- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
מגזין US - News & world report בוחן בכל שנה את הדיאטות הבטוחות, המזינות והיעילות ביותר
להפחתה במשקל ולמניעת סוכרת, תסמונות מטאבולית ומחלות קרדיוווסקולריות (לב וכלי דם).
גם השנה, 2015, בפעם השישית ברציפות, זכתה דיאטת DASH בתואר הנכסף.
דיאטת DASH אינה מוגדרת כדיאטה להרזייה אך בשילוב עם פעילות גופנית גורמת לירידה במשקל.
הדיאטה מורכבת בעיקרה מתפריט עשיר בפירות, ירקות, דגנים מלאים, מזונות דלי שומן (גם חלב), אגוזים, קטניות, ומזונות מן החי (דגים ועוף),
כאשר התפריט היומי כולל 1600-3000 קלוריות (בהתאם לגיל, מין וביצוע פעילות גופנית) ומחייב שילוב של מזונות מכל הקטגוריות.
מחקרים רבים בחנו את דיאטת DASH בעיקר בנושא הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם).
אספנו עבורכם מספר מחקרים בהקשר זה ובהקשרים חשובים נוספים בהם הדיאטה נמצאה יעילה ובטוחה.
מחקרים על דיאטת DASH:
מחקר מעניין (יוני 2015) הבוחן את הקשר בין מספר דפוסים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית.
החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של 6,851 צעירים בריאים בספרד ל-13 דפוסים תזונתיים מוכרים
ועקבו אחר התפתחות מאפיינים של התסמונת המטבולית עד 8 שנים לאחר מכן.
שני דפוסים תזונתיים נמצאו קשורים בסיכון מופחת להתפתחות התסמונת המטבולית,
דיאטה פרו-צמחונית (יחס גבוה יותר למזונות מהצומח ביחס למזונות מהחי) ודיאטת DASH (המיועדת להורדת לחץ הדם).
התאמה בינונית לדיאטה פרו-צמחונית הייתה מלווה בירידה של 25% בסיכון והתאמה גבוהה לדיאטת DASH
הייתה מלווה בירידה של 59% בסיכון, אולם רק בקרב משתתפים שצרכו כמות נמוכה של אלכוהול.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24975512
מחקר מבוקר (ספטמבר 2015) בו נערכה השוואה בין השפּעתן של 3 דיאטות הנבדלות זו מזו במקור החלבון (מהצומח או מהחי)
ובכמות החלבון על מדדי התסמונת המטבולית.
במחקר השתתפו 62 מבוגרים עם השמנת יתר ותסמונת מטבולית אשר צרכו במשך שבועיים דיאטה אמריקאית בריאה
ולאחר מכן חולקו באופן אקראי לדיאטת DASH עשירה בחלבון מהצומח (18% חלבון, שני-שליש מהצומח)
או בחלבון מהחי (18% חלבון, שני-שליש מהחי) או לדיאטת חלבונים מתונה (27% חלבון, שני-שליש מהחי).
ההשוואה בין הדיאטות נערכה תחת שלושה מצבים:
5 שבועות של איזון קלורי, 6 שבועות של הפחתה קלורית ו-12 שבועות של תכנית הרזיה.
בכל הקבוצות חלה ירידה של כ-5% ממשקל הגוף וחל שיפור בכל מדדי התסמונת המטבולית, ללא הבדל בין קבוצות הדיאטה. החוקרים מסכמים כי הירידה במשקל הינה משמעותית לשיפור מדדי התסמונת המטבולית, ללא תלות בכמות ובסוג החלבון בתזונה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26354540
מחקר עוקבה אמריקאי (ספטמבר 2014) בדק האם תזונה בהתאם לעקרונות דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית קשורה בהאטת קצב ההידרדרות הקוגניטיבית בקשישים. במחקר בוצע מעקב אחר מדגם של 826 קשישים בשנות ה-80 לחייהם, באמצעות שאלון תדירות צריכת פריטי מזון ומספר הערכות קוגניטיביות לאורך 4 שנות המעקב.
החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של תזונת המשתתפים לכל אחת משתי הדיאטות, כאשר כל משתתף קיבל 2 ציוני התאמה (אחד לכל דיאטה). החוקרים מצאו כי ביחס לשתי הדיאטות, כל עלייה של נקודה בציון ההתאמה הייתה קשורה בירידה מובהקת בקצב ההידרדרות הקוגניטיבית.
