טיפול בשמנים אתרים ישן

 

ארומתרפיה הינה שיטה טבעית לריפוי הגוף והנפש הקיימת כבר אלפי שנים, העושה שימוש בשמנים צמחיים ובשמנים נדיפים (אתריים), אותם מפיקים מחלקים שונים של הצמחים באמצעות טכניקות זיקוק שונות.
כבר מתקופת התנ"ך קיימים איזכורים של שימוש במור ולבונה, רקיחת בשמים ומכירתם תמורת זהב, הכתרת מלכים ועריכת טקסים ופולחנים דתיים בעזרתם של השמנים. בעת העתיקה, היו השמאנים וכוהני הדת היו האנשים העיקריים שידעו כיצד להשתמש בשמנים האתריים ובעזרתם הם שלטו בקהילה שלהם, רקחו משחות לריפוי חולים, וביצעו טקסים דתיים.
השימוש בשמנים האתריים ובצמחי מרפא בכלל התפתח והעמיק, בעיקר בתחילת המאה הקודמת, עם התפתחות המדע התחילו לזהות את מגוון החומרים הפעילים המצויים בשמנים האתריים ולחקור לעומק את השפעות השמנים על גוף האדם, ברמה הפיזית וברמה הרגשית.

 

דרגות נדיפות

השמן האתרי הוא תמצית הריח של הצמח והוא מצוי בתוך הממברנות של הצמח. למרות שאנחנו קוראים לחומרים אלו "שמנים", הם אינם דומים בהרכבם לשמנים הצמחיים המוכרים לנו למאכל ולריפוי, אלא הם חומרים נדיפים שמתאדים באוויר, נמסים היטב בשמן, בשומן ובאלכוהול, אך אינם מתערבבים עם מים.

ישנן שלוש דרגות נדיפות הבאות לידי ביטוי במהירות שבה מתנדף השמן האתרי:

תו עליון - Top note - שמנים קלים המכילים מולקולות קטנות ובעלי דרגת נדיפות גבוהה. השמנים בדרגה זו הינם בעלי פעילות מעוררת, מחזקת ומעלת מצב רוח. לדוגמא : אקליפטוס (Eucalyptus globulus), הדרים (Citrus limonum/ Citrus bergamia/ Citrus aurantium sinensis), מנטה (Mentha piperita).
תו אמצעי - Middle note - שמנים המכילים מולקולות בינוניות בגודלן ובעלי דרגת נדיפות בינונית. שמנים בקבוצה זו יסייעו לייצוב הגוף ושמירה על תפקוד תקין של המערכות השונות. לדוגמא : לבנדר (Lavandula officinalis), גרניום (Pelargonium graveolens), ורוזמרין (Rosmarinus officinalis).
תו בסיסי - Base note - שמנים כבדים המכילים מולקולות ארוכות וגדולות, בעלי דרגת נדיפות איטית ויכולת ייצוב הריח של התערובת. שמנים בקבוצה זו הינם בעלי פעילות מרגיעה, משחררת ומקרקעת. לדוגמא : לבונה (Boswellia carteri), יסמין (Jasmine officinale), ארז (Cedrus atlantica) וקינמון (Cinnamomum zeylanicum).

 

חוש הריח

דרך ההשפעה הראשונית והמהירה ביותר של השמנים האתריים על הגוף שלנו היא דרך חוש הריח.
חוש הריח הינו חוש כימי (בדומה לחוש הטעם) ותפקידו להבחין בכימיקלים נדיפים אשר נישאים באוויר. חוש הריח משמש לצורך הישרדותי המסייע לאדם לקבל מידע ולשמור אותו בקשר הדוק עם הסביבה. על ידי שימוש בחוש הריח אנו בוחנים את האוויר אותו אנו נושמים ובכך עשויים לזהות סכנות כגון עשן, גזים שונים, מזונות מקולקלים ועוד. בנוסף, חוש הריח מהווה חלק מהתקשורת הלא מילולית (והלא מודעת) ומסייע לנו לקבל מידע על הסביבה בה אנו נמצאים, על האנשים שאנו פוגשים ואפילו עשוי לסייע במציאת בני זוג או חברים פוטנציאליים. לחוש הריח גם השפעה על מצב הרוח והזיכרון שלנו וכן השפעה על הבריאות שלנו דרך מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית. 

