריכת אגוזי מלך הייתה מלווה באופן כללי בעלייה במגוון חיידקי המעי. נמצא כי בקרב חולדות שצרכו אגוזי מלך חלה עלייה במספר החיידקים ממשפחת Firmicutes וירידה במספר החיידקים ממשפחת Bacteriodetes, כאשר באופן ספציפי נמצאה עלייה בחיידקים הפרוביוטיים מהזנים Lactobacillus, Ruminococcaceae ו-Roseburia וירידה בחיידקים מהזנים Bacteroides ו-Anaerotruncus וממשפחת Alphaproteobacteria .
Byerley LO, et al. Changes in the gut microbial communities following addition of walnuts to the diet. J Nutr Biochem. 2017 Jul 9;48:94-102. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28797931
כיצד החיידקים המצויים על העור מגנים מפני אטוֹפיק דרמטִיטיס
במחקר פרה-קליני וקליני נבדקה ההשפעה האנטי-מיקרוביאלית של חיידקים המצויים על העור באופן טבעי כנגד החיידק Staphylococcus aureus, שהינו הפתוגן העיקרי הקשור בהתפתחות אטופיק דרמטיטיס. החוקרים בדקו את ההשפעה האנטי-מיקרוביאלית של דגימת חיידקים שנאספה מהעור של משתתפים בריאים ושל משתתפים עם אטופיק דרמטיטיס.
נמצא כי בקרב משתתפים בריאים, אך לא בקרב משתתפים עם אטופיק דרמטיטיס, הייתה שכיחות גבוהה של חיידקים בעלי השפעה אנטי-מיקרוביאלית. העיקריים שבהם כוללים את הזנים Staphylococcus epidermidis ו-Staphylococcus hominis. ההשפעה המיטיבה אוששה במחקר שנערך בקרב עכברים ובהמשך נמצא כי שימוש בקרם המכיל חיידקים אלה בקרב משתתפים עם אטופיק דרמטיטיס היה מלווה בירידה בריכוזי החיידק Staphylococcus aureus ולשיפור מראה העור. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מראים כיצד החיידקים המצויים באופן טבעי בעור מגנים מפני חיידקים פתוגניים ומדגימים כיצד חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים עלול להוביל להתפרצות המחלה.
Nakatsuji T, et al. Antimicrobials from human skin commensal bacteria protect against Staphylococcus aureus and are deficient in atopic dermatitis. Sci Transl Med. 2017 Feb 22;9(378) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28228596
פלורת המעי במחלות מעִי דלקתיוֹת
בסקירה מפרטים החוקרים מהם הגורמים המעורבים בהתפתחות חיידקי המעי ואת השינויים הטיפוסיים באוכלוסיית החיידקים המאפיינת מחלות מעי דלקתיות.
החוקרים מסבירים כי בעבר ההתמקדות הייתה בהבנה ובהשפעה על התגובה החיסונית של תאי רירית המעי, אולם מחקרים עדכניים מדגישים את התפקיד של גורמים סביבתיים, ובמיוחד פלורת המעי, בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות. פלורת המעי הינה דינמית ומשתנה עם הגיל ובתגובה לגורמים כמו תזונה ואנטיביוטיקה, כאשר שינויים אלה עלולים להשפיע על התפרצות המחלה והופעת התקפים. בנוסף, מוצגות העדויות ממחקרים עדכניים, העוסקים בתפקיד של פלורת המעי בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות וביישומים האפשריים בהתייחס לאבחון ולטיפול במחלות אלה.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים העוסקים במספר שיטות טיפול כולל שיטות תזונתיות, ביניהן הזנה אנטרלית מלאה או חלקית ודיאטות אלמינציה שונות (specific carbohydrate diet , Crohn’s Disease Exclusion Diet, דיאטה דלות לקטוז, דיאטה דלת FODMAP), וכן בהשתלת צואה ובשימוש בפרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או אנטיביוטיקה. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת לזהות מהם המאפיינים של פלורת המעי העשויים לתרום לאבחון המחלה או לניבוי התגובה לטיפול מסוים וכן כיצד יש להשפיע על הרכב פלורת המעי כאסטרטגיית טיפול במחלות מעי דלקתיות.
Lane ER, Zisman TL, Suskind DL.The microbiota in inflammatory bowel disease: current and therapeutic insights. J Inflamm Res. 2017 Jun 10;10:63-73 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28652796