מכאן, צריכת דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית הינה מומלצת במיוחד למבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להידרדרות קוגניטיבית.
נזכיר כי ישנם מחקרים רבים אשר עוסקים בהשפעות הרכיבים התזונתיים המאפיינים את הדיאטות הללו ותפקידם בשמירה על הבריאות (פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים העשירים בנוגדי חמצון שונים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים;
אגוזים, דגים ושמן זית – עשירים בחומצות שומן החיוניות להרכב המוח).
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25230996
איגוד הסוכרת האמריקאי פרסם (אוקטובר 2013) המלצות תזונתיות עדכניות מבוססות מחקר למבוגרים חולי סוכרת. הדגש העיקרי בנייר העמדה הינו על ביסוס הרגלי אכילה בריאים, ולא על דיאטה, המותאמים אישית לכל מטופל מתוך ההבנה כי אין דפוס אחיד אשר מתאים לכלל חולי הסוכרת.
החוקרים סוקרים מספר דפוסי תזונה מוכרים - תזונה ים-תיכונית, תזונה צמחונית, תזונה דלת שומן, תזונה דלת פחמימות ודיאטת DASH לטיפול ביתר לחץ דם, אולם אינם ממליצים על דפוס מסוים.
הם מדגישים כי יש להתאים את דפוס התזונה להעדפות האישיות וליעדים הבריאותיים והטיפוליים של כל חולה. בנוסף, החוקרים סוקרים את העדויות המחקריות הקיימות לגבי רכיבי התזונה השונים ומסכמים בהמלצות העיקריות לטיפול בחולי סוכרת.
http://care.diabetesjournals.org/content/early/2013/10/07/dc13-2042.full.pdf+html
מחקרים רבים עוסקים ביתרונות של דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, עם זאת במחקר הנוכחי (דצמבר 2014) נמצא כי תחת תנאים של דיאטה בריאה ומאוזנת אין השפעה לאינדקס הגליקמי על גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ולסוכרת. במחקר השתתפו 163 מבוגרים בעלי השמנת יתר אשר צרכו לפחות 2 מתוך 4 הדיאטות שנבדקו במחקר בן 5 שבועות: דיאטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה / נמוך ואחוז פחמימות גבוה (58% מהקלוריות) / נמוך (40% מהקלוריות).
כל הדיאטות היו מבוססות על עקרונות דיאטת DASH.
מהשוואת שני המצבים הקיצוניים, אינדקס גליקמי גבוה ואחוז פחמימות גבוה לעומת אינדקס גליקמי נמוך ואחוז פחמימות נמוך, לא נמצא הבדל ברגישות לאינסולין, לחץ דם סיסטולי, כולסטרול LDL ו-HDL, אולם כן נמצאה ירידה של כ-23% ברמות הטריגליצרידים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25514303
מחקר קליני רנדומלי מבוקר ורב מרכזי (ספטמבר 2000) בדק השפּעת דפוסי תזונה (דיאטת Dietary Approaches to Stop Hypertension - DASH) על מדדי לחץ דם בקרב מטופלים עם יל"ד. 130 משתתפים עם יל"ד (ל"ד סיסטולי בין 140-159 מ"מ כספית ו/או ל"ד דיאסטולי בין 90-95) קיבלו כולם תזונה ראשונית זהה למשך 3 שבועות, ואז חולקו רנדומלית למשך 8 שבועות ל:
1. קבוצת ביקורת.
2. קבוצה אשר צרכה תזונה עשירה בפירות וירקות אך מלבד זאת דומה לתזונת קבוצת הביקורת.
3. קבוצה מגוונת אשר קיבלו תזונה עשירה בפירות, ירקות, מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, דגים, עוף, אגוזים, ודלה בשומנים, בשר אדום, מתוקים ומשקאות ממותקים.
צריכת הנתרן נותרה קבועה למשך כל תקופת המחקר.