מהו מנגנון הפעילות של חוש הריח וכיצד מתרחש זיהוי של ריחות?

חוש הריח קשור באופן ישיר למערכת הלימבית במוח אשר אחראית על עיבוד נתונים תחושתיים, רגשות, פעולות הישרדותיות ותגובות מיידיות לסכנה (להילחם או לברוח).
המידע המתקבל מחוש הריח מגיע ישירות אל ההיפותלמוס (אזור במוח אשר אחראי על שמירת האיזון בגוף - הומיאוסטזיס של טמפרטורה, משקל, לחץ דם, הורמונים ועוד) ואינו עובר דרך התלמוס (אזור במוח אשר אחראי לקליטת מסרים משאר החושים). לכן, חוש הריח משפיע על מצב הרוח ועל המצב הפיזי באופן מהיר ומאפשר לנו לפעול בדרך מהירה במקרה של סכנה. 
על מנת שניתן יהיה להריח דבר מה הוא צריך להיות בעל מולקולות מספיק קטנות אשר יהיו נדיפות ונישאות באוויר. בצורה זו יכולות המולקולות לחדור דרך האף אל המוח ושם להיקלט באמצעות קולטנים (רצפטורים) אשר מסייעים להבחנה בין הריחות השונים. 
לבני האדם יש כ- 40 מיליון קולטנים במוח. בעבר חשבו כי הדרך היחידה להבחין בין ריחות היא חדירה של המולקולות אל המוח וזיהוי שלהן דרך הקולטנים. אך עם התקדמות המדע גילו כי מולקולות של חומרים שונים (בעלות ריח שונה) הן בעלות מבנה דומה. מכאן מתברר כי מעבר לזיהוי המולקולות על ידי הקולטנים, יש חשיבות גם לתדר (Vibration) של המולקולה.
לחוש הריח מספר תכונות חשובות אשר הופכות אותו לייחודי: הוא אינו מתפשר, ואם קיים ריח שאינו נעים לנו אין באפשרותנו להישאר רגועים לאורך זמן. חוש הריח משאיר אותנו ערניים ומבשר לנו על סכנה גם בעת מנוחה ושינה. כמו כן, במקרה של התעלפות, ריח חזק מיד יעורר אותנו.
חוש הריח מתייחס גם ליכולת שלנו לתפוס ולהבין דברים. כשאנחנו אומרים "שמשהו לא מריח לנו טוב", אנחנו למעשה אומרים שאנו חושדים במשהו העלול להיות מסוכן או מזיק.
התרגלות לריח שאינו מוכר מסייעת להרחבת התפיסה לריחות, לדברים חדשים. שימוש בשמנים אתריים לאורך זמן עשוי להשפיע על יכולת הקליטה של המוח ולאפשר לנו להיות פתוחים לדברים חדשים.

דרכי השימוש בשמנים אתריים

נידוף השמנים במבער – שיטה זו מסייעת להשפעה על האווירה בחדר ומתאימה לשיפור מצב הרוח, לרוגע או לחידוד המחשבה. יש לשים כ- 8-15 טיפות של שמנים אתריים בהתאם לגודל החדר ולהוסיף מעט מים.
לדוגמא לאווירה רגועה ושלווה ולהשריית שינה טובה יותר ניתן להשתמש בשמן אתרי לבנדר (Lavandula officinalis). להרגעת כעסים והתפרצויות זעם ניתן להשתמש בתפוז מר (Citrus aurantium amara) ולחיטוי האוויר ומניעת מחלות ניתן להשתמש בלימון (Citrus limonum) ו/או אקליפטוס (Eucalyptus globulus).
עיסוי גוף מלא – שיטה זו משמשת לעיסוי וטיפול במגוון רחב של בעיות פיזיות, נפשיות ורגשיות וכוללת שימוש בשמנים אתריים המהולים בשמנים נשאים צמחיים, כגון שומשום, שקדים, זית, חמניות ועוד. חשוב לציין כי בחירת השמנים האתריים נעשית באופן פרטני בהתאם למצב הפיזי והרגשי של המטופל.
עיסוי מקומי – שיטה זו משמשת לטיפול בבעיות מקומיות כגון כאב, דלקת או נגע עורי. בשימוש בשיטה זו יש להשתמש בריכוז גדול יותר של שמנים אתריים. חשוב לציין כי בחירת השמנים האתריים נעשית באופן פרטני ובהתאם לצורך הטיפולי. 
לדוגמא לטיפול בהרגעת כאב ודלקת ניתן להשתמש בשמנים אתריים כגון לבנדר (Lavandula officinalis) וקג'פוט (Melaleuca Leucodendron) בשימוש ישיר על המקום הכואב.
אמבט – שיטה זו מהווה דרך נעימה ויעילה להרגעת מתחים והרפיית שרירים. 
יש לטפטף את השמנים האתריים לכוס מלח טבעי ולשפוך לתוך האמבט. לדוגמא להשריית אווירה רגועה ושלווה ולשיפור וחיזוק מאזן הנוזלים בגוף ניתן להשתמש בשמן אתרי אורן (Pinus Sylvestris), לטיפוח העור ניתן להשתמש שמן אתרי גרניום (Pelargonium graveolens) ולהרגעת גירויים ואדמומיות והשריית שלווה שניתן להשתמש בשמן אתרי לבנדר (Lavandula officinalis).
בדרך זו ניתן לטפל גם בטחורים או פיסורה (אמבט ישיבה), עם שמנים אתריים כגון ברוש (Cupressus semperirens) או ערער ענבות-ג'וניפר (Juniperus communis).
חשוב לציין כי קיים הבדל במינונים בין ילדים ומבוגרים. לטיפול בילדים מומלץ להשתמש במינון של עד 4 טיפות שמנים אתריים ולטיפול במבוגרים מומלץ להשתמש במינון של עד 10 טיפות שמנים אתריים. 
גרגור – שיטה זו מסייעת לטיפול בפצעים בחלל הפה, דלקות חניכיים ודלקות גרון אופן השימוש הינו מהילת 2-3 טיפות של שמן אתרי בחצי כוס מים וגרגור התערובת בחלל הפה והגרון. השמנים המתאימים ביותר לשימוש בשיטה זו כוללים את הלימון (Citrus limonum), מרווה רפואית (Salvia officinalis), ציפורן (Clove bud), מנטה (Mentha piperita) או נענע (Mentha spicata).

נטילה פנימית – שיטה זו מחייבת שימוש בשמנים אתריים איכותיים ביותר ושימוש תחת פיקוח מקצועי. המינון המקסימאלי בנטילה פנימית הינו עד 6 טיפות ליום (משמן יחיד או תערובת שמנים). אופן השימוש המומלץ הוא ערבוב של 1 טיפה שמן אתרי (או תערובת שמנים אתריים) בכפית של דבש או שמן זית במינון של 3-6 פעמים ביום. 
לדוגמא לטיפול בדלקות בדרכי השתן ניתן להשתמש ב- 1 טיפה של שמן אתרי גרניום (Pelargonium graveolens) או נענע (Mentha spicata) בכפית דבש ולאיזון התיאבון ניתן להשתמש ב- 1 טיפה של שמן אתרי קורנית אדומה (Thymus vulgaris) בכפית שמן זית.

ריכוז שמנים אתריים בתערובות 

כדי לחשב את כמות השמנים האתריים בתוך תערובת, חשוב לדעת שב-1 מ"ל יש 20 טיפות.
ערבוב של 20 טיפות שמן אתרי בתוך 50 מ"ל שמן צמחי ייתן לנו כדי תערובת בריכוז של 2%.
לשימוש חיצוני (טיפוח או עיסוי) יש להשתמש בתערובת של שמנים אתריים בריכוז של 2% עד 5%.
לטיפול בכאבים או דלקות יש להשתמש בתערובת של שמנים אתריים בריכוז של 6% עד 10%.
בנטילה פנימית יש להשתמש בתערובת של שמנים אתריים בריכוז של 1% מקסימום, כלומר 1 טיפה של שמן אתרי בכפית (5 מ"ל) של שמן צמחי.
לטיפול בתינוקות (עד גיל 3) ופעוטות (גילאים 3-8 שנים) יש להשתמש בתערובת של שמנים אתריים בריכוז של 1% מקסימום.