קבוצת הפירות והירקות (2) הפחיתה מעט מערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, אך קבוצת המגוון (3) הראתה ירידה ניכרת בהרבה בערכי ל"ד הסיסטולי והדיאסטולי. הירידה בלחץ הדם נראתה כבר שבועיים מתחילת המחקר. בתום 8 השבועות, 70% ממשתתפי קבוצת ההתערבות המגוונת הגיעו לערכי לחץ דם נורמאלים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=10981543
מחקר קליני (אוקטובר 2013) בחן גישה משולבת לטיפול ביתר לחץ דם.
113 מטופלים תרופתית חולקו רנדומלית לשתי קבוצות:
קבוצת ההתערבות עשתה דיאטת אורז, הליכות, יוגה, רגיעה וטיפול בסטרס.
וקבוצת הביקורת עשתה דיאטת DASH והליכות.
לחץ הדם נמדד 24 שעות ביום, למשך 16 שבועות, עם מעקב של חצי שנה לשימור התוצאות.
בקבוצת ההתערבות 70.7% מהמשתתפים נזקקו להפחתה במינון התרופות, לעומת 32.7% בקבוצת הביקורת.
בקבוצת ההתערבות נרשם שיפור מובהק במדדי מסת הגוף (BMI), רמות כולסטרול ושיפור באיכות חיים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23595161
מחקר (אוקטובר 2014) אשר מצא כי דיאטה דמוית DASH הכוללת בשר בקר דל שומן תרמה לירידה בלחץ הדם הסיסטולי באוכלוסייה בריאה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24943285
נייר עמדה (דצמבר 2014) המציג המלצות עדכניות מבוססות מחקר למניעה ראשונית של שבץ.
ההמלצות כוללות שליטה בגורמי הסיכון, גישות התערבותיות למניעת תהליכים טרשתיים בכלי הדם המובילים למוח והנחיות לטיפול נוֹגד קְרישה למניעת שבץ איסכמי. המלצות נוספות מתייחסות לבדיקות גנטיות ופארמקוגנטיות למניעת שבץ תחת נסיבות ייחודיות.
אחד העדכונים שחל בפרסום הנוכחי מתייחס לדיאטה ים-תיכונית המועשרת באגוזים כתורמת להפחתת הסיכון לשבץ, זאת בנוסף להמלצה הקיימת המדגישה את התרומה של דיאטת DASH להפחתת לחץ הדם.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25355838
דיאטת פורטפוליו (Portfolio Diet) הינה דיאטה שפותחה להורדת כולסטרול, כאשר בתפריט ישנו דגש על צריכת אגוזים, פיטוסטרוֹלים, סיבים וחלבון סויה.
במחקר הנוכחי (נובמבר 2015) השוו החוקרים את ההשפעה של דיאטת פרוטפוליו לעומת דיאטת DASH על מדדי לחץ הדם. במחקר השתתפו 241 מטופלים עם יתר שומנים בדם, אשר צרכו אחת משתי הדיאטות במשך 24 שבועות.
נמצא כי בהשוואה לדיאטת DASH, דיאטת הפורטפוליו הייתה מלווה בירידה בלחץ הדם הסיסטולי, הדיאסטולי ובלחץ העורקי הממוצע (2.1, 1.8, 1.9 מ"מ כספית, בהתאמה). עוד נמצא כי צריכת אגוזים, סויה וסיבים וכן רמת אשלגן גבוהה היו קשורים בירידה זו בלחץ הדם.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26552742
במחקר (פברואר 2013) נמצא כי תזונה כדוגמת דיאטת DASH אשר עשירה בפירות וירקות, מיעוט יחסי של מוצרי חלב דלי שומן ומיעוט חלבונים מן החי ומלח קשורה בהפחתת סיכון להיווצרות אבנים בכליות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23392537
מחקר חתך (אוגוסט 2015) בו נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הביצועים במבחנים קוגניטיביים בקרב ילדים.
במחקר השתתפו 428 ילדים בגילאי 6-8. איכות התזונה הוערכה בהתאם למידת ההיענות לשני דפוסים תזונתיים,
דיאטה צפונית ודיאטת DASH כך שהיענות גבוהה יותר מעידה על איכות תזונה גבוהה יותר.
נמצא כי תזונה באיכות נמוכה יותר הייתה מלווה בביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר,
כאשר מגמה זו הייתה משמעותית יותר בקרב בנים מאשר בבנות.