מתי לא נשתמש בשמנים אתריים? 
 

השימוש בשמנים אתריים מטרתו להחזיר את הגוף לאיזון ולסייע לסלק רעלים וחומרים המזיקים לגוף, והשפעה זו של השמנים האתריים מתקבלת גם בשימוש חיצוני וגם בשימוש פנימי. ישנם מצבים בהם נימנע באופן גורף משימוש בשמנים אתריים, שלא לפגוע בטיפול תרופתי הניתן למטופל, כלומר, לא לגרום לסילוק של התרופות מהגוף לפני שהספיקו לפעול את פעולתן.

מצבים בהם נימנע משימוש בארומתרפיה
 

טיפול בכימותרפיה – הטיפול הכימותרפי כולל החדרה של חומרים שהינם "רעילים" לתאי הגוף. שימוש בשמנים אתריים מטרתו לסייע לסילוק של חומרים רעלים ומזיקים לגוף ולכן עלול לפגום בתהליך הטיפול הכימותרפי ולצורך בהגדלת המינון של התרופות. עם זאת, מומלץ להשתמש בשמנים אתריים בהפוגות שבין הטיפולים על מנת לסייע לגוף להתחזק ולהירגע, וכן לטפל בתופעות נלוות לטיפולי כימותרפיה, כמו בעיות עיכול, פצעים בפה ועוד.
סטרואידים – טיפול בשמנים אתריים בעת שימוש בסטרואידים במינונים גבוהים עלול לגרום להגברת ההפרשה של התרופות מן הגוף ולהגדלת הצורך במינונן. 
טיפולים הורמונליים – טיפול בשמנים אתריים בעת שימוש בתרופות הורמונליות באי פיריון עלול לגרום לניטרול של פעילות ההורמונים ובכך להגברת הצורך בהגדלת מינון התרופות.
הריון – במהלך ההריון מומלץ להימנע משימוש בשמנים אתריים בעלי השפעה חזקה כגון קורנית אדומה (Thymus vulgaris), מנטה (Mentha piperita) וערער ענבות-ג'וניפר (Juniperus communis) ומשמנים אתריים בעלי השפעה הורמונלית כגון מרווה (Salvia sclaria/ Salvia officianalis) וברוש (Cupressus semperirens) .
עם זאת, קיימים שמנים אתריים אשר בטוחים לטיפול בעת הריון כגון לבנדר (Lavandula officinalis), לבונה (Boswellia carteri), לימון (Citrus Limonum), עץ התה (Melaleuca alternifolaia), רווינטסרה (Cinnamomum camphora) ותפוז (Citrus aurantium sinensis).
חשוב לציין כי בשימוש בזמן הריון יש להקפיד על מינונים נמוכים מהרגיל של שמנים אתריים בתערובת (ריכוז שלא יעלה על 2.5%).

לסיכום, הטיפול באמצעות שמנים אתריים עשוי להתאים למגוון רחב של מצבים פיזיים ורגשיים. שימוש בשמנים הנכונים ובדרך הטיפול המומלצת לכל מצב עשוי לסייע לחיזוק ואיזון מערכות הגוף השונות, למניעת מחלות, להעלאת רמת האנרגיה בגוף ולהשריית רוגע שלווה, איזון והרמוניה. 
ניתן להשתמש בשמנים אתריים לטיפול בכל הגילאים -תינוקות, ילדים, מבוגרים וקשישים. עם זאת, יש לשים לב למינונים המומלצים בכל גיל וליצור תערובות בהתאם.
שימוש יומיומי בשמנים אתריים עשוי להביא לתחושה טובה יותר, להתנהלות רגועה יותר לריכוז ומיקוד ולתחושת בריאות וחיוניות.